ניב גורדון ופעילות פרו ערבית בקמפוס – סיכום בניים

סיכום בניים, קישורים, קצת הסברים בנושא ניב גורדון, התגובות, מה שהוביל למצב העגום והצעה לפיתרון : 

גורדון פרסם את הכתבה שלו ב LA Times , לכתבה הזו הגיבה נשיאת האוניברסיטה הפרופ' כרמי במכתב לכל הסגל.

הנושא עורר מהומה קטנה :  גדי טאוב כתב את דעתו והביא ציטוט מעניין של פרופ' אמנון רובנשטיין וההיסטוריון פרופ' אמנון גל כתב על הנושא והבעיתיות במערכת.באופן קצת יותר כללי.

בצד של התומכים : סטודנט מבן גוריון מנסה לארגן תמיכה בגורדון,  אנשי אקדמיה ישראלים חברו לתנועה פרו ערבית ומביעים תמיכה גם כן, שלמה זד מת"א מביע סלידה מכרמי וככל הנראה עוד אנשים כתבו על כך.

שינוי מרען נראה בהתנהלות האגודה בבן-גוריון, אשר מעלה הצעת גינוי לדבריו של גורדון.

רוב האנשים אשר דנו בנושא, (מלבד אמנון גל)  מדברים על תוכן הכתבה וההשלחות שלה : האם ישראל היא מדינת אפרטהייד? האם מותר למרצה לצאת בקריאה במטרה לפגוע באוניברסיטה שלו ? האם מותר לנשיאת האוניברסיטה לגנות את דבריו ?

מספר דברים עקרוניים לא זוכים להתייחסות מספקת :

כיצד הגיע גורדון למעמדו ? מהו התהליך אשר אפשר לאדם כזה להגיע להיות ראש מחלקה ולהחשב אדם מכובד בעל יכולות אקדמאיות ? לציבור, אשר האוניברסיטה כביכול שלו, אין מושג על תהליך הקבלה של איש סגל ולמי שלא חלק מהמערכת אין מושג (וזה כולל את המדינה המממנת.). מהי מידת השקיפות ? היכן הפרוטוקולים? האם יש כלל  קריטריונים מסודרים וברורים? לי אין את התשובות החד משמעיות, אשמח לקבל אותן אם מישהו יודע.

מה מידת ההשפעה של מקורות המימון של ז'ורנלים מקצועיים וכמה המידע הזה ידוע ? כיום איכות אקדמאית נבחנת עפ"י מספר ציטוטים ופירסומים, אך מספר הציטוטים ומספר הפירסומים מושפע באופן מהותי ממקורות המימון של המגזינים. האם אנשים מודעים והאם האוניברסיטה מתחשבת בהשפעה הפוליטית של מקורות המימון? היכן הקריאה לחופש אקדמאי כאשר ז'ורנלים אירופאים רבים ממומנים ע"י עריצויות ערב, שונאות ישראל האנטי דמוקרטיות ?

כיצד נוצרת הומגניות פוליטית במחלקות ? בהתחשב בשני הנושאים הקודמים, מתחילה להתבהר התמונה :  אנשים שדעתם הפוליטית נמצאת במיעוט, אנשים רדיקלים וקיצוניים, מהווים את הרוב המוחלט במחלקות הרוח והחברה, ומנצלים את מעמדם למלא את הסגל באנשים בעלי דעות דומות. מכאן הסילבוס מקבל את האופי האנטי ציוני שלו או שמרצים משתמשים בבמה שניתנה להם למשהו מסוים אחד, לתעמולה פוליטית קיצונית אשר לא קשורה לנושאי הלימוד.

איפה המדינה ? מבחינת ניהול תקציבי האוניברסיטה ישנם שני אינטרסים מנוגדים : רצון להרחיק פוליטקאים מהאקדמיה שלא ישתמשו בה לצרכיהם, מצד שני – התחשבות בכך שאי אפשר למסור את כספי הציבור לגוף שלמדינה אין כל כוח או פיקוח עליו והוא כה חשוב. לכן המציאו את המל"ג, שאמור להיות כלי ניהולי בלתי תלוי, ומקצועי. בפועל, מי שיושב במל"ג הם אנשי האוניברסיטה והם ממנים את אנשי הות"ת. כך מגיע מצב שחלק גדול מהות"ת נמצא בניגוד עניינים שכן הם קשורים לאוניברסיטאת והאוניברסטאות הלכה למעשה מנוהלות כעסק פרטי. (עוד פרטים בדוח מבקר המדינה, ובמאבק למען אוניברסיטה ציבורית ). במערכת תקינה, אם כבר יש סבסוד (עדיף למען ההשכלה והחברה שלא יהיה כלל סבסוד או התערבות, אבל זה נושא אחר) אז מי שצריך להיות אחראי על החלוקה אלה הם נבחרי הציבור, אין צורה יותר הוגנת לחלק את הכסף הציבורי.

