ראש הממשלה נתניהו התראיין לגיליון החג של "ישראל היום". נתניהו חילק לעצמו מחמאות והעיתון שיתף פעולה. חבל ועצוב שראש הממשלה התעלם לחלוטין מהמלחמה בעזה, מהחיים בצל איום הרקטות ובהפרת הבטחתו המפורשת להפיל את החמאס. תושבי הדרום זכו להתעלמות, שוב.
גיליון החג של "ישראל היום" התפאר בראיון מיוחד עם ראש הממשלה. הכתבים שלמה צזנה וחזי שטרנליכט ערכו ראיון אוהד עם נתניהו, אוהד מידי. מטבע הדברים, סבב הריאיון סביב איראן. אכן הנושא החשוב ביותר בישראל וכך ראוי. מלבד הנושא האיראני, נכתב על המצב הכלכלי וחולקו מחמאות על הירידה במספר הפיגועים. אך נושא מרכזי ביותר זכה להתעלמות מוחלטת: התקפות הטילים מעזה.
מדינת ישראל נמצאת במלחמת טילים עם רצועת עזה. ההתעלמות התקשורתית אינה מעלימה עובדה זו. חישוב מספר השיגורים מאז 2005 ועד אוגוסט 2012 (כולל), מעלה כי ישראל מתמודדת עם כ 2 רקטות בממוצע ליום ו 1.41 פצצות מרגמה בממוצע ליום. על אף הבטחתו המפורשת של נתניהו מ 02.2009 לחסל את שלטון החמאס, הטילים ממשיכים להגיע והחמאס נשאר בשלטון.
נכון להיום ישראל עדיין נמצאת תחת איומן של אלפי רקטות, מדרום ומצפון. אין דרך לדעת כמה רקטות ישוגרו לישראל בזמן שיחלוף בין כתיבת שורות אלו עד לרגע שהן יפורסמו באתר. משמעות הדברים היא שמאות אלפי אזרחים חיים עם תחושת אי הודאות, תחושת האיום הלא מרפה. מגיע לנו לחיות ללא האיום. זכותנו לדרוש לפחות התנצלות או התייחסות כלשהי.
ראש הממשלה והעיתונאים שלחו אישוש נוסף לחששות של תושבי הדרום – מתעלמים מאתנו, אנחנו לא שווים. ראש הממשלה למעשה הצהיר: חייכם אינם חשובים מספיק בשביל להסיר את איום הטילים, חייכם אינם חשובים מספיק שאתייחס אליכם בעיתון, או אפילו שישאלו אותי האם יום אחד יהיה לזה סוף.
מקור הטעות ומקור הסבל הוא בהגדרה לקויה של הבעיה.
להפיל את שלטון החמאס? למה? שישימו להם את המנהיגות שלהם ואנחנו נדרוש מהמנהיגות שלנו שתעשה את שצריך בכדי להגן עלינו.
מנהיג ששכלו עמו כבר היה צריך לדעת שכל שלטון שהוחלף בעקבות התערבותנו היה יותר גרוע מקודמו. בכדי לא להסתבך בתגובות נגד לא ענייניות די לי בדוגמא של מנהיג החיזבאלה. נסראללה החליף את שייך מוסבי שעלה השמימה בלהבת האש שהבעיר הישראלי.
במקום לעסוק בעיקר אנחנו נקלעים לליבן של סערות אבק שמעלים הספינים של ראש הממשלה שפותר את בעיות השעה על ידי המצאת הבעיה הבאה.
OK, אז גרגיל החמאס והחיזבאללה הם אשמת ישראל.
כמו שכתבת :"ואנחנו נדרוש מהמנהיגות שלנו שתעשה את שצריך בכדי להגן עלינו." מה שהיא צריכה לעשות זה לחסל את שלטון החמאס. כאשר יש מלחמה, מחסלים את הקודקוד. כמו שהיה כאשר הביסו את גרמניה ויפן ומאז יש לנו יותר מ 65 שנה של שקט. לא עלה מישהו יותר גרוע בציר הרשע של אז (איטליה, יפן, גרמניה) לכן זו חייבת להיות הדרישה מהממשלה: להביס את האויב.
