אב"ג מציגה: אנארכיה-נצלנית

אוניברסיטת ב"ג מציגה את המודל שלה להשכלה הגבוהה בישראל: אנארכיה-נצלית. למודל שני מאפניינים עיקרים:

1. אי קבלת סמכות הבקרה של המל"ג או המדינה.
2. לקיחת כסף מהקופה הציבורית.

מעורבתו של פרופ' יפתחאל בניסיון הטלת החרם של אוניברסיטת דרום אפריקה

עורך האתר מוניטור האקדמיה הישראלית שלח מכתב בעניינו של יפתחאל מאב"ג לרשימת התפוצה של האתר. המכתב מביא לידיעת הקוראים נתונים די מזעזעים ומיועד, כנראה, לבעלי השפעה ותורמים מחו"ל. תירגמתי את המכתב מאנגלית מפני שלדעתי חשוב ביותר שאזרחי המדינה, וכן בעלי הכוח, ידעו טוב יותר מה מתרחש בתוך האוניברסטאות הישראליות.

המכתב מראה כיצד ראש מחלקה באוניברסיטת ב"ג, מעורב במאמץ העולמי של פגיעה והשמצת מדינת ישראל. מעורבתו של יפתחאל באה לידי ביטוי בהפצת שקרים והפעלת לחצים ע"י פגיעה באוניברסיטאות ישראלית.

המכתב המתורגם :

בהצגה של מספר ציטוטים מפרסומיו והרצאותיו של פרופ' אורן יפתחאל מאב"ג נראה כיצד, במקרה שלו, מדובר בעמדה אידיאולוגית בלבד ושטענות השווא שלו על אפרטהייד ישראלי השפיעו על נסיון האקדמיה בדרוא"פ להחרים את אב"ג.

פרופ' יפתחאל הרצה לא מזמן באונ' ג'ורג'טאון, הממומנת מימון ערבי, תחת הכותרת "נדודים בכפייה: הפוליטיקה הגיאוגרפיות של הבדואים בדרום ישראל/פלשתין". טענתו  היא שישראל כופה על הבדואים את הנוודות. (?!)

באחד המאמרים יפתחאל כותב: "לכן, הקו הירוק איננו גבול אלא קו קולוניאלי של שליטה גזענית, ישראל שולטת בשני צידיו, מלבד כיסי גטו קטנים של "אוטונומיה" פלסטינאית." (קישור)

יפתחאל צוטט באומרו: "זו היתה התנהגות ישראלית צפויה ונגזרת מהמדיניות הציונית המאמינה בהשמדה (annihilation) של העם הפלסטינאי, מחיקת ההיסטוריה שלהם וקיומם. המדיניות מתעלמת מהזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטינאי, אשר להם הוא זכאי ולא מתוקף נדיבות ישראלית. […] הפלישה הישראלית לעזה לא היתה מבצע צבאי טהור לסיום מתקפות הטילים, או להחזרת יכולת ההרתעה של ישראל, או אפילו מאמץ להשליט סדר על אחרים ולהפיל ממשלת חמאס נבחרת. המלחמה היתה המשך של אסטרטגיה ארוכה של הכחשה, מחיקה והכחדה של כל זכר היסטורי של הפלסטינאים וקיומם. (מקור)

במאמרו של יפתחאל: "מצביעים לאפרטהייד: הבחירות בישראל 2009"  (קישור) כתב: "בהפניית מבט על עמדותיו של המצביע הישראלי, בהקשר לסכסוך הציוני-פלסטינאי, טענת מסמך זה היא כי תוצאות הבחירות מ 2009 מדגישות את המבנה הסבוך של הפוליטיקה הישראלית בתהליך הקולוניאליסטי של "creeping apartheid" לא בגדה המערבית בלבד אלא גם בתוך ישראל…"

במאמר אחר יפתחאל כתב: "טענתי היא, כי המשטר בישראל אינו משטר דמוקרטי, אלא "אתנוקרטיה" אשר מקדם משטר שאינו דמוקרטי, עבור וע"י קבוצה אתנית שולטת, בתוך המדינה ומעבר לגבולותיה. " (מקור)

דוגמאות להצהרותיו של יפתחאל בהרצאותיו באב"ג במהלך הסמסטר האחרון: "ישראל במצב קולוניאליסטי עם הפלסטינאים", "מהימין […] תמצא אלמנטים של גזענות עמוקה". בהתייחסותו למפלגת "ישראל ביתנו" בבחירות האחרונות, הצהיר: "אם ניתן לקדם אפרטהייד בצורה לגיטימית בבחירות, על ידי שלילת אזרחות […] המשמעות היא, שמבחינת הכללת כל האזרחים, הגבול מאוד מעורער." וכו'.

