דוח המכון לקידום מעורבות חברתית מגלה: צריכה להיות מעורבות חברתית

מכון ליר בירושלים פרסם "דוח" בשם "בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל". במבוא המסמך נכתב בין השאר : "מטרת הפרויקט לחקור את סמכויות השלטון ולהגדיר אילו סמכויות ראויות להפרטה ואילו אינן ראויות להפרטה, ועל סמך המחקר להציע מסמך מדיניות שיוצג לפני הציבור ויוגש למקבלי ההחