כפרתה של קלינטון

אין כאן סיכום. הלחימה בעזה עדיין מתנהלת, האויב סה"כ השיג הפוגה בלחימה בשביל להתחמש מחדש. ברור לכל שצה"ל יכל להביס את האויב, אז מה קרה פה? להשערתי, קליטון לחצה על נתניהו בשביל להשיג את תמונת הנצחון ולמתג עצמה כמביאת השלום למזה"ת. ישראל נזרקה מתחת לגלגלים ואיראן קיבלה אישור להקים פה בסיס טילים. ככל הנראה נצטרך לחכות כמה עשרות שנים עד שהציבור ייחשף לכל ההתנהלות מאחורי הקלעים, אז בנתיים נשאר עם השערות וניחושים.

הגלוי

  • בשבוע הלחימה ישראל עשתה מעל ומעבר על מנת לא לפגוע במגן האנושי של חמאס.
  • בצעד תקדימי, שרת החוץ האמריקאית הגיעה לירושלים לאחר שבוע לחימה.
  • הממשלה, בניגוד להבטחותיה, בניגוד לקונצנזוס בעם ובניגוד למנדט שקיבלה מהעם (יותר מ 100% התייצבות למילואים), בחרה להבליג על מתקפות הטילים ונתנה את העורף.
  • שרת החוץ האמריקאית "בישלה" הסכם הפסקת אש בין ישראל לארגון טרור איראני.

אובמה וקלינטון לחצו על ישראל לקבל את הסכם הכניעה, הסכם הנוגד את האינטרסים הלאומיים שלנו ונוגד לאינטרסים הפוליטים של הקואליציה. להמשיך לקרוא

לא אסתפק ב"שקט"

אני תושב באר-שבע ואם אחד הכתבים המעצבנים יראיין אותי ויחפש סדק ברוח העורף, איזו קריאה להפסיק את המבצע, אז אגיד לו:  צה"ל לא צריך לעצור ב "שקט". זה לא מספיק.

אם מישהו מכוון אליך נשק, אתה לא מקווה שהוא לא ילחץ על ההדק, אתה פועל להסרת האיום.

כרזה משנת 2007

דחיית המלחמה ליתרונו של האויב

ממשלת ישראל אפשרה לאיראן לבנות בסיס קדמי בחצר האחורית שלנו. במשך שנים זרמו הדיווחים על מאות ואלפי הטילים ברצועת עזה והממשלה לא עצרה את החימוש. מישהו במשרד הביטחון העדיף לצבור מטרות לבנק, במקום להסיר את האיום. בזמן שהמטרות הצטברו להן, אנחנו סבלנו. לא רק מעשרות שיגורים בחודש אלא גם מחיים תחת איום תמידי.

ויתור על ניהול הדרום

ערביי עזה קיבלו כוח אדיר מממשלת נתניהו: את זכות הניהול של חיינו. עם מחסני נשק מלאים, החמאסניק נהנה מזכות ההחלטה אם לשגר טיל או לא. הוא קיבל את חופש הבחירה אם לנסות להרוג ישראלים או לא.

אנחנו לא נתנו לממשלה את הסכמתנו לוויתור על האחריות לביטחוננו.

הצהרה על שינוי כיוון

במערכת הבחירות האחרונה (2009), נתניהו הבטיח למוטט את שלטון החמאס. הוא לא קיים את הבטחתו. במשך תקופת כהונתו ממוצע השיגורים ליום עלה. נראה שעכשיו, שוב לקראת בחירות ובאיחור לא נסלח, הממשלה קיבלה את ההחלטה הנכונה:

להמשיך לקרוא