יפתחאל רואיין למאמר באתר פלסטינאי "הטיהור האתני של ישראל בבדואים הפלסטינאים", הוא אינו דוחה את טענות השוא אלא אף מרחיב לגביהן.

מעבר לכך, עוזר המחקר של יפתחאל באב"ג, ארגן לאחרונה הפגנה לא חוקית בקמפוס, בה כינה את ישראל פושעת מלחמה. חבר וקולגה של יפתחאל, ד"ר נוה גורדון, קרא לחרם על ישראל באינספור הזדמנויות.

העיתון The Guardian מאנגליה כתב בשנת 2002 על הנסיון הראשון להחרמת האקדמיה הישראלית. מאמרו של אורן יפתחאל נדחה בשל מקורו הישראלי: "מר יפתחאל אמר, שאחרי חודשים של מו"מ, המאמר יפורסם אבל רק אחרי שהסכים לעריכה משמעותית הכוללת השוואה בין המולדת שלו לבין האפרטהייד בדרוא"פ." (מקור)

האקדמיה הישראלית, מוסדות תרבות ופיננסים, ניצבים בפני איום חרם, ועכשיו אב"ג על סף חרם ע"י אוניברסיטאות בדרוא"פ, (ראה מאמר בתוספות), בעקבות האשמות השווא של יפתחאל על "אפרטהייד ישראלי". יפתחאל הרצה על הנושא מוקדם יותר השנה באונ' ביוהנסבורג. (קישור)

לתשומת לבכם, ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, וככזו, חלקים מהעולם הערבי מחפשים כל שיתוף פעולה שיוכלו לקדם דה-הומניזציה ודמוניזציה של המדינה היהודית. זה מצער מאוד שפרופ' יפתחאל מושיט להם יד לעזרה.

עד כאן המכתב ממוניטור, רק אוסיף כיצד הדברים המשיכו מאז פרסום האיום בחרם :

באוניברסיטת יוהנסבורג נקבע שלא יוטל חרם, רק אם אב"ג תעמוד בשני תנאים :

• שתוך חצי שנה האוניברסיטה תיזום עבודה משותפת עם אוניברסיטה פלשתינאית וששיתוף הפעולה יעבור אישור של אוניברסיטת יוהנסבורג.
• לא תעשה עבודה משותפת  בין המוסדות בתחומים להם השלחות ביטחוניות ישירות או עקיפות.

*כמובן שאין לי דרך להוכיח קשר בין הדברים, אבל כן ידוע שאב"ג הודיעה על מחקר חדש בשיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני-ירדני-גרמני ברבת עמון.

סיכום :

מהמידע שהובא כאן עולה תמונה קשה : מרצה באוניברסיטה ישראלית, אשר מתפרנס מהקופה הציבורית, מנצל את מעמדו לשם הפצת דעותיו הפוליטיות כסוג של אמיתות וכל זה תוך כדי הפצת שקרים וניסיון פעיל לפגוע באקדמיה הישראלית. אזרחי המדינה משלמים את הפרנסה של האדם הזה, ובכל זאת, אין לאף נבחר ציבור במדינה את הכוח להעיף אותו מהמערכת.

הכוח נמצא אצל אנשים טובים כמו אנשי מוניטור וגם אצל כל אזרח וסטודנט ששומע על דברים מסוג זה ולא מוכן יותר לשתוק. חייב להפיץ את הנעשה בתוך המוסדות האלו, חייב להפעיל לחץ על נבחרי הציבור בשביל שישנו את המצב. האוניברסטאות בארץ לא יכולות להמשיך להיות פרטיות לחלוטין וכן לזכות לתקציבי ענק מהקופה הציבורית, המצב חייב להשתנות.

מידע נוסף וקישורים מעניינים  :

Attachment: Ben-Gurion University Fact Sheet

Letter from Palestinian Graduate of UJ

Letter by UJ Members of Staff

Letter by UJ Professor

South Africa May Ban Ben Gurion U. Anti-Pollution Project

SAfrican School Presses Israelis On Palestinians

ניסיון סתימת הפיות של כוהני האוניברסטאות.

כתגובה למכתב של אם תרצו לאוניברסיטה, הרבה שמאלנים הגיבו בהתלהמות, בדברי הסתה ובעיקר בקריאה לסתום לתנועת אם תרצו את הפה. זה לא משהו חדש, הרי מי שלא חושב כמוהם זה פשוט בגלל התודעה הכוזבת שלו, או כי שילמו לו או כי הסיתו אותו או שהוא פשוט טיפש. הדבר ההגיוני לעשות במקרים כאלה, שחלילה לא יקרה מצב שעוד אנשים לא יחשבו מחשבות לא נכונות, זה פשוט לעשות הכל בשביל לפגוע בארגונים עם עמדה שונה.

אחרי שקישרתי את הפוסט שלי בגלוב, חטפתי התקפות אישיות ותלונות על זה שאני לא יודע איך לאיית שם באנגלית כשאני כותב אותו בעברית…. נו מילא, זה מראה שאין לאנשים יכולת התמודדות אמיתית עם הנושא.

מה שכיף בבלוגספריה, זה שזה לא האוניברסיטה וכאן כן מותר להשמיע דעות שונות. אך הפעם הקולות הגיעו מכל הקשת הפוליטית ולא רק מהימין הפאשיסטי שלא יודע לאיית :

בן דרור ימיני –

האקדמיה הישראלית איננה כלי שרת של מדינת ישראל ולא אמצעי לקידום החזון הציוני, וכל חרם עליה, או קריאה לפיטורי מרצים, מימין כמו משמאל, ראויים לגינוי. אך כאשר חלקים באקדמיה הופכים לכלי שרת של החזון האנטי-ציוני ולשלוחות של עמותות שמאל רדיקליות – מותר לחשוף את המציאות. אלא שגם הזכות לחשוף ולבקר נתקלת במסע השתקה מסוכן, שמאיים על חופש הביטוי ועל הדיון הציבורי.

אמנון רובינשטיין :

"דוכן מרצה", אומר רובינשטיין, "הפך כלי שרת לתעמולה אנטי ישראלית זולה". רובינשטיין הוסיף ואמר בראיון: "בחוגים לסוציולוגיה או לקולנוע קיימת דומיננטיות של השמאל. המינויים האוניברסיטאיים פשוט משכפלים את עצמם. לעתים קרובות מאוד,כשאני מסתכל על רשימת מרצים בחוג מסוים, אני שואל את עצמי מה הטעם בריבוי המרצים. תמנה אחד והוא ידבר בשם כולם, שהרי כולם מדברים באותו סגנון. המינויים האלה של השכפול העצמי – אני קורא להם המשובטים, אקדמאים משובטים – הוא בעורכי האקדמיה. האקדמיה, אמנם, לא צריכה להיות ייצוגית או דמוקרטית, אבל היא צריכה לשקף דעות אקדמיות שונות"

דבר המערכת של מגזין "מראה"

מצער שהסנאט האמריקני, שאישר את ה-Speech Act, למד את הפרק על חופש הביטוי דווקא מן החוקה האמריקנית, ולא בסמינרים ובקורסים של הקרן החדשה לישראל ובאקדמיה הישראלית. כי אז היו הסנאטורים מבינים שדיבור החושף את מעלליה של הקרן – כמו הדו"ח המביא ראיות לפעילותה האנטי-ציונית והפרו-פלסטינית, שחיבר ד"ר רן ברץ עם משה איפרגן – אינו יכול להיות מוגן במסגרת חופש הביטוי. דו"ח כזה ודעות כמו של ד"ר ברץ מחייבות כנראה לפטרו מן האוניברסיטה העברית כמרצה לפילוסופיה יוונית, למרות הצטיינותו הן בעבודת הדוקטור שלו והן כמרצה. יתירה מכך, זה שאינו משמיץ את מדינת ישראל ואינו קורא להחרמתה, מהווה הוכחה חותכת לרפיסותו האקדמית והשכלית, כמו זו שבה לוקים כל הימניים. עובדה.

