אוגוסט 2012, עליה בממוצע ההתקפות: 2 רקטות ליום

ההתעלמות הממסדית והתקשורתית מהמלחמה נמשכת. באוגוסט 2012, ערביי עזה המשיכו לשגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. הממשלה המשיכה לאפשר את המצב ותושבי ישראל ממשיכים לחיות תחת איומו התמידי של מחסן הנשק איראני בעזה. נכון להיום, צה"ל לא קיבל את הוראה לעצור את הירי. 

להמשיך לקרוא

הסתרת הלחימה 2: עיוות העברית

התקפות הירי מעזה לישראל נמשכות גם לעבר סיומו של חודש מרס (2012), ואיתן נמשכת מגמת ההסתרה. הדרך הקלה להסתרת הלחימה היא להעלימה מהכותרות, דרך יותר מתוחכמת מצריכה את עיוות העברית.

העברית (או כל שפה אחרת) אינה סובלת דיווח על אירוע שלא התרחש, או דיווח על אירוע חמור באווירה לא חמורה. לכן ברור מדוע משפטים מסוימים ישמעו לנו לא תקינים ולא נשמע אמרות בסגנון: "אש המרגמות לעבר הדרום נמשכת, איש לא משגר את הפצצות והן לא עושות נזק" או : "התרחש אירוע חמור ביותר של התקפת טילים על עיר מרכזית בישראל. בבקשה לא להתייחס לאירוע ברצינות, מחר צפויה רוח צפונית וירידה בטמפרטורות". על מנת לאפשר את הסתירה בין חומרת האירוע להתעלמות, חייבים לעוות את העברית.

פצצה נפלה

דוגמה לעיוות העברית ניתן לראות במשפט הלקוח מדיווח חדשות ברדיו:

"במועצה אזורית אשכול נפלה פצצת מרגמה"

צורת הפועל "נפלה" איננה מתאימה לתיאור האירוע. פצצת מרגמה לא נופלת, היא משוגרת/נורה ולאחר מכן מתפוצצת. ע"י השימוש בצורת "הפועל "נפלה" השיגו שני דברים :

א. נמנעו מלציין את הפעולה הקדמה לנפילה: בן אדם מעזה שיגר את הפצצה.

ב. נמנעו מלציין כי פצצת המרגמה התפוצצה, ולא נפלה כמו משקולת.

אם נניח כי הדיווח מדויק במובן המילולי של המשפט, זהו האירוע עליו דווח בחדשות :

תיעוד נדיר: פצצת מרגמה נופלת במועצה אזורית אשכול. כתבנו מוסר כי פצצת מרגמה אשר הייתה במצב עמידה, נפלה.

דיווח זה אינו תואם את המציאות, ונעשה בו שימוש במטרה להסתיר מהציבור הישראלי את המציאות היומיומית של אזרחי מדינת ישראל.

תזכורת חשובה

איראן ממשיכה לפתח נשק גרעיני ולפעול למען השמדת מדינה ישראל.

ירי תלול מסלול לעבר ישראל

על אף הניסיונות להטיל על צה"ל את האחריות לשיגור הרקטות על ישראל, ועל אף הניסיונות להסתיר את עצם קיומה של המלחמה – הלחימה נמשכת.

כיצד ניתן להסביר תופעה מוזרה זו של טילים הנוחתים כך לפתע בשטח ישראל?

להערכתי רוב הישראלים אינם מודעים לממדי תופעת הרקטות הנופלות באזור הנגב. מכיוון שנתונים אלה חשובים וראוי שכל ישראל יהיה מודע להם, מצורפים דיווחי ירי הרקטות ושיגורי המרגמות לעבר ישראל בשנים 2005-2011 (הירי החל בשנת 2001) :

שנה

רקטות

מרגמות

שיגורים בשנה

ממוצע ליום

שיגורים בשנה

ממוצע ליום

2005

401

1.1

854

2.3

2006

1,722

4.7

55

0.2

2007

1,276

3.5

1,531

4.2

2008

2,048

5.6

1,668

4.6

2009

569

1.6

289

0.8

2010

150

0.4

215

0.6

2011

418

1.1

258

0.7

 

 

 

 

 

סה"כ

6,584.0

4,870.0

ממוצע לשנה:

940.6

695.7

ממוצע ליום

 

2.6

1.9

נתונים על ירי רקטות בחודש פברואר 2012, בחתך שבועי :

שאלה למחשבה: מה היה עיסוקם העיקרי של התקשורת הישראלית וחברי הכנסת בחודש פברואר, בזמן שהמדינה סופגת אש רקטות?

תזכורת :

איראן עומדת מאחורי ירי הרקטות לעבר ישראל, אותה איראן המפתחת בימים אלה נשק גרעיני וקוראת להשמדת מדינת ישראל.

*(מקור הנתונים)

אחרי ולא בגלל – אנו לא אשמים בירי הטילים עלינו

בהמשך לפוסט הקודם השולל הטלת אחריות ישראלית על התוקפנות הערבית, מתעורר הויכוח: "האם ההתקפה על ישראל נגרמה בעקבות חיסול המחבל?" אך אין זו השאלה הנכונה, ואף תושב דרומי לא ישאל כך. השאלה היותר מדויקת תנוסח בדרך זו: "האם התגברות קצב שיגורי הטילים בסוף השבוע האחרון, אכן נגרם כתוצאה מהריגת המחבל?"

בניסוח הראשון או השני, התשובה היא לא.

תחילה, חשוב להביא את הנתונים על מתקפות הטילים במהלך השנים האחרונות :

ירי תלול מסלול מרצועת עזה 2005-2001

ניתן לראות כי ירי תלול מסלול מתקיים ללא הפסקה מוחלטת כבר מספר שנים (משנת 2002), לכן השאלה לגבי גרימת הירי פסולה מן היסוד. נותרה השאלה לגבי התגברות קצב הירי.

(מקור הנתונים)

לפני ולא בגלל

אירוע הריגת ראש ארגון הטרור התרחש לפני התגברות קצב ירי הטילים, אך סמיכות האירועים אינה מעידה על קשר סיבתי. מדובר בכשל Non causa pro causa – אין קשר סיבתי, המוגדר כך :

בטיעון חסר קשר סיבתי כשמשהו מוצג כסיבה של מאורע כלשהו, אבל למעשה כלל לא הוכח שאותו ארוע הוא הסיבה. לדוגמא:

"לקחתי אספירין והתפללתי לאלוהים, וכאב הראש שלי נעלם. כך שאלוהים ריפאני"

מקרה ספיציפי של הכשל, הוא Post hoc ergo propter hoc – לפני ולכן בגלל: כשל ה"לפני ולכן בגלל" קורה כשאנו מניחים שאירוע א' הוא הסיבה של אירוע ב' רק בגלל שא' קרה קודם. לדוגמא:

"ברית המועצות התמוטטה אחרי שהכריזה על אתאיזם כמדיניות רשמית. מסיבה זו עלינו להימנע מלעשות אותו דבר"

כאמור אין ספק כי חיסול המחבל התרחש ביום שישי וביום שבת התגבר קצב שיגור הטילים באופן משמעותי, אך האם הקשר סיבתי ?

הכרחי ומספיק

סיבות מובדלות לרוב לשני סוגים: הכרחיות ומספיקות :

גורמים הכרחיים – אם x הוא גורם הכרחי ל y, אז הנוכחות של y בהכרח מציינת את הנוכחות של x. אולם, נוכחותו של x  אינה גוררת בהכרח את קיומה של y.

הריגת המחבל כגורם הכרחי להתגברות בקצב שיגור הטילים : התגברויות בקצב שיגור הטילים התרחשו מספר פעמים רב ב 10 השנים האחרונות, לאו דווקא תמיד אחרי חיסול קודקוד כזה או אחר. מכאן מוסק כי אין מדובר בתנאי הכרחי.

גורמים מספיקים – אם x  הוא גורם מספיק של y, אז קיומו של x  בהכרח יוביל לקיומו של y. אולם, יכולים להיות גורמים נוספים לנוכחותו של y. לכן, נוכחותו של y, אינה מעידה בהכרח על קיומו של x.

אם הריגת מחבל היא גורם מספיק להתגברות קצב ירי הטילים, אזי כל חיסול מחבל בעזה מוביל לאותה תוצאה. על מנת לבדוק את אמיתות הטענה, נבדוק חלק מהנתונים : מחודש ספטמבר 2000 ועד אפריל 2004, ישראל ביצעה 49 סיכולים ממוקדים ברצועת עזה (מקור), אף על כן, לא הינו עדים בשנים אלו ל 49 מקרים של התגברות בקצב הירי בדומה לתקופה האחרונה. לכן ניתן להסיק, כי הריגת מחבל איננה גורם בהכרח להעלאת קצב שיגור הטילים.

תזכורת חשובה

מה שקורה עכשיו זה כלום ואפס לעומת מה שיקרה כאן אחרי שלאיראן יהיה נשק גרעיני. נכון להיום, איראן קוראת להשמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני.