הקמפיין לשחרור באר שבע

קמפיין ציבורי נולד ויש לכם הזדמנות לעצב את תכניות הפעולה ולקחת חלק פעיל וכל השלבים.

הרקע – מונופול בשוק ההסעות

תושבי באר שבע נאלצים להתמודד עם בעיית תחבורה קשה; עיר עם כ 205,000 תושבים והשנייה בגודלה בישראל ( 117,500 דונם)  וכל תושבי העיר (והאורחים) נאלצים לחיות ולהתנהל תחת המונופול של חברת הסעות אחת,  מטרודן.

סיפורו המלא של המונופול תואר בכתבה "ממתינים לשחרור באר שבע"  באתר התנועה הליברלית, הנה התקציר: משרד התחבורה החליט לנכס לעצמו שליטה על שוק ההסעות בישראל, בחסות חוק הפיקוח על מצרכים מיוחדים. שליטה זו מעניקה לשר התחבורה את הזכות הבלעדית לנהל את כל תחום ההסעות בישראל: לאיזו חברה מותר לעבוד, (ולמי לא), אילו שכונות זכאיות לקווים (ואילו לא), באיזו תדירות וכמה נשלם עבור נסיעה.

לתושבי העיר אין זכות בחירה או יכולת השפעה על שוק התחבורה בעירם. תושבים שאינם מרוצים עדיין חייבים להשתמש בשירות של מטרודן מפני שאין זה חוקי להפעיל חברה מתחרה. תושבים שהשירות אינו טוב דיו בשביל צורכיהם, יאלצו למצוא דרך חלופית להסתדר.

גודל האבסורד מתברר כאשר שומעים את עמדתם של חברות המוניות; חברות אלו ישמחו להפעיל מוניות שירות בעיר ולספק פרנסה לעשרות נהגים, אך שר התחבורה אוסר פעילות זו. ממשרדו בירושלים, שר התחבורה כץ אינו רואה בעיה במציאות הנוכחית.

יוזמה אזרחית – הובלה לשינוי

לתושבי העיר נותרו שתי ברירות: להשלים עם המצב הקיים בכניעה או להוביל לשינוי. אך כיצד מובילים לשינוי?

גיוס עירייה

ניסיון ראשון לקידום השינוי התבצע בפניה לעיריית באר שבע. למרבה הצער, דובר העירייה העביר את האחריות למשרד התחבורה וסירב לסייע או לעסוק בנושא.

גיוס הציבור

לאחר סירובה של העירייה לסייע, נשארנו התושבים לבדנו. אך אין זו סיבה לוותר על המאבק, כי לתושבי באר שבע מגיע חופש תנועה וזכות בחירה. גם אם הפוליטיקאים ועסקנים אינם מסכימים.

בשלב זה אני פונה אליכם בבקשת סיוע והכוונה:

  • כיצד אתם מייעצים לגייס את עמדת הציבור?
  • מהו השלב הבא?
  • כיצד לנהל את הקמפיין?

אשמח לשמוע את קולכם.

איתמר.

מודעות פרסומת

מנהלים רכבת חברה

האדם השפוי אינו אוהב לראות את כספו מבוזבז או לחוות זילזול בכספו. לרובנו הכסף לא בא בקלות ולראות מישהו נוהג בו בקלות ראש, יכול לעצבן גם את הרגועים ביותר. אך המזלזל אינו בהכרח אדם רע, לא מוכשר או בעל דופי מיוחד. הוא סה"כ אדם כמו כולנו, המתעסק בכסף של אחרים. כל אדם שהזדמן לנסיעה ברכב חברה מכיר את ההרגשה – ירידה דרמטית באכפתיות. משהו בשיקול הדעת משתנה ברגע הסרת האחריות האישית. אתה יכול לאהוב את מקום העבודה שלך, להעריך את הבוס ולהוקיר תודה למקור פרנסתך, אך ברכב האישי שלך תנהג אחרת. תודו.img326532

דוגמה יפה לזלזול קיבלנו השבוע עם פרסום החשדות נגד בעלי תפקידים ברכבת ישראל. עפ"י החשד עובדי הרכבת אישרו העברת כספים לחברת ניקיון פרטית והניקיונות לא התבצעו.

תומכי השירות הציבורי יכולים לטעון לנפילה נקודתית, כמה תפוחים רקובים הם לא יודו בכשל מערכתי. אך המקרה מעיד על הכשל המובנה בכל שירות ציבורי: ניהול כספם של אחרים מוביל לניהול חסר אחריות.

