כיצד קבוצות אינטרסנטיות כגון איגוד רובאים הלאומי (NRA) מוסגלות להפעיל כזו עצמה בדיונים הנוגעים למדיניות? לדברי פרופ' מייק מונגר (Munger) הסיבה פשוטה: בפוליטיקה, הקבוצות הקטנות אך המאורגנות – הן המנצחות.
פוליטיקה היא לפעמים יותר מסובכת מפשוט להשיג רוב של מצביעים בצד שלך. פרופ' מונגר מתאר את שלושת הגורמים העיקריים המסוגלים לאפשר לקבוצת אינטרס קטנה להצליח ביישום מדיניות, גם כזו העלולה לסתור את האינטרס של קבוצה גדולה יותר (אך לא מאורגנת). ראשית, חברי קבוצת העניין מקבלים הטבות אישיות מהצלחת הקבוצה, המעודדת אותם לפעול. שנית, בקבוצות קטנות יותר תרומתו של כל חבר בקבוצה גלויה יותר לכן קל יותר להתגבר על "בעיית הנוסע בחינם". לבסוף, לעיתים קרובות קבוצות אינטרס מציעות תמריצים סלקטיביים לאנשים העוזרים לתמוך במאבקם.
רעיון כלכלי זה חל על נושאים הרבה מעבר לזכות לשאת נשק. קבוצות אינטרסטיות, מפעילים סביבתיים ועד לוביסטים המחפשים תגמולים מהחברות הגדולות – כולן מבינות שפרופ' מונגר צודק באומרו: "פוליטיקה בוושינגטון היא על ריכוז ומיקוד כח".
אייספוס, מחבר המשלים הנודע, לימד באי סאמוס סניגוריה על שליט, שהאשמתו דרשה מיתה. הסניגור הביא את המשל שלהלן:
"שועל ניסה לחצות נחל, ורגליו נתפסו בקרקעית. זמן רב היה במצוקה, ומספר גדול של פרעושי כלבים נדבקו לעורו. נשר שעבר ביעף ראה את השועל ושאל אותו, מתוך רחמים, אם להוריד ממנו את הפרעושים. השועל ענה בסירוב. כשנשאל מדוע הוא מסרב, אמר כי פרעושים אלה כבר מלאים דם, ולא ימצצו עוד הרבה. ואם יוריד אותם הנשר מעורו, יבואו פרעושים אחרים, רעבים, ויינקו ממנו את כל הדם שנשאר לו.
מכאן, אנשי סאמוס, האיש הזה לא יזיק לכם עוד, כי הוא כבר עשיר. אך הם תהרגוהו, יביאו אחרים, עניים, ויגנבו את רכוש הציבור"*
חלפו להן יותר מאלפיים שנה, וביום שלישי (07.02.2012) קיבלנו תזכורת לרלוונטיות הסיפור, בעזרת שני תחקירים ששודרו במקביל :
מונופול המלט, המקור (ערוץ 10) – כתבה על המונופול בתחום המלט עם הסברים על הקשרים של בעלי החברה לשלטון וכיצד קשרים אלו מסייעים לבעלים להרוויח הרבה מאוד כסף.
הלוביסטים, עובדה (ערוץ 2) – כתבה המסבירה ומדגימה את משולש האהבה של חברות פרטיות-לוביסטים-הכנסת: חברות פרטיות משלמות ללוביסטים מקצועיים תמורת השפעה על המחוקקים להעביר חוקים אשר יטיבו כלכלית עם החברות. אחת הדוגמאות בהן התרברב הלוביסט היתה החוק המחייב כל אזרח לקנות אפוד זוהר לרכב: החברה המייצרת את הצבע לאפוד שילמה לחברת הלוביסטים, וזו קידמה חוק המחייב כל אזרח לקנות אפוד זוהר.
חברי הכנסת הגיבו במילים קשות לכתבות –
שלי יחימוביץ :
"הי זאת שלי, נוכח הממצאים החמורים של תחקיר התוכניות "עובדה" ו"המקור" בדבר ההשתלטות העויינת של לוביסטים על הכנסת, אתבע מחר בכנסת לאסור כניסת לוביסטים עד להפקת מסקנות ולקחים. מחר על הבוקר גם אפנה ליועץ המשפטי לממשלה שיחקור את קשרי חברת הלובינג "גלעד" עם חכ"ים ופקידים בחשד להונאה, קנוניה וקשירת קשר. מזכירה לכם שאת החוק להגבלת הלוביסטים חוקקתי כבר לפני 4 שנים, אבל אני מודה שחקיקה לא מספיקה, וחייבים לאסור על הח"כים מגע עם לוביסטים. זה לא כואב. בשש השנים שלי בכנסת נאסרה כניסת לוביסטים לחדר שלי ולא החלפתי אתם מלה. זו הדרך היחידה לעמוד בפני המניפולציות, השוחד הגלוי והסמוי, וכוחו של הכסף הגדול. תופעת הלוביסטים מכוערת ושמה ללעג את ערך הדמוקרטיה."
