עלותם הגבוהה של השירותים הציבורים

הנושא הכלכלי יהיה אחד המרכזיים בבחירות 2013. נראה כי רוב הציבור מסכים עם הטענות על יוקר מחיה המוגזם, מאבק תמידי ל"הרים את הראש" וחוסר שביעות רצון מהשירותים הציבורים. המחלוקות  המרכזיות נמצאות במציאת הדרך הנכונה לשיפור.

אחת הסוגיות המרכזיות בבחירות הבאות היא הגישה המועדפת לניהול התקציב: הליברלית או הסוציאליסטית. על אף שהמפלגות לא מציעות גישות ליברלית או סוציאליסטית ב 100%, עדיין ניכרים הבדלים עקרוניים.

אחד ההבדלים העקרוניים בין הגישות בא לידי ביטוי בתפיסת תפקידה של הממשלה, כפי שציינה יו"ר המפלגה הסוציאליסטית:

"..יש כאן שתי תפיסות הפוכות- האם המדינה אחראית לאזרחיה, האם אנחנו רשאים לחיות כאן חיים של כבוד והוגנות .."

עמדה סוציאליסטית זו מעניקה לממשלה את האחריות לרווחת אזרחיה. בדומה לאחריות שלנו על ילדנו – היא עולה כסף. כלומר השקעה מהקופה הציבורית בחינוך, אוכל, דיור, סיעוד ועוד. להבדיל,  עפ"י הגישה הליברלית יש להשאיר בידי האזרחים את זכות ההחלטה על השקעותיו ותפקיד הממשלה לפקח על שמירת הכללים בלבד.

ההבדל בין הגישות מוביל בהכרח להבדלים בעת בניית התקציב ולעמדות שונות בנוגע לחוב הלאומי ולגרעון התקציבי.

גישות שונות לתקציב

חלקיו הגדולים של התקציב הנוכחי מיועדים להחזר חובות ולתשלומי ריביות: 22.8% מיועד להחזר חובות ו  11.3% מיועדים לתשלומי ריבית ועמלות. סה"כ כ 114 מיליארד ש"ח. עפ"י הפרסומים, ב 2013 החובות  יגדלו והיעד התקציבי יהיה 3% גירעון, כלומר עם יותר הוצאות מהכנסות.

התומכים בגישת "אחריות המדינה" מממנים את השירותים הציבורים בעזרת הגדלת התקציב ולכן החוב וגירעון יגדלו. להבדיל, הליברלים יתמכו בצמצום השירותים בהם הממשלה מעורבת ולכן יצמצמו את  התקציב, יקטינו את  החוב וישאירו יותר חופש בידי הציבור. 

דחיקת ההשקעות הפרטיות – פגיעה בחופש הפרט

כאמור, את השירותים הציבורים השונים צריך לתקצב ואת הגירעון צריך לממן. המדינה ממנת את גירעון על ידי מלוות מהבנק המרכזי, מבנקים מסחריים או מהציבור הרוכש איגרות חוב ממשלתיות. מעבר לנזק בטווח הארוך, ישנה דחיקה של ההשקעות הפרטיות. כלומר, דלדול מקורות ההון העומדים לרשות הגורמים החוץ-ממשלתיים.

כיוון שההון להשקעה מוגבל בהיקפו, יש חלופה בין אג"ח של המדינה לפעילות כלכלית אחרת. במילים אחרות, להשקיע שקל בגירעון מבטיח שלא יהיה שימוש לאותו השקל בשוק הפרטי – בהשקעה, סחורה או שירות. בדרך זו, מדיניות האחריות פוגעת בחופש של האזרח.

מלבד הפגיעה בחופש, הוצאות הממשלה יהיו פחות פרודוקטיביות מההוצאות בשוק הפרטי כמעט תמיד (אולי תמיד). הסיבה היא שסוכני הממשל מוציאים את כספם של אחרים על אנשים אחרים. בנוסף, הוצאות הממשלה פועלות מחוץ לתחום של רווח והפסד וקשה לדעת האם המשאבים בוזבזו או לא, כפי שמוסבר בסרטון:

סיכום

בימים אלה, בהם הפוליטיקאים מחזרים אחר הבוחר, כדאי לזכור שהחשבון בסופו של דבר מגיע אלינו. לבחירה בין הגישות  הכלכליות השונות יהיו השפעות מרחיקות לכת על חיינו בשנים הבאות ולכן כדאי לפעול באחריות ובגרות.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “עלותם הגבוהה של השירותים הציבורים

  1. פינגבק: גירעון תקציבי וחוב לאומי | צדק 2.0

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s