רכבת חברה

הנהלת רכבת ישראל אינה עובדת בשביל להרוויח את תקציבה, לא נענשת על הבזבוז ולא מרוויחה מהתייעלות. זו "רכבת חברה". תקציבם מובטח מהקופה הציבורית, הלקוח שבוי במונופול כפוי עפ"י חוק ואפילו לפטר עובדים אי אפשר. מאפיינים אלה של החברה מאפשרים את המציאות המגוחכת בה מושקע כסף רב בניקיון, הרכבות לא ניקיות ולאף אחד לא איכפת. מישהו היה צריך שירותי בילוש בשביל לגלות את הטינופת ברכבות? הסירחון הגיע למרחקים, אבל אף אחד לא פעל.

תארו לעצמכם מצב בו להנהלה כן אכפת. מנהלי עבודה אשר יודעים שפרנסתם תלויה בהצלחת הרכת להרוויח מספיק כסף. לא לקבל כסף, להרוויח. תחשבו על עובדי רכבת המכירים את הקשר בין אפקטיביות לשכר במקום הקשר בין בלאגן לשכר. בחברה פרטית מישהו היה שואל לאן נעלמים מיליונים והרכבות עדיין מטונפות.  אנחנו יכולים לקבל רכבת כזו, רכבת טובה. זה מגיע לנו. אנחנו משלמים עליה.

מקרה השחיתות (לכאורה) מזכיר את הצד הפחות יפה של שירות ציבורי ומדוע יש לתמוך בהקטנת שירותים אלו ככל האפשר. תזכרו את זה ברגע האמת בקלפי, תזכרו אילו מפלגות מבטיחות להגדיל את השירות הציבורי ואיזו מפלגה מבטיחה להקטינו.

על ארבעת הדרכים להוצאת כסף:

כיצד להתעשר בעזרת מילות הקסם

ישנן הרבה דרכים להתעשרות ומספר עוד גדול יותר של אנשים המפרסמים דרכים להתעשרות קלה. מכיוון שלא הצלחתי להיות חלק מהקבוצה הראשונה, אצטרף לקבוצה השנייה ואגלה לכם כיצד ניתן להתעשר במספר צעדים פשוטים :

  1. הקימו ארגון/חברה פרטית, או לחלופין הקימו חברה וחלקו את הבעלות בין חברכם הקרובים.
  2. בשם החברה, השתמשו באחת ממילות הקסם : ציבורי/ מועצה/לאומי/ארצי
  3. תצליחו לגרום לחברי הכנסת להתחיל להעביר לכם כסף ולמנוע תחרות.

פשוט, נכון ?

הנה מספר הצלחות מהעבר : החברות אגד ודן עשו שימוש במילה "ציבורי", וקבוצת כוורנים עשתה שימוש במילה "מועצה" :

אגן ודן

שירותי התחבורה אכן מיועדים לציבור, אולם החברות הינן פרטיות לחלוטין. בעבר החברות היו קואופרטיבים בבעלות העובדים וכיום הנן חברות בע"מ, אך מעולם לא היו גופים ציבוריים. הממשלה לא השתתפה בניהול החברות ולא נהנתה מהרווחים.. בניגוד להשקעות מהמדינה אשר לא חסרו.

אגד:

דן:

 מעיון בתקציבי השנים האחרונות, אי אפשר לקבל תמונה ברורה לגבי סכומי הכסף המדויקים אשר הועברו לכל חברה. הסעיפים מנוסחים בכלליות, כנראה בכוונת תחילה. בכל זאת, אלו הנתונים החלקיים על ההעברות תקציביות מהשנים האחרונות :

שנה

העברת כספים ל"אגד" ו"דן"

2012

3.13 מיליארד ש"ח

2011

3 מיליארד ש"ח

2010

2,372 מיליון ש"ח

2009

3 מיליארד ש"ח

2008

400 מיליון לקניית אוטובוסים + 1,769 סובסידיה = 2,169 מיליון

תסכימו שזו עסקה מצויינת : פותחים חברה, נהנים מעצמאות ניהולית, הרווחים עצומים, מקבלים מונופול כפוי בהשגחת המדינה וכל ההשקעות/סיכונים נופלים על הקופה הציבורית.

  דוגמא שניה : שוק דבש


בדומה לעסקה של דן ואגד, השיטה הזו פשוט מצויינת: איזו דרך יותר טובה יש לשמור על העסק שלך ממתחרים, מאשר להפוך כל מתחרה לפושע?