חבר הכנסת אורי אורבך :
"ראיתי במקביל את תחקיר הלוביסטים בכנסת של אילנה דיין, ואת התחקיר של דרוקר ורוזנטל על מפעל נשר והלוביסטים שלו. אכן, תמונות קשות איך מנצלים חברי כנסת תמימים ופחות תמימים. התחקירים מוכיחים כי לאנשי ההון יש שפע דרכים לנווט ולהשחית את השלטון ולזהם את תהליך קבלת ההחלטות. בתחקיר בערוץ 10 לפחות נוכחתם לדעת כשתועדתי עומד על המשמר נגד הלוביזם הבוטה. אמשיך לפעול כמובן להסדרה ראויה יותר של היחסים בין לוביסטים לחברי כנסת."
"עד עכשיו הייתי מודאג. עכשיו אני המום. מה שראיתי לא ייאמן." … כנשאל איזה מנוף מפעילים הלוביסטים על הח"כים שגורם להם כל כך להתמסר הוא השיב בגלוי: "אני מאוד מודאג מהתנהלותם של חברי כנסת שחושבים שהון ושלטון הוא עתידם הפוליטי, חשבתי שהלוביסטים הם לא בעיה, אלא שכמות הלוביסטים היא בעיה. אבל כל הזמן דאגתי מהון ושלטון וביקשתי להטיל על חברי הכנסת משמעת אתית הבאה ואומרת, הדברים אסורים והאחריות היא על חברי הכנסת.
אבל יש כאן קנוניה. קשירת קשר להפוך את הכנסת לאסקופה נדרסת. לאיזשהו אמצעי להשיג הישגים בדרכים לא כשרות." הוסיף ריבלין אתמול ובתשובה לשאלה של אילנה דיין מה הוא מתכוון לעשות מחר בבוקר, השיב: "אני רואה את הסרט עוד פעם, מכנס את ראשי הכנסת ברמה המנהלית, גם את ראשי הסיעות.. כאן המכשול נמצא בתוכנו ואנחנו צריכים לעקור אותו".
הפוך חבר הכנסת, הפוך
שלושת התגובות מציגות תמימות דעים לגבי האופי השלילי של התופעה, אך שלושתן טועות בזיהוי המקור.
תופעת הלוביסטים היא ביטוי לגיטימי, צפוי וחוקי לשיטה הדמוקרטית. בשיטת המשטר הנוכחית נבחרי הציבור זכאים להתערב במשק כתאוות נפשם על מנת להטיב עם בוחריהם. אין זו תופעה חדשה וגם אין סימן שהיא הולכת להעלם. כוחם רב ההשפעה של הפוליטיקאים על השוק מוביל לתופעת השבי הרגלטורי:
זו הסיבה שהפוליטיקאים לא יבחררו מרצונם החופשי לקצץ בהוצאות :
חברי הכנסת מציעים לנו להזיז את הפרעושים, אך כבר לפני 2,000 שנה הבינו שזה לא הפתרון. עם הזזת הפרעושים, יבואו חדשים. אם הם לא יפגשו עם חברי הכנסת בגבעת רם, אז יפגשו איתם בבתי קפה. אם יצליחו לעצור את זה, אז החברות ימצאו דרך להריץ חברי כנסת. על כל דלת שתסגר, תמצא דלת אחורית או חלון פתוח.
הדרך הטובה ביותר להפסקת יניקת הדם היא לקיחת כוח ההתערבות מהפוליטיקאים. רק אם ללוביסטים לא יהיה מניע להתערב, הם לא יהיו שם. נתקרב ליום המיוחל אם נסביר לחברי הכנסת שעדיף להם לנטוש את העמדה הפטרוניסטית: הם לא האמא של כולנו ואנחנו לא צריכים את הדאגה שלהם.
איך נגיע ליום הזה?
רוב הסיכויים שחברי הכנסת לא יוותרו מרצון על הכוח שלהם, ורוב הסיכויים שחברות פרטיות לא יוותרו על הרצון להרוויח כסף. הדרך היחידה להתקדמות היא הבטחת הכוח הפוליטי לפוליטיקאים ליברלים: הבטיחו את קולכם לפוליטיקאי המבטיח ממשלה קטנה, לא מתערבת, לא מגבילה, לא דואגת, לא מגנה ולא לוקחת אחריות. הבטיחו את קולכם לפוליטקאי המבטיח לבטל כמה שיותר חוקים, לא לזה המבטיח להוסיף.
