תודה, תמשיכו

ביום ראשון אני וזוגתי נסענו בבאר-שבע, שמענו מוסיקה ברדיו. פתאום השידור הופסק ונשמעה הקלטה:  "צבע אדום במועצה אזורית אשכול". הופתענו. הסתכלנו אחד על השני והחזרנו מבט לרדיו. איך קרה ששמענו "רדיו דרום" בלי לשים לב?

זה לא היה בתחנה המקומית, זה היה ב 88FM.

סוף סוף.

קשה להביע בכתב את התחושות מהשנים האחרונות. זו לא "שינאת תל-אביבים", אלא דומה יותר לתחושה שאדם ירגיש בסיטואציה הבאה:

נגיד ונקלעתם לסביבה לא סימפטית אבל הרגשתם בטוחים כי ידעתם שיש לכם חבר מאחוריכם. אך ברגע האמת, כשנקלעתם לצרה, הבטתם מעבר לכתף והוא לא היה שם. ככה זה כשאתה סופג בממוצע יותר מ-2 רקטות ביום ולא זוכה לאזכור במהדורות החדשות. ככה זה כשאתה סופג רקטות והתקשורת מסתירה את הלחימה.

זו התחושה, כאשר אתה מופתע שוב ושוב שהתקשורת מעלה נושאים מטופשים לסדר היום אך מתעלמת לחלוטין מהבעיה הכי גדולה בישראל.

עכשיו יש שינוי. אל תפסיקו ואל תעזבו אותנו יום אחרי שיפסיקו הטילים על המרכז. שדרות היא חלק מישראל, הנגב הוא חלק מישראל, אל תשאירו אותנו לבד.