ח' – חופש כלכלי

העם דורש צדק חברתי! 

סבבה, אבל מה זה אומר?

על מנת להבין את פירוש המושג העמום "צדק חברתי", ניתן לעיין באתרי המהפכה ולהבין דיי במהירות כי המהפכנים מקדמים מדיניות סוציאליסטית בעיקרה. דרישותיהם כוללות לדוגמה, מערכת חינוך חובה מולאמת ונשלטת ע"י וועדי מורים לכל אזרח מגיל 3, דרישות לסבסוד דיור, חלוקת דירות למקורבים, חיזוק המעמד המיוחס,  פרוטקציונזם, פגיעה ביזמות האישית, הגדלת הגירעון וכדומה. במילים אחרות: קידום פרקטיקות הפוגעות בחופש כלכלי.

האם רוב בני האדם בעולם מעדיפים לחיות בחופש כלכלי, או במדינת "צדק חברתי" ? המציאות  מלמדת  אותנו את התוצאות אליהן מגיעות השיטות הכלכליות השונות :

יתרונות החופש הכלכלי ידועות לכל ועל כך מעידים כיוונם של גלי ההגירה בעולם, נפילתן של המדינות הסוציאליסטיות באירופה ופשיטת הרגל של מדיניות שהחליטו לחלק דברים ב"חינם". גם בישראל, המחאה הספונטנית כנגד מחירי הקוטג' החלה כיוון ששוק החלב נשלט ע"י הפקידים והמחירים גבוהים משמעותית מהמחיר בשוק ללא התערבות. המחאה לא הופיעה כנגד עודף חופש.

מכאן מגיעים לשאלה העקרונית, מהי דרישת העם בצעקה "העם דורש צדק חברתי" ? האם הצדק החברתי הרצוי הוא לכיוון כלכלה חופשית, או לכיוון דרישות הצדקנים להרחבת תחומי האחריות והסמכות של הממשלה ?

העם בחר חופש כלכלי

בחירת העם לקידום השוק החופשי, היא דרישה למדיניות מוגדרת עם תוצאות חיוביות ומוכחות בשטח ולא קריאה כללית, עמומה המחפשת את המכנה המשותף הרחב ביותר. קידום השוק החופשי נעשה בעזרת פעולות (ואי פעולות) מוגדרות וקבועות בארבע קטגוריות: שלטון החוק, הגבלת הממשלה, יעילות הרגולציה ושווקים פתוחים:

1. שלטון החוק

א. זכויות קניין – קידום יכולתו של הפרט לצבור רכוש פרטי וההגנה על זכות זו בעזרת חוקים ברורים הנאכפים באופן מלא ע"י המדינה.

ב. חופש משחיתות – השחיתות פוגעת בחופש הכלכלי ע"י הכנסת חוסר ביטחון וחוסר וודאות למערכות כלכליות. יש לקדם מלחמה חסרת פשרות בגילויי שחיתות וחוסר ובהתנהלות לא ששוויונית בפני החוק.

2. ממשלה מוגבלת

א. חופש פיסיקאלי, נטל המס – צמצום נטל המס: הפחתת המיסוי הישיר והשיעור הכולל של הכנסות מיסים מהתמ"ג.

ב. הוצאות הממשלה- צמצום אחוז הוצאות הממשלה מהתמ"ג.

3. יעילות הרגולציה

א. חופש עסקי – קידום החופש והקלות בה ניתן לפתוח עסק, להפעיל ולקדם עסקים עצמאיים.

ב. חופש תעסוקתי – צמצום התערבותה של המדינה בשוק התעסוקה; תקנות הנוגעות לשכר מינימום, מניעת פיטורים והגבלות שונות על תנאי ההעסקה. כפיית מגבלות וחסמים על הסחר פוגעת בציבור הישראלי ומובילות להעלאת מחירים. (ע"ע נשר ודאגתה של יחימוביץ לוועדי העובדים על חשבון כלל הציבור)

ג. חופש המטבע – קידום יציבות ערך המטבע ע"י הפחתת שליטת הממשלה במחירים ומניעת התערבויות מיקרו כלכליות שונות..

4. שווקים פתוחים

א. חופש המסחר – הסרת חסמים מכסיים ולא מכסיים המשפיעים המשפיעים על היבוא והיצוא של סחורות ושירותים. חופש תעסוקתי (הגדרות: המכסיות לא מכסיות ופרטים נוספים, מדיניות פרוטקציוניזם.

ב. חופש בהשקעות – הסרת המגבלות הממשלתיות על חופש ההשקעה (השקעה בנדל"ן, רכוש, השקעות זרות וכו')

ג. חופש פיננסי – שליטה המדינה בבנקים ומוסדות פיננסים אחרים מפחיתה את התחרות ובאופן כללי פוגעת באיכות השירותים המוצעים. בסביבה בנקאית ופיננסית אידאלית, כאשר קיימת מידה מינימלית של התערבות ממשלתית, התערבות ופיקוח של בנק מרכזי מוגבלות לכפיית קיום מחויבויות חוזיות ומניעת הונאות. יש לקדם את עצמאותם של הבנקים ולצמצם התערבות במגזר העסקי.

לדרוש בקלפי, לא במאגפון

 נבחרי הציבור צריכים לקדם את הדרישות הנ"ל, לטובת כולנו. הדרך היחידה לעודד אותם לפעילות חיובית זו היא להבהיר שרק היענות מלאה לדרישת החופש תשאיר להם מקום לעבוד בשנה הבאה.

כיצד? ע"י הצטרפות למעורבים חברתית אשר החלו במלאכת קידום החופש.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “ח' – חופש כלכלי

  1. חופש כלכלי זה טוב ויפה כל עוד ישנו בטחון לרווחת כלל האוכלוסייה ולדמוקרטיה בכלל.

    חופש כלכלי ללא מאפיינים, או יותר נכון מגבלות, סוציאליסטיות מרחיב את הפער הכלכלי בתוך המדינה.

    תחת "חופש כלכלי", האופציה לבחור וליהנות מהחופש הכלכלי נמצאת רק אצל מי שיש לו בטחון פיננסי. מי שאין לו כסף נאלץ להיות מקוטרג כדרג נמוך שאשמתו היא שאין לו את היכולת להנות מהחופש הכלכלי. זו הסיבה למה יש דרישה לצדק חברתי.

    בנוסף, ללא התערבות והגבלות מצד הממשלה, יש חשש רציני לאובדן האופי הדמוקרטי, הלא כלכלי, של החברה. מי שיש לו כסף יש לו כוח, ומי שאין לו צריך להשתחוות לבעל הממון אם ברצונו לצבור כוח גם.

    השוק החופשי מעודד כלכלה שהיא חסרת אחריות ומחויבות לרווחת האוכלוסיה כולה ומכפיף (לא בטוח שזו מילה..) לשלטון סדר ערכים כלכלי נטו ללא חשיבות לאיכות החיים מעבר לכלכלה (איכות הסביבה, דמוקרטיה, זכויות אדם ותנאי עבודה סבירים גם לשכנים מסין, הודו, אפריקה וגם כמובן למהגרי עבודה ופלסטינים- שהכלכלה הישראלית נהנית ממצוקתם הכלכלית כבר שנים)

    • תראה,
      אני ואתה טוענים טענות סותרות. לדעתי ההתערבות מובילה לכל הדברים השליליים אותם ציינת ולא מונעת אותם.
      אם יש שתי טענות סותרות, ככל הנראה רק אחת נכונה. אני הבאתי ביסוס לטענות שלי, כיצד את מבסס את הטענות שלך, מעבר ל wishful thinkning ?

  2. אוקיי.

    אני לא כלכלן אלא יותר איש (שעושה) רוח. וWISHFUL THIKING זה כנראה הבסיס שלי לחשיבה חיובית ואתית. אני בכל זאת אנסה לשלוף כל מיני רעיונות שקראתי שיכולים לעזור לבנות כלכלה קצת יותר שוויונית. אני גם אוסיף שהשוק החופשי יוצר תחרותיות מוגבלת מאד. שיש סיבה למה ישנם רק כמה בעלי הון בישראל, כמו גם בשאר העולם. ברגע שחברה מסוימת מגיעה לעמדת כוח היא משתדלת לבטל כל סוג של תחרותיות כלכלית ומנסה לבסס את כוחה. הכוח הבלתי מעורער הזה גורם לתנודות קשות בדמוקרטיה הגם ככה רעועה שלנו. ובמקום שהממשלה (קרי האזרחים) תנווט, הבנקים/המפעלים/הקידוחים מנווטים. בקיצור, שוק חופשי יוצר מונופולים מסוכנים.

    אז ככה. בחזרה לביסוס הטענות והאלטרנטיבה שלי:

    מיסוי נכון, פיקוח והגבלה.
    כלכלה נבונה אמורה לנהל את משאבי המדינה לטובת רוב אזרחיה ולא עבור מיעוט עשיר. לאפשר מרווח פעולה ליזמות וגם לשמור ע"י חוקי עבודה, שכר ומיסוי, על רווחת הכלל. חברה המבוססת על כלכלת עבדים תגסוס במהרה. נורבגיה למשל, היא מדינת רווחה מפותחת ובה מיסים גבוהים. נטל המס הכולל עומד על קרוב ל-50% מהתל"ג. בכל חברה עם יותר מ-50 עובדים, 1/3 ממועצת המנהלים הם נציגי האיגוד המקצועי. שויוניות התחלקות ההכנסות בנורבגיה מהגבוהות בעולם, 0.25 על פי מדד גיני. (הנתונים על נורווגיה ישר מוייקיפדיה.. אני אחפש נתונים קצת יותר אמינים יותר מאוחר.. 🙂 )

    בנקים, החברות הבינלאומיות האלו ששולטות ברוב הכסף (הלא יציב) בעולם, יכולים וצריכים להשתנות.
    הפרדה בין סוגים שונים של בנקים, כאלה שמהמרים עם הכסף שלנו וכאלה שעוזרים לחברה, הם עדיין ישארו עם רווח סביר כי בנקים הם הכרח.