אהרון – רול :

מרצים באוניברסיטאות מבצעים כידוע אונס אקדמי, מנטאלי ואינטלקטואלי בתלמידיהם הגופים הנלחמים בהפרת ה"חופש האקדמי" צריכים למקד מאבקם בתכני הלימוד ולא בדעותיהם של המרצים שוטפי-מוחות החוצה!

אמנון גל, כתב על אנטישמיות וריקבון באקדמיה, ובטח יש עוד.

מה שיפה בסיפור הזה, זה שרואים איך דברים משתנים לטובה : יש מגוון דעות ולכולם יש מקום. אפילו אם אנשי הכנסיה האוניברסיטה, החכמים הגדולים שיודעים הכל ובעלי הזכות לקבוע מהו צדק ומהו מהלך חברתי נכון, מאוד רוצים שנאמין שאלה מחשבות מסוכנות שאסור לחשוב אותן או חלילה להפיץ אותן, הן כאן.

הפוסל במומו פוסל – הצועק למקרטיזם בעצמו משתיק.

עפ"י הפרסומים בהארץ, תנועת אם תרצו מסרה לאוניברסיטת ב"ג מסר בו נאמר כי אם לא תפעל "לשים קץ להטיה האנטי-ציונית" במחלקה לפוליטיקה וממשל, תפעל התנועה מול תורמים בישראל ובחו"ל כדי שיעצרו את תרומותיהם למוסד האקדמי.

יובל מהגלוב תקף את תנועת אם תרצו ומאשים אותה במקרטיזם. (אדלג הפעם  על השימוש הלא נכון במושג ועל העוול שנעשה למאמץ הצודק לחשוף ולסלק קומוניסטים מעמדות מפתח בארה"ב, ואתמקד בהאשמה על אם תרצו)

מהי סתימת הפיות שאם תרצו מאיימת בה ? ייצרת קשר עם התורמים ומסירת מידע מהמתרחש בפוקולטות. כלומר ה"איום" הוא למסור לתורמים, מה נעשה עם הכסף שלהם. הנחת היסוד אשר מקובלת על כולם היא, שתורמים הם ציונים ולא יהיו מעוניינים שכספם יממן מטרות אנטי ציוניות, ולכן העברת מידע זה, תוביל לפגיעה בתרומות.

למעשה, העמדה היא שעדיף שהתורמים לא ידעו לאן הכסף שלהם הולך, כי אם כן, הם לא יתרמו ואם לא יתרמו זה יפגע בנו (ובמשכורת של יובל).

יובל מציג את העמדה לה הוא מתנגד באור עוין, וטוען : "שמקארתיזם הישראלי החדש רודף אחר כל מרצה, שמפנה למאמר, שנכתב על ידי חוקר, שבעבר פרסם מאמר, שנחשד על ידי גופים שונים, שהוא אנטי-ציוני, כלומר כזה, שרחמנא לצלן, טוען, שאולי, נניח, צריך להתחשב גם בצד הפלשתינאי. סליחה. פלשתינאצי."

כלומר, כל מי שתומך ברעיון של אם תרצו, הוא אדם שלא מעוניין כלל להתחשב באיכות אקדמאית, שולל השמעת הקול שאוהד את הצד הערבי של הסכסוך באקדמיה ובכלל, רואה בערבים נאצים. קצת מצחיק שהוא עושה את זה באותו הפוסט בו הוא מתלונן שמאשימים את כל השמאלנים באנטי ציונות..

ומה לגבי הטענה לסתימת פיות שמאלנית ? האם יש לה בסיס ?

כל אחד יודע, שבשביל להתקדם בארגון המכונה אוניברסיטה (ואין היום בינו לבין משמעות המושג כל קשר), צריך מישהו שיכניס אותך, מרצה שילווה אותך בהכנת העובדות.  למצב הזה, יש להוסיף התחשבות בכמה תנאים :

א. דרכי מינוי של סגל באוניברסיטה חסויים לגמרי. גם אם רשום משהו לגבי דרך קבלת ההחלטות, אין לציבור שום דרך לדעת מדוע התקבל עובד אחד במקום אחר.

ב. ישנה הומוגניות שמאלנית קיצונית באקדמיה. לא מדובר באנשים עם כיוון סוציאליסטי בלבד, מדובר בהרבה מרצים שחתמו על מכתב שמבטיח הטבות אקדמאיות למי שיסרב לשרת ביו"ש (כלומר לעבור על החוק) ובמרצים אשר תומכים בחרם על ישראל, עד השמדתה. עמדות אלה כמעט ולא נמצאות בציבור, אך ניתן לראותן בריכוז גבוה מאוד במדעי הרוח והחברה.

ג. דירוג איכות – שיטת הדירוג של איכות המאמרים מתבססת על מספר הציטוטים, כלומר לפי קילו ולא לפי איכות. בדרך זו, אקדמאים נוהגים לפרגן אחד לשני בציטוטים שנראים להם פוליטית, ולאו דווקא על סמך איכות אקדמאית.

בהתחשב בתנאים אלה, מתבררת הדרך השמאל משיג את השתקת הקולות השונים לא, ועל הדרך מאשים אותם בסתימת פיות.

(קישור למכתב המלא של אם תרצו, למי שלא מאמין להארץ)

תנועת BDS קוראת לחרם על ישראל, עד שתהיה מדינה אסלמית.

תנועת DBS המוכרת, קוראת לחרם על ישראל ועל האקדמיה הישראלית. מייסד התנועה הוא עומר ברגותי, סטודנט מאוניברסיטת ת"א, הלומד בתוכנית לדוקטורנטים על חשבון משלם המיסים הישראלי (ויהודי ברובו המוחלט).

התנועה והקריאה שלה לחרם על האקדמיה מוכרים בציבור וישנם אנשי אקדמיה ישראלים אשר תומכים בקריאה זו (לא מצאתי דרך להשיג את השמות), אך נראה שלרוב הישראלים לא ברורה מטרת החרם.

באיזה מצב החרם יפסק ? האם המטרה היא "סיום הכיבוש", "שתי מדינות לשני עמים" ?  ראשי התנועה אומרים בפירוש מה מטרת החרם : הכנסה של מיליוני ערבים אסלמים למדינת ישראל. (לא אקרא להם פליטים, כי דור שלישי ורביעי לאנשים שגרו בפלסטין הבריטית בין השנים 46-48 זה לא בדיוק פליטים).

על המאבק בין שר החינוך לחלק מאנשי האוניברסיטה אפשר לקרוא כאן , וגם את דעתו של ד"ר רן ברץ

(מקור באנגלית, האתר של מוניטור האקדמיה )

איסור העלבת סטודנט (סלקטיבי) באוניברסיטת ב"ג

ועדת ההוראה של בית ספר לרוקחות, החליטה להפסיק לאלתר קורס באמצע השנה, להפסיק את העובדה עם המרצה ולפצות את כל הסטודנטים.
על שום מה ?

עפ"י הפרוטוקול, המרצה נאשם בהשמעת דעות אישיות בקורס חובה ושמספר סטודנטים נעלבו למשמע דעות אלו.

מאחורי הקלעים, ובתפוצת מייל של מרצים, הועלו עוד שני נושאים חשובים :

1. ד"ר לויט, המרצה המפוטר, טוען שהפרוטוקול איננו משקף את מה שנאמר בדיון, ושפורסמה גרסה ערוכה ולא תואמת למציאות. לטענתו, ביקש לקבל את הכיתוב המקורי של הועדה, לפני עריכה ונענה שרישום זה נעלם.
2. גורמים הקשורים להנהלת האוניברסיטה, רמזו שד"ר לויט הטריד מינית סטודנטיות בקורס, וזו הסיבה האמיתית שבגללה פוטר.
כמובן, שזו התחמקות שרק מסבכת את האוניברסיטה : הרי אם הוא הטריד מינית, מדוע האוניברסיטה מטייחת את זה, ולא פונה לרשויות המקובלות במקרים אלה ?

אפשר לקרוא עוד פרטים ולהשתתף בדיון בפורום של ב"ג

בנוסף, יש קובץ עם סיכום הפרטים ותכתובות פנימיות