שיגורי רקטות לעבר ישראל, יולי 2012

בהשוואה לחודש יוני, בחודש יולי (2012) היו פחות התקפות טילים מרצועת עזה, אך לא זה השקט לו מחכים תושבי ישראל:

להמשיך לקרוא

ירי תלול מסלול לעבר ישראל

על אף הניסיונות להטיל על צה"ל את האחריות לשיגור הרקטות על ישראל, ועל אף הניסיונות להסתיר את עצם קיומה של המלחמה – הלחימה נמשכת.

כיצד ניתן להסביר תופעה מוזרה זו של טילים הנוחתים כך לפתע בשטח ישראל?

להערכתי רוב הישראלים אינם מודעים לממדי תופעת הרקטות הנופלות באזור הנגב. מכיוון שנתונים אלה חשובים וראוי שכל ישראל יהיה מודע להם, מצורפים דיווחי ירי הרקטות ושיגורי המרגמות לעבר ישראל בשנים 2005-2011 (הירי החל בשנת 2001) :

שנה

רקטות

מרגמות

שיגורים בשנה

ממוצע ליום

שיגורים בשנה

ממוצע ליום

2005

401

1.1

854

2.3

2006

1,722

4.7

55

0.2

2007

1,276

3.5

1,531

4.2

2008

2,048

5.6

1,668

4.6

2009

569

1.6

289

0.8

2010

150

0.4

215

0.6

2011

418

1.1

258

0.7

 

 

 

 

 

סה"כ

6,584.0

4,870.0

ממוצע לשנה:

940.6

695.7

ממוצע ליום

 

2.6

1.9

נתונים על ירי רקטות בחודש פברואר 2012, בחתך שבועי :

שאלה למחשבה: מה היה עיסוקם העיקרי של התקשורת הישראלית וחברי הכנסת בחודש פברואר, בזמן שהמדינה סופגת אש רקטות?

תזכורת :

איראן עומדת מאחורי ירי הרקטות לעבר ישראל, אותה איראן המפתחת בימים אלה נשק גרעיני וקוראת להשמדת מדינת ישראל.

*(מקור הנתונים)

כך מסתירים מלחמה

הידעתם שבישראל בימים אלה ממש, מתרחשת מלחמה? אם לא, כנראה אתם גרים מצפון לאשדוד וכלי התקשורת הצליחו להסתיר ממכם עובדה זו. לא מאמינים לי ? בבקשה, תראו דוגמא קטנה מהשבוע החולף :

ביום רביעי (14.03.2011) בשעה 18:30 לערך, שוגר מטח רקטות לעבר העיר באר שבע. למחרת בשעות הבוקר, שוגר מטח רקטות נוסף. מלבד באר שבע, שוגרו רקטות גם לעבר נתיבות וישובים נוספים באזור הנגב.

ביום חמישי (15.03.2011) בשעות הערב, העמוד הראשי הנצפה ביותר בישראל, נראה כך ואלו היו הכורות :

2012-03-15_1858

  1. לחיילת הפצועה מירושלים יש אמא, אותה האמא לקחה את הדקירה באופן רציני – יובל דרור מהעין השביעית כתב ביקורת יפה על כותרת זו.
  2. איראן נותקה ממסלקת הכספים.
  3. הפועל ת"א קיבלה עונש ותשחק ללא קהל.
  4. תחרות הסלונים המכוערים בארץ.
  5. מתקיים פרויקט פינוי בינוי בבת- ים.
  6. הפצת תמונות ערוכות באינטרנט זה כבר לא מצחיק כמו פעם.
  7. כיצד בוחרים אבטיח.
  8. נולדה גורת חתולים.
  9. בר רפאלי לא מתרגשת להצטלם בספורט אליוסטרייטד.
  10. יש מרפאה לשוהים לא חוקיים מאפריקה.

ערי ישראל סופגות אש רקטות ומרגמות, ואחרי פחות מ 12 שעות אין לכך זכר בכותרות הראשיות. עצוב וכואב לדעת שעורכי החדשות בחרו להוריד דיווחי המלחמה לטובת כתבות שלא ראויות למשהו יותר רציני ממילוי חלל בדף.

אחרי ולא בגלל – אנו לא אשמים בירי הטילים עלינו

בהמשך לפוסט הקודם השולל הטלת אחריות ישראלית על התוקפנות הערבית, מתעורר הויכוח: "האם ההתקפה על ישראל נגרמה בעקבות חיסול המחבל?" אך אין זו השאלה הנכונה, ואף תושב דרומי לא ישאל כך. השאלה היותר מדויקת תנוסח בדרך זו: "האם התגברות קצב שיגורי הטילים בסוף השבוע האחרון, אכן נגרם כתוצאה מהריגת המחבל?"

בניסוח הראשון או השני, התשובה היא לא.

תחילה, חשוב להביא את הנתונים על מתקפות הטילים במהלך השנים האחרונות :

ירי תלול מסלול מרצועת עזה 2005-2001

ניתן לראות כי ירי תלול מסלול מתקיים ללא הפסקה מוחלטת כבר מספר שנים (משנת 2002), לכן השאלה לגבי גרימת הירי פסולה מן היסוד. נותרה השאלה לגבי התגברות קצב הירי.

(מקור הנתונים)

לפני ולא בגלל

אירוע הריגת ראש ארגון הטרור התרחש לפני התגברות קצב ירי הטילים, אך סמיכות האירועים אינה מעידה על קשר סיבתי. מדובר בכשל Non causa pro causa – אין קשר סיבתי, המוגדר כך :

בטיעון חסר קשר סיבתי כשמשהו מוצג כסיבה של מאורע כלשהו, אבל למעשה כלל לא הוכח שאותו ארוע הוא הסיבה. לדוגמא:

"לקחתי אספירין והתפללתי לאלוהים, וכאב הראש שלי נעלם. כך שאלוהים ריפאני"

מקרה ספיציפי של הכשל, הוא Post hoc ergo propter hoc – לפני ולכן בגלל: כשל ה"לפני ולכן בגלל" קורה כשאנו מניחים שאירוע א' הוא הסיבה של אירוע ב' רק בגלל שא' קרה קודם. לדוגמא:

"ברית המועצות התמוטטה אחרי שהכריזה על אתאיזם כמדיניות רשמית. מסיבה זו עלינו להימנע מלעשות אותו דבר"

כאמור אין ספק כי חיסול המחבל התרחש ביום שישי וביום שבת התגבר קצב שיגור הטילים באופן משמעותי, אך האם הקשר סיבתי ?

הכרחי ומספיק

סיבות מובדלות לרוב לשני סוגים: הכרחיות ומספיקות :

גורמים הכרחיים – אם x הוא גורם הכרחי ל y, אז הנוכחות של y בהכרח מציינת את הנוכחות של x. אולם, נוכחותו של x  אינה גוררת בהכרח את קיומה של y.

הריגת המחבל כגורם הכרחי להתגברות בקצב שיגור הטילים : התגברויות בקצב שיגור הטילים התרחשו מספר פעמים רב ב 10 השנים האחרונות, לאו דווקא תמיד אחרי חיסול קודקוד כזה או אחר. מכאן מוסק כי אין מדובר בתנאי הכרחי.

גורמים מספיקים – אם x  הוא גורם מספיק של y, אז קיומו של x  בהכרח יוביל לקיומו של y. אולם, יכולים להיות גורמים נוספים לנוכחותו של y. לכן, נוכחותו של y, אינה מעידה בהכרח על קיומו של x.

אם הריגת מחבל היא גורם מספיק להתגברות קצב ירי הטילים, אזי כל חיסול מחבל בעזה מוביל לאותה תוצאה. על מנת לבדוק את אמיתות הטענה, נבדוק חלק מהנתונים : מחודש ספטמבר 2000 ועד אפריל 2004, ישראל ביצעה 49 סיכולים ממוקדים ברצועת עזה (מקור), אף על כן, לא הינו עדים בשנים אלו ל 49 מקרים של התגברות בקצב הירי בדומה לתקופה האחרונה. לכן ניתן להסיק, כי הריגת מחבל איננה גורם בהכרח להעלאת קצב שיגור הטילים.

תזכורת חשובה

מה שקורה עכשיו זה כלום ואפס לעומת מה שיקרה כאן אחרי שלאיראן יהיה נשק גרעיני. נכון להיום, איראן קוראת להשמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני.