שיוויון למען השווים יותר

חוסר השוויון הוא מושג ידוע בישראל, אך לרוב המשתמשים בו מצביעים על הקבוצות הלא נכונות. חוסר השוויון בולט במיוחד כאשר בוחנים את קבוצת האזרחים השווה יותר מרובנו, קבוצת יחוס בעלת זכויות מיוחדות, החיה מהכסף שהיא מקבלת מהנמוכים יותר בהיררכיה – מאתנו.

המיוחסים ואנחנו

כשאדם מהישוב מעוניין בהעלאת שכר, הוא צריך לעבוד קשה ולשכנע את הבוס שההשקעה כדאית. כאשר המיוחס רוצה העלאה, הוא צריך להפסיק לעבוד.

כשאחד מאתנו מאיים על המעסיק בפגיעה אנושה בטיב השירות הניתן ללקוחות, רוב הסיכוי שהמהלך יסתיים בפיטורים או ביקור בתחנת משטרה. כשהמיוחס מאיים על המעסיק ועוצר את הפעלת השירות, הוא מקבל העלאה בשכר.

במקומות העבודה של רובנו, איום הפיטורים לא מוסר. עלינו להשקיע, לרצות את המעסיק ולעבוד קשה כל יום. אנחנו יודעים שירידה בטיב העבודה תוביל בהכרח לירידה ברמת ההכנסה המשפחתית ואיום זה מנהל את החיים של רובנו. כאשר המיוחס מתקבל למועדון (למען הדיוק : כאשר המיוחס מוכנס למועדון ע"י קרוב משפחתו) הוא יודע שמשכורתו המופלגת מובטחת לו לכל חיו, ללא סיכון או קשר לטיב העבודה. השינוי היחידי הצפוי יהיה כלפי מעלה, בפעם הבאה שיחליט "לממש את זכותו" לגזול עוד כסף מפשוטי העם. הרי השווים פחות מחויבים להעלות כמחצית מהכנסתם למסים, על מנת לפרנס את המיוחס – כך קבעו המחוקקים.

חשיפה בלעדית : יש קשר בין המשכורות במגזר ובגופים הציבורים לעלות המחיה*

נכון, לא נהוג לדבר על זה, אבל יש קשר. בטבלאות הבאות מוצגת עלות ההעסקה בגופים* הציבורים, ובחברות הציבוריות בפרט.  (מקור)

עלות שכר מגזר ציבורי

טבלה שלישית : חישוב עלות השכר בעשרת החברות הממשלתיות בהן השכר הגבוהה ביותר. (הנתונים לקוחים מאתר משרד האוצר, הממוצע חושב ע"י הכותב )

גוף

סה"כ משרות

שכר ברוטו ממוצע

עלות העסקה ממוצעת

הערכת עלות שכר לשנה

חברת החשמל לישראל בע"מ

12,648

21,354

27,266

4,138,406,214

התעשיה האוירית לישראל בע"מ

13,058

18,059

22,835

3,578,112,057

רפאל,מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

5,567

22,384

28,264

1,888,015,980

חברת דואר ישראל בע"מ

6,167

11,460

14,207

1,051,414,039

אלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ

3,556

18,794

23,953

1,022,254,637

התעשיה הצבאית לישראל בע"מ תעש

3,125

14,453

17,232

646,255,832

רכבת  ישראל בע"מ

2,245

15,945

19,345

521,045,194

מקורות חברת מים בע"מ

1,630

17,732

23,721

464,082,388

חברת נמל אשדוד

1,278

24,557

30,089

461,437,683

חברת נמל חיפה

1,084

24,805

29,854

388,362,327

שחמ מקורות ביצוע בע"מ

565

16,161

20,999

142,330,382

סך עלויות השכר בחברות הממשלתיות לשנה -15,429,790,369 ש"ח.

זה יכול להפסק

עובדי המגזר הציבורי עובדים בגופים ציבוריים* משתכרים כ 60% יותר מהשכר במשק ועובדים הרבה פחות שעות בשבוע. עובדות אלו הן תולדה של ועדי העובדים והמשטר הסוציאליסטי מתקופת מפ"י. אך מפ"י הופלה לפני 35 והגיע הזמן לפרק את ועדי העובדים ולהחיל את כללי העסקה במשק על המגזר הציבורי ועל הגופים הציבוריים*. אנחנו לא שווים פחות.

אם יש לך דברים יותר טובים לעשות עם כספך מאשר לממן את המיוחסים, הצטרף לתנועה הליברלית החדשה ונוביל את השינוי.

אם אתה אחד מהמיוחסים, הצבע למפלגות הסוציאליסטיות – כי הן מבטיחות לך את הכנסתך בתמורה להצבעה.

תזכורת חשובה 

איראן קוראת להשמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני.

*תוקן בעריכה, תודה לגלעד.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “שיוויון למען השווים יותר

  1. הטבלאות מתיחסות ל"בעלי תפקידים" כשהכוונה היא להנהלות הגופים (3% מתוך העובדים) ול"מקבלי שכר גבוה" (2.3%). גם אם נניח שאין חפיפה בין הקבוצות, מדובר ב 5.5% של העובדים. כך שלכל היותר הוכחת שישנם אנשים שמרויחים שכר "גבוה". איך מכאן הגעת מכאן למסקנה ש"עובדי המגזר הציבורי משתכרים כ 60% יותר מהשכר במשק ועובדים הרבה פחות שעות בשבוע"?

  2. תסתכל באותו ה PDF , סעיף 3.5, כתוב :
    "3.5 עובדי דרוגים: שכרם החודשי הממוצע הוא 12,014 ₪ – עליה ריאלית של 2.05% (עובדי הדירוגים מהווים 94.7% מכלל העובדים בגופים הציבוריים)"
    השכר הממוצע במשק לשנת 2010 היה כ 8,000 ש"ח (לפי הקביעה של ביטוח לאומי).

    לגבי שעות העבודה, אחזור אליך בהמשך עם המקור, אך אני בטוח שכל אחד מכיר מחיו הפרטיים כמה ימי חופש הוא מקבל לעומת כמה ימים בשנה מוסדות הציבור לא עובדים…

  3. לא הבנתי מה הקשר לחציון, כל הנתונים שהבאתי קשורים לממוצעים.

    הנתונים אכן מתייחסים לגופים ציבוריים המוגדרים : "הגופים המתוקצבים והנתמכים, כ 750- גופים" ולא לגבי המגזר הציבורי כולו.
    תודה, אוסיף הערה בפוסט המקורי.

  4. כל זה בשוליים של הכלכלה. רוב העובדים במגזר ציבורי ובגופים הציבוריים מרוויחים גרושים, בדיוק כמו רוב העובדים במגזר הפרטי. אולי הם עובדים קצת פחות אבל מה למה שיעבדו יותר בשביל 4000 שקל בחודש

  5. שלום,
    עובדי המגזר הציבורי אכן מרוויחים בממצוע דיי קרוב לשוק החופשי אך אין שיוויון : יש להם בטחון תעסוקתי והרבה פחות שעות עבודה. לגבי הגופים הציבוריים, הנתונים שהבאתי מראים הבדל של כ 60% לטובת הגופים הציבוריים, אז לא ברור מדוע אתה אומר שהם מרוויחים גרושים. (ממוצע של 12,000 ש"ח).

    למה שיעבדו עבור 4,000 ? כי הם לא מצליחים למצוא משהו יותר טוב. כל אדם מעוניין להרוויח כמה שיותר, אם הוא הסכים לעבוד עבור 4,000, כנראה שלא הצליח למצוא עבודה יותר מתגמלת. אתה רוצה לתת למי שעבודתו שווה X, שכר של X+ 1,000 ? תרגיש חופשי לתת מכספך. אך אל תשך שכסף ציבורי מגיע מאיתנו, גם אם לא מדברים על זה. התוספת הזו ש"מגיעה" לאנשים כי זו "זכותם" לקבל יותר מסכום מסוים מגיעה מאנשים שהרויחו את הכסף בתנאי שוק, היא מגיעה ממס הבלו ומהמע"מ.

    סך הוצאות השכר בחברות הציבוריות עומד על כ 117 מיליון ש"ח ואפשר לקצץ מזה לפחות 50%, מדובר ב 60 מיליון ש"ח שאפשר להחזיר לאנשים שהרויחו אותם.

  6. פינגבק: דוח המכון לקידום מעורבות חברתית מגלה: צריכה להיות מעורבות חברתית | מבט ליברלי

  7. פינגבק: הסכם הכניעה של השר כץ | מבט ליברלי

  8. פינגבק: ח' – חופש כלכלי | מבט ליברלי

  9. פינגבק: יחימוביץ מלבה את האש | צדק 2.0

  10. פינגבק: שיחה בלי סוף (או "על מאבק המילים של עובדי הרקבת") | צדק 2.0

  11. פינגבק: המפלגה הסוציליסטית-לאומית לא היתה קפיטליסטית | צדק 2.0

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s