אחת הבעיות בדיון היא שכשאין טיעון ענייני פונים את הדמגוגיה.
אי אפשר לנהל דיון בלי לשרבב את גרמניה הנאצית ומעשי מנהיגה המטורף ימח שמו וזכרו.
ישראל כבר חיסלה מספיק ראשי ארגונים והתוצאה מה? בבקשה תנסה לחשוב. צא מהקופסא. עזוב קלישאות והנח לסיסמאות הנדושות.
אני מאוד ממליץ למי שמביא דוגמאות היסטוריות ללמוד באמת מההסטוריה. למד בבקשה את הלקחים מסיום מלחמת העולם הראשונה שהביא את תחילת השניה לעומת סיום מלחמת העולם השניה והתוצאות אותן אפשר לראות עוד היום.
אין דמגוגיה. אתה נגד הורדת ראש הנחש וטענת שזה יוביל להרעת המצב. הבאתי לך 3 דוגמאות להורדת שלטון אויב ולשקט של עשרות שנים שהגיע בזכות הורדת הראש. רוצה דוגמה יותר קרובה? במלחמת לבנון השניה אולמרט לא הלך עד הסוף והיום יש לנו עשרות אלפי רקטות מדרום לליטאני.
בתכלס, איך אתה חושב שישראל צריכה להתמודד עם איום הרקטות מעזה?
איתמר חג שמח ושנה טובה.
אין לי בעיה עם איום כזה או אחר. הבעיה מתחילה כאשר הצד השני פועל ופוגע ואנחנו מברברים עצמנו לדעת.
תרשה לי לדחות לאחרי החג את ההתייחסות הפרטנית.
חג שמח ובטוח
איתמר שנה טובה לך ולכל בית ישראל.
תודה על שהתאפקת עד צאת החג.
לצערי אתה לא בקיא בעובדות ההסטוריות. או אולי אינך מודע למשמעויות שלהן.
למלחמת העולם הראשונה היו שותפים שני קיסרים (אחד אוסטרי אחד גרמני ולא נזכיר את זה היפני) סולטן תורכי אחד וצאר רוסי אחד. בסיומה שרד רק הקיסר היפני. תעשה אתה את החשבון של הראשים. האם זה מנע את מלחמת העולם השניה? לא רק שלא אלא שהסיום הווה את המצע עליו צמח ועלה השלטון הנאצי בגרמניה ומשם לאוסטריה ו……והוליד את מלחמת העולם השניה.
לקחי מלחמת העולם הראשונה יושמו בסוף השניה. מבלי להכנס לפרטי פרטים אתרכז רק בחשבון הראשים עליו אתה מתעקש. האמריקאים לא רק שלא שפטו את הקיסר היפני על פשעי המלחמה להם היה אחראי אלא השאירו אותו על כנו.
אם נצליח להבין ולסכם את פרק ה"יתרונות" של עריפת הראשים נוכל להמשיך ולדון בשאר הסוגיות האמיתיות.
איך אתה מציע לטפל באיום מעזה?
אני לא פתוח לשאלות היפוטטיות.
כל שאני מנסה לעשות זה לשים דברים במסגרת הגיונית. אני מקוה שבבוא היום האזרח הישראלי יבחר סוף סוף את נציגיו מסיבות רציונאליות ולא מתוך פחד שדואגים לפמפם בעוצמה הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הבחירות.
ה"טיפול" בעזה ובגרעין האיראני הוא טיפול בסימפטמים החיצוניים ולא בבעיה הפנימית.
דרך אגב אתה לוקה בדיסלקציה בטחונית.
יש איום מעזה? יש טפטוף ממשי
אז זו ההצעה שלך? להחליף את המילה "איום" ב טפטוף" ?
אותי זה לא מצחיק: לא מה שעובר על תושבי עוטף עזה וגם לא התגובה שלך.
איום לא מזיק אלא אם וכאשר המאיים מנסה לממש. כאן כבר חוטפים תושבי ישראל וחוטפים ואין משהו המתייחס ברצינות לסבלם.
מבחינתי תחליף מה שאתה רוצה במה שאתה רוצה אבל אל נא תחליף אותי עם מי שנועד לבדר אותך. הנושא יותר מדי רציני. זו גם אחת הסיבות שאני מתייחס גם לדברים פחות רציניים.
מצטער צביקה, אבל אני חייב להתחשב בקוראים הלא שמאלנים שלי, אז אני מצרף תרגום שמאלנית-עברית למתקשים:
אתה מתלונן שאני מציע להלחם בחזרה, כי זה יעשה את המצב יותר גרוע אבל אתה לא מסוגל לתת הצעה אחת ברורה לשיפור המצב.
תבין, רוב הקוראים שלי לא מהעולם שלך ואני מנסה להנגיש אנשים כמוך לשאר האוכלוסיה. קשה נכון, אבל עוזר להבין.
איתמר אל תצטער כל כך מהר ובטח לא על סתם זוטות.
אתה לא מציע דבר. אתה סתם מקשה קושיות.
מאין צץ הטיעון הלא רציני החדש לעניין קוראים לא שמאלנים?!
האם הרקטות והפצמ"רים שואלים לפני הפגיעה בבית מי גר בו שמאלני או לא. קורא או לא.
אתה חכמולוג פזיז שמציע לערוף ראשים ואני מחפש דרך למנוע מתושבי הספר לסבול את מה שאני ואולי גם אתה לא חווים.
הבעיה המצטיירת היא שביבי מנצל את הרדידות המחשבתית של מר ישראלי ואשתו. במקום לטפל בבעייה האקוטית כבר היום הוא מייצר את הבעיה האטומית של מחר.
פעם חמישית בערך.. מה אתה מציע?
שתפסיק להתחכם ותתחיל לחשוב.
זה רשעות להמשיך ולהתנהג בשלווה סטואית כאשר אחרים נמצאים תחת מתקפה מתמדת.
מה 'כפת לך מהם. הם רחוקים, אולי שמאלנים ואילו אתה גבר גבר תקצץ את ראש הנחש והם יחטפו את הארס.
שחרר אותי משאלותיך. לא תמצא אצלי לגיטימציה להרג שגורר בעקבותיו הרג. לו שכל בראשך כבר הייתה מבין לאן זה כבר הוביל אותנו. בכל מקרה אנחנו לא מדברים באותו המישור.
ישראל עשתה הרבה יותר מלהציע הצעות: עזבנו שטחים גם בלבנון וגם בעזה. זה לא הרגיע את הסערה האסלאמית אלא רק קירב אותה אלינו והפך אותה חזקה יותר. חיזבאללה וחמאס ירו אלפי רקטות וטילים לעבר הערים שלנו מהטריטוריות שפינינו. כשישראל עזבה את דרום לבנון ועזה המתונים הובסו על ידי הקיצוניים. צר לי לומר שכוחות בינלאומיים כמו יוניפי"ל לא עצרו את הקיצוניים מלתקוף את ישראל.
החיים לפי הסרט הלא נכון.
ישראל עזבה את לבנון? מלבנון ישראל ברחה אחרי שהפכה את השיעים מאוהדי ישראל לשונאי ישראל. החיים לפי הסרט בלבנון נגמרו כאשר המלך ששמנו עליהם בכח (באשיר ג'ומאייל) נרצח.
את עזה? ישראל הרסה את כל שיכלה ועל הכל שמה מצור. את הנשק שהתומכים בישראל בקשו הם לא קיבלו. לעומתם החמאס חפר מנהרות ובנשק שהבריח ניצל להשתלטות עד שהפך את עזה לממלכה שלו.
תמשיכו להתעלם מהמציאות ולבכות כל פעם מחדש שהחיים בחוץ הם לא כמו שהציגו בסרט.
משהו ניסה בכלל לחשוב איך זה שבגדה המצב יותר טוב למרות פגועי הטרור של "תג מחיר"?