    מיסוי על קשרים בין בנקים כדי למנוע קשרים חזקים מדי. (כאלה שיוצרים נפילות שרשרת כמו בקריסה של 2008-9)
    מיסוי עשירים. (הם עדיין יישארו עשירים.. אין צורך ללכת ללשכה עדיין)

    שקיפות ומחויבות חברתית/כלכלית של בעלי ההון הגדול – חברה (בינלאומית או מקומית) לא יכולה להתקיים מעל החוק, חוקים ומחויבות שחלים על אזרחים צריכים לחול על חברות.

    מיסוי גבוה על קשרים בין חברות שונות היוצרות מונפול בסקטור מסוים.

    לגבי חופש עסקי ושווקים פתוחים, אפשר וצריך לעודד עסקים עצמאים אבל לבטל כל שליטה של המדינה במשק יכול להיות מסוכן. ראה ערך ארה"ב במשבר הכלכלי האחרון.. המדינה הייתה חייבת להתערב כדי למנוע קריסה טוטלית של הכלכלה.

    אני בטוח שיש חורים בהצעותיי אבל כמו שאמרתי אני וכלכלה לא חברים כל כך טובים.

    מה שכן, אני לא מבין איך אתה דורש שוק חופשי אבל לא מייחס לשיטה הזאת את המגרעות העצומות שנתגלו בה שבעשורים האחרונים: ניצול עובדים (בישראל-פלסטינים כעבודה זולה, בעולם – עבדים אפריקאים תחילה ואחר כך עבדים (עובדים) סינים והודים בין השאר), פגיעה עצומה באיכות החיים והסביבה של אוכלוסיות חלשות, אי יציבות (משבר גדול כל כמה שנים) ופירוק שיטתי של שלטון העם, שוב, במדינות חלשות/לא יציבות.

    התעייפתי. אני כותב עבודה על חברות בינלאומיות ודמוקרטיה כרגע וקורא כל מיני מאמרים מעניינים אז אני קצת מושפע מהם כנראה..

    • אהבתי את ההשקעה 🙂

      אגיב לפי הפסקאות למען הסדר הטוב :
      1. אנחנו מסכימים שמונופולים הם דבר שלילי, אז למה אתה מציע כפיה של מונופול על האזרחים? תסתכל על שוק התחבורה הציבורית בישראל: זה מאוד מסוכן שיהיה מונופול, הרי הוא יתקע את השכבות החלשות הגרות בפריפריה, בישובים הקטנים וכו'. אז מה עשו? קבעו חוק שרק לאגד מותר לפעול, החליטו שאגד תקבל כל שנה מיליארדי ש"ח (רק השנה אגד + דן קיבלו 3 מיליארד ש"ח) ואוסרים על התחרות. מי מרוויח מהסיפור הזה חוץ מבעלי המניות של אגד? שוק חופשי לא יוביל תמיד למונופול אם הממשלה לא מגבילה אותו. ברגע שתהיה חברת אוטובוסים המעלה מחירים, תפתח חברה מתחרה.

      2. למדינה אין משאבים כי היא לא עושה כסף. המדינה יודעת לקחת כסף שאנשים אחרים הרוויחו. כל הפעולות שהצעת (שכר מינימום, מיסוי וכו') גורמות לנזק ופוגעות בשוק החופשי.

      ארה"ב והמשבר? באמת ? המשבר נגרם בגלל שהממשלה התערבה וקבעה שהיא מוכנה לקנות משכנתאות לא טובות. הייתה להם אמונה מוזרה כזו, שאנשים חלשים לא מצליחים רק בגלל שאין להם מספיק הזדמנויות ואם רק תינתן להם ההזדמנות אז הכל יהיה בסדר. אז אמרו לבנקים להעניק משכנתאות גם לאנשים שאין סיכוי שהם יכולים להחזיר, בשם השוויון החברתי. המדינה מעניקה את הגב למשכנתא, אז לא לתת? זה המהלך שהוביל לעליית מחירי הדיור ולהתמוטטות, לא השוק החופשי.

      הפסקה י אחרונה: דבר ראשון, צריך להבין למה אתה מתכוון שאתה אומר "ניצול", ככל הנראה יש לנו פירוש שונה לאותו המושג. כל המגרעות שציינת, לדעתי אין גיבוי במציאות להאשמות האלו והסרטון בפתיחת הפוסט מוכיח את זה. אתה גם יכול לראות את המתאם החיובי בין חופש כלכלי לדברים חיובים כמו דמוקרטיה, חופש, רווחת חיים וכו' במחקרים שבדקרו את הנושא אמפירית :
      http://www.heritage.org/index/book/executive-highlights

  3. פינגבק: אלפי מהפכנים סוציליסטים וקומוניסטים שיתקו את תל-אביב | צדק 2.0

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s