בוקר יום שני ה 08.10.2012, ישראל מותקפת במטח רקטות ופצצות מרגמה מעזה. ב NRG ובאל ג'זירה ראיית העולם זהה, הכותרות זהות וכנראה המאבק הפוליטי זהה:
NRG:
סיפור למכירה
שני כלי התקשורת תומכים ומקדמים את אותו הקמפיין, אותו סיפור הפוך של סיבה ומסובב: ירי הטילים לעבר ישראל מוצג כתוצאה של פעילות צה"ל. הסיפור הזה אינו נכון, ואינו מחובר למציאות. ההתקפות על ישראל נמשכות ללא הפסקה מאז ההתנתקות. התקפות מהאוויר, ניסיונות חטיפה, חדירות מחבלים וחפירת מנהרות. אין קשר סיבתי בין התקפות ישראל בעזה לבין התוקפנות הערבית.
הטענה כי הקשר סיבתי מתעלמת מעולם שלם של הפרכות: הקריאה להשמדת ישראל במצע החמאס, הציווי הדתי להשמיד את ישראל, הכסף האיראני והיסטוריה שלמה. הכל נעלם על מנת לתמוך בסיפור המופרך – יורים עלינו מעזה כי חיל האויר תקף.
בנוסף, שני כלי התקשורת אינם אוהבים להזכיר שההתקפות מעזה אינן חוקיות עפ"י החוק הבינלאומי – הערבים תוקפים מרכזי אוכלוסיה בישראל מתוך מרכזי אוכלוסיה בעזה. בניגוד לפעילות הישראלית המתבצעת ע"י הצבא ונגד מקורות האש.
את "העיתון" הזה רוצים הציל? תראו מי הפוליטקאים/פובלציסטים התומכים בהעברת כספים מהקופה הציבורית לעלון השמאלני וכך תדעו למי לא להצביע.
קשקוש הוא קשקוש גם אם התירוץ בא מערב או אם בא מהמעריב.
הפוסט הוא שמנותק מהמציאות או יותר נכון משקף מציאות מדומה – מציאות של טובים מוחלטים אל מול הרעים המושלמים.
העובדה היא שישראל צהלה ושמחה על הפגיעה בשני פעילי הג'יהד ובתגובה חטפו בעוטף מטח אחרי מטח. הדווחים העליזים על כי לא היו נפגעים פשוט מגעילים.
העובדות הן שתושבי עוטף עזה ממשיכים לחטוף. חבל שישראל הצוהלת לא נערכה כיאות על מנת לאפשר לתושבי העוטף המסכנים שמחת חג. תושבי העוטף הם אזרחים שווי זכויות גם ביחס לתושבי המרכז. כדאי ללמוד מהתגובה התורכית. בתגובה לפגז התגובה העזתי הראשון היה צריך צה"ל להגיב באש מרוכזת על מרכזי שלטון לא על אחד ולא על שניים.
התגובה הישראלית האנמית מדגישה את חשיבות הרטוריקה הריקה מתוכן אל מול הפרקטיקה המרוקנת את אחריות המדינה לבטחונם של כל אזרחיה.
תושבי עשה הם לא אזרחים שווי זכויות לאזרחי ישראל. הם בני אדם, אבל אין להם את הזכויות של אזרחי מדינת ישראל.