לאן זה מוביל ? חוסר השקיפות, הניהול הפרטי וחוסר הכוח של המדינה מוביל לכך שהפוליטיזציה של האקדמיה חסויה וללא ביקורת. בכל מערכת, ישנו תהליך של תעדוף, זה בא לידי ביטוי בהקצאת משאבים ובמינוים של אנשים. השאלה היא לא אם יש תעדוף פוליטי, כי ברור שיש, השאלה היא מי אחראי ומי מפקח על התעדוף היום ? מי שאחראי היום אלה אנשים, כמוני כמוכם, אשר הצליחו למצוא עבודה במערכת. הם אינם נציגי ציבור, אינם נשפטים ע"י הציבור,אינם חייבים כל דין וחשבון לציבור והציבור אינו יכול לסלקם (אפשר גם להוסיף שכל ביקורת תתקל בהאשמה של ניסיון לפגוע בחופש האקדמאי). אותם אזרחים  יושבים בות"ת ובניהול האוניברסטאות, מחלקים את המשאבים וקובעים את הסגל לפי ראות ענייהם, לפי השקפותיהם הפוליטיות ולפי מה שיוביל לרווח אישי מירבי. הפיקוח, נעשה ע"י אותם אנשים בדיוק. למדינה אין זכויות ניהול על הכסף ולסטודנטים אין אפשרות לנטוש אוניברסטאות כושלות, כי יש מונופול כפוי.

 מה עושים ? מה שיש לנו זו מערכת חולה, וצריך לזכור ש "המחטא הטוב ביותר הוא אור השמש". כלומר, שבשביל לתקן את המצב, כל מה שנצטרך לדעתי, זה לדבר ולדרוש את השקיפות. אנחנו כאזרחים זכאים לדעת מדוע וכיצד נבחר פלוני לראש מחלקה, מדוע מרצה גרוע לא מסולק, כיצד נקבעים סילבוסים ומדוע מאמרים כמו זה שמסופר עליו כאן אף פעם לא עוברים את שער האוניברסיטה.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “ניב גורדון ופעילות פרו ערבית בקמפוס – סיכום בניים

  1. נשמע כמו עוד פוסט על השתלטות ה"סמול ההזוי" על האקדמיה ושהמדינה הולכת לאבדון בגללם. ~פיהוק~. אקדמיה לא חייבת לייצג את הציבור. היא לא חייבת להיות מאוזנת. היא לא חייבת שום דבר לאף אחד. זה עבד ככה המון זמן ויש לציין שעבד לא רע, עזבו את האקדמיה בשקט.

  2. לונדו,
    הטענות של מי שמגן על גורדון בשם חופש הביטוי וחופש האקדמאי אינן תופסות, מפני שכיום אין חופש ביטוי ואין חופש אקדמאי והבאתי גיבוי לטענות שלי.

    התגובה הלא עניינית שלך שפוסלת אותי בלי התייחסות לטענות, רק מחזקת את עמדתי.

    תודה.

  3. ואם תשים לב, אני מעולם לא אמרתי "חופש". לא אקדמי ולא ביטוי. יכול להיות שאין, יכול להיות שיש. גם אם אין, אני לא חושב שיש בעיה באקדמיה, שכן היא תמיד עבדה ככה והסתדרה לא רע. זה כתוב בהודעה שלי דיי בפרוש, אבל אתה משום מה בחרת לראות בה התייחסות אישית (אלא אם "פוסלת אותי" מכוון למשהו אחר). אז מי כאן לא מתייחס לתוכן?

  4. סבבה, קיבלתי את ההערה. באמת המשכתי את הקו של אורון, שאני משער שמשם הגעת לכאן.
    לדבריך : הפוסט שלי הוא לא רק טענה שיש השתלטות, יש בנוסף גם הסבר איך זה עובד ולמה זה רע. (שיטת הדירוג, חוסר השקיפות, מי שעובד במל"ג וכל זה), לכן לא קיבלתי יפה את מה שאמרת.

    לגבי זה שהיא "הסתדרה לא רע", לפי מה ? איך הגעת לזה ? אולי מערכת עם כזה כוח אדם וכזה תקציב עתק היתה יכולה להגיע להישגים הרבה יותר מרשימים אם הניהול היה מכוון למטרה של איכות אופטימלית ולא במטרה של צבירת כוח,הון אישי והשפעה פוליטית ?

  5. אולי. אבל יש עיקרון מאוד ברור בהנדסה שכדאי לאמץ אותו גם בתחומים אחרים – אם זה עובד – אל תגע. כי רוב המוחלט של ניסיונות "שיפור" נגמרים באסון. ולכן שיפור במערכת חיה ומתפקדת לא רע אמור להיות איטי והדרגתי, אם בכלל. זה שאולי המערכת הייתה יכולה לפעול טוב יותר לא אומר א) שהיא אכן תפעל יותר טוב וב') שהדרך שאתה מציע אכן תביא אותנו לשם.

  6. לפי מה המערכת "עובדת טוב" ? מכללות מתקיימות על תקציב יותר קטן ונותנות שרות יותר טוב.
    תחשוב ככה : מישהו דורש ממך 1,000 ש"ח לשנה תמורת שירות מסוים, אח"כ הוא טוען שהשירות שהוא נותן מספיק טוב, שאסור לך לשאול שאלות או להציע הצעות, כי אתה רק תפגע בשירות שתקבל. כלומר תביא עוד 1,000 ש"ח לשנה הבאה ותהיה בשקט.
    זה בדיוק המצב היום – נגיד שיש כשבעה מיליון אזרחים בישראל ותקציב של 6.5 מיליארד ש"ח להשכלה הגבוהה. זה אומר שכל אזרח (מגיל אפס) מחויב כל שנה באלף ש"ח. לא משנה אם הוא לומד או לא, מעוניין לתת או לא. במצב הזה חובת ההוכחה על יעילות היא של האוניברסיטה, כספקית השרות אשר דורשת כסף, והתשובה של "טובה דייה" איננה מספקת.
    מה שכתבתי בפוסט ומה שנכתב בדוח מבקר המדינה על ההשכלה הגבוהה, מראים טוב מאוד שהמערכת לא מכוונת להשגת איכות, מצויינות ותמורה לתקציב, אלא לטובתם האישית והפוליטית של בעלי התפקידים.

  7. לונדו,

    איפה אתה חי? המערכת עובדת? האוניברסיטה, שלא מצליחה להתקיים, חייבת יותר ויותר כסף מהתלמידים והממשלה, שמיטב המוחות עוזבים אותה (לטענת המערכת עצמה) או שפשוט לא טורחים אפילו לנסות להכנס אליה (לטענתי)? המערכת שכבר שנים לא מקדמת שוב דבר רציני במדינה שלנו, שמסתמכת על התעשיה והצבא?

    אתה איתנו?

  8. אני חיי באוניברסיטה. אני מסיים דוקטורט בטכניון ומקווה להמשיך בקריירה אקדמית. המערכת עובדת לא רע – איכות המחקר (לפחות בטכניון) גבוהה ונשארת כזאת, והוראה, לפי מה שהבנתי מהסיפורים של הפרוסורים שלי על איך שהם למדו רק נעשתה טובה יותר. ויצא לי להשוות עם אוניברסיטאות בחו"ל – אז כן, אנחנו מתפקדים לא רע גם מבחינה פנימית וגם מבחינה חיצונית. ההבדל ביני לבינכם זה שאתם משווים למצב אידאלי ואני משווה למצב שקיים בעולם. ניתן לשפר את המערכת, אבל לא בהרבה. להרוס עם רפורמות לא מחושבות עד הסוף – אפשר בקלות.

    איתמר – לשלאול שאלות להציע הצאות מותר. אבל לא לכל דבר שאנחנו משלמים צריכה להיות לנו השפעה על התנהלות פנימית שלהם. הנה עוד שרות שהמדינה מספקת – משטרה. גם בו רוב האזרחים לא משתמשים. האם אתה חושב שלאזרחים צריכה להיות השפעה על כל מינוי שיש במשטרה? או אפילו על מינוי המפקד שלה?

  9. לונדו, הטכניון הוא אחד הגופים היחידים שמצליחים להתקיים בגלל האיכות של האנשים שם – מה שמביא הרבה כסף חיצוני. ברור שעם הזמן התנאים משתפרים – אם היית חוקר היום כמו בשנות ב60 או ה70.. אז זה ממש היה רע. אבל ממש.

    אני מדבר על אונ. תל אביב, איכותית אחת הטובות, כספית מתרסקת. אני מדבר על איכות התלמידים שיוצאים לתחומים שאני מכיר.. ניהול ומחשבים, איכות ירודה (לא אנושית, אלא ידע פרקטי חסר) שלא מוכנה לעולם האמיתי.

    הבעיות האלה חוזרות גם בעולם, עם זה אני מסכים איתך (לא בכל העולם, סטנפורד מלמדת, לדוגמא, קורס בתכנות אייפון. אתה רואה אוניברסיטה בישראל קרובה לזה?), אבל זה לא אומר שהמצב שלנו טוב ושלא צריך לגעת.

    בכלל המחשבה הזו, שרק גוף יכול לתקן את עצמו ואסור לתקן אותו מבחוץ תמיד מפריעה לי. החיים למדו אותח שמי שלא מוכן להיות פתוח לביקורת חיצונית, לרוב "אשם".

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s