התקשורת הישראלית חוגגת את החלטתו של אחד מבניה להפסיק את ההצגה של "איש התקשורת" ולהתחיל לפעול בגלוי למען השפעה פוליטית. את ההודעה הרשמית פרסם שדרן ערוץ 2 במהלכו של חודש ינואר, והודיע: אני רץ לפוליטיקה. לכבוד האירוע המתוקשר פרסם מאמר בעיתון וגם בעמוד הפייסבוק שלו.
במאמרו, כתב איש התקשורת על חוסר שביעות רצון מדרך הפעולה הנוכחית של המדינה. אחד הגורמים לאי הנחת מהמדינה הוא המצב בו קבוצת אזרחים גדולה מעבירה כסף רב לרשויות, אך הכסף לא חוזר אליה. מדיניות זו מובילה (לדבריו) לחינוך ברמה נמוכה, ליוקר מחיה, עודף בירוקרטיה ואף שכר נמוך לעובדי ציבור חיוניים. הגורם לפער בין סכום הכסף המועבר למדינה לבין הגמול, הוא העברת הכסף לגורמים אחרים אשר לא תרמו לקופה הציבורית: החינוך החרדי, הטייקונים וההתיישבות ביו"ש.
לאחר תיאור המצב הקיים הלא רצוי, מגיש הכותב את הצעת הפתרון שלו: במידה ותסכימו להכניס אותו לכנסת הדבר אשר יתעניין בו הוא "רק בחלוקה צודקת יותר של המשאבים ובסדר עדיפויות אחר לגמרי". בתור חבר כנסת, הוא מבטיח להסביר בכל משא ומתן קואליציוני "שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא שמעמד הביניים הישראלי יקבל מהמדינה תמורה נאותה להשקעה שלו."
את טיעונו של איש הטלוויזיה ניתן לסכם בדרך זו :
המצב בישראל לא טוב כתוצאה מהתנהלות חברי הכנסת.
חברי הכנסת לוקחים כסף מאזרחים שמרוויחים אותו ובוחרים למי לחלק אותו עפ"י הכוח הפוליטי של כל קבוצה.
דרך החלוקה הנוכחית של התקציב איננה צודקת, מפני שיש אנשים שמקבלים פחות ממה שהם נותנים.
הפתרון : אני אעמוד מאחורי כוח פוליטי חדש ואני מבטיח להשקיע באותה קבוצה שבחרה בי.
איפה הכסף ?
חלקו הארי של תקציב המדינה לא הולך למגזר החרדי, לא למען הגנה על תושבי יו"ש ואפילו לא למשרד הביטחון.
רוב התקציב מופנה להחזר חובות :
85.4 מיליארד ₪ ( 24% ~) להחזר חובות. כ 36.8 מיליארד ₪ ( 10%~) לתשלומי ריביות. תקציב הביטחון עומד על 49.1 (13.5%~ ) ומשרד החינוך מקבל 34.9 ( 9.6%~ ).
הפתרון אותו שדרן הטלוויזיה מציע אינו שונה באופן מהותי מהגורם למצב הלא רצוי. יוקר המחיה בישראל לא נגרם מדרך חלוקת התקציב ולכן הפתרון לא טמון בדרך חלוקה שונה. יוקר המחיה נגרם כתוצאה מהשיטה: חברי הכנסת תמיד ישאפו לשמור על עמדת הכוח ואזרחים יתמכו במועמד המבטיח להם "בחינם". בשיטה הנוכחית, לחברי הכנסת יש את הכוח להחליט למי לחלק כסף אותו הרוויחו האזרחים ולכן הם משתמשים בדרך זו להשגת אהדה פוליטית.
פתרון מוצלח למצב הלא רצוי חייב לכלול את הפסקת הגורמים לבעיה: היכולת של חברי הכנסת להבטיח כסף בתמורת לבחירה בקלפי, פגיעת הממשלה בחופש הכלכלי ומגבלות אותן מטילה הממשלה על האזרחים בשמו של הצדק (ובשם הדאגה לכוח פוליטי). הפתרון חייב לכלול שינוי מהותי בשיטה ולא הכנסה של שחקן חדש למאבק: במקום מאבק בין קבוצות כוח על חלקים מהתקציב, פשוט לקחת מהאזרחים פחות. במקום דאגה לקבוצות לחץ קטנות, הפסקת התערבותה של הממשלה בשווקים. במקום כניעה לסחיטת ועדי העובדים במגזר הציבורי – העסקה ישירה. במקום "חלוקה צודקת", פשוט להפסיק לקחת.
חופש כלכלי הוא הפתרון לבעיות אותן מעלה המארח הטלוויזיוני, לכן את תמיכתנו הפוליטית עלינו להבטיח למועמד המעוניין לקדם את החופש הכלכלי. יש בכנסת מספיק חברים המבטיחים לדאוג שהמצביעים עבורם " יקבל מהמדינה תמורה נאותה.."
צדק 2.0 