בסרטון המוצג, פרופ' מונגר מזכיר לנו את ההבדל בין דמוקרטיה לשלטון הרוב. תשתית החוקות הדמוקרטיות אינה נקבעת לפי דרך קבלת החלטות בלבד, אלא גם לפי ההגבלות על סוג הדברים עליהם אפשר להצביע. מצב זה מונע מהרוב להחליט את הכל. אולם, המרצה מזהיר, גבולות אלו על הדברים עליהם ניתן להצביע, נשחקו באיטיות בבתי המשפט האמריקאים.
דוגמה אחת להחלשות ההגבלות על הדמוקרטיה היא פסיקת בית המשפט העליון (ארה"ב) ב 2005, במשפט של קיילו נגד ניו-לונדון. גברת קיילו סירבה להצעתו של יזם נדל"ן פרטי לקנות את ביתה בניו-לונדון, קונטיקט. היזם שיכנע את מועצת העיר שלאזרחים יהיה יותר טוב אם הבית יהרס ובמקומו ייבנה בניין דירות. רוב האזרחים העדיפו את הגדלה הצפויה מהכנסות המס והמועצה הצביעה לטובת היזם. לאחר שהציגה את המקרה בפני בית המשפט העליון והפסידה, איבדה הגברת את הבית שלה.
לדבריו של פרופ' מונגר, החוקה של ארה"ב עוצבה על-מנת למנוע נפילתם של יחידים ורכושם, טרף ל"עריצותו של הרוב". ההגנה מתבצעת ע"י שמירה על גבול התחומים בהם הרוב יכול לקבל החלטות. כאשר אנו מבלבלים בין שלטון הרוב לבין השיטה הדמוקרטית, אנו מסכנים את החופש של הפרט.
צדק 2.0 
אין כל ספק שהרוב צריך להחליט על הכל. הרוב הוא שצריך לקבוע את חוקי המשחק. כאשר הרוב קובע את חוקי המשחק עליו לקחת בחשבון את האפשרות שהוא יפסיד את הרוב ויהפוך למיעוט.
החוקה האמריקאית היא דוגמא למסגרת המאפשרת לרוב להחליט ובו בזמן מגינה על זכויותיו של הפרט. הדוגמא של הבית הפרטי שהופקע לטובת רווחת הכלל הוא מקרה קיצון. בכל מקרה אני מניח שבית המשפט גם פסק לגברת פיצוי הולם.
הדמוקרטיה נועדה לאפשר שגרת חיים שפויה. לשם כך נקבע שהחלטות מתקבלות על סמך הרוב ובמקביל נקבע שיש לשמור על זכויות המיעוט אפילו כאשר הוא האחד מול כלם.
הפוסט מעלה אבל שאלה מאוד מעניינת.
האם נכון להשאיר – בעידן שלנו כאשר יש לציבור נגישות רבה להרבה מקורות מידע – את מרחב ההחלטות רק בידי קבוצה קטנה ונבחרת של נציגים?
אז מה הפתרון לבעיה?
מנסיוני אין פתרון טוב לבעיה שמוגדרת רע.
ערן הסקרן מה הבעיה?
אם אתה עדיין תלמיד תיכון אז כדאי שתדע שלא כל שאלה היא בעיה. לכל שאלה במתמטיקה נדרש פתרון אבל לא כל שאלה בתנ"ך היא בעיה שמחפשת פתרון.
הפתרון הוא חוקה המגנה על זכויות הפרט, כך שגם אם הרוב בעד פגיעה – החוקה תעצור אותו.
יש כשל מובנה בשיטה הדמוקרטית, תסתכל על ההנחות הבאות:
1. העשירים תמיד יהיו במיעוט (עפ"י ההגדרה הסטטיסטית)
2. תמיד יהיו הרבה אנשים שרוצים יותר כסף
3. תמיד יהיו פוליטיקאים שרוצים להבחר
הצפי עפ"י שלושת ההנחנות הוא שיקום פוליטיקאי ויבטיח כסף לאלה שאין להם. הם מצביעים לו והוא לוקח מהעשירים תוך כדי פגיעה בזכות הרכוש שלהם. נשמע מוכר? הדרך היחידה להמנע מהמצב היא רפובליקה חוקתית, המציבה את זכויות הפרט כערך עליון בלתי ניתן לפגיעה, מעל הערך של החלטת הרוב.
איך בדיוק רפובליקה חוקתית מונעת את המצב שתארת? על מנת להציב זכויות כאלה ואחרות כערך עליון צריכים לקרות שני דברים:
א. שיהיה קיים אותו קודקס שהופך את הרפובליקה לחוקתית. איך מגיעים אליו? הרי אין יש מאין
ב. שמי שהכח בידו יהיה מוכן לשמור על זכויות הפרט כערך עליון. אם הכח בידו ולא ירצה לשמור על ערך עליון זה או אחר מה אז?
אין פתרונות קסמים ובטח לא לבעיה לא מוגדרת. שם המשחק הוא איזונים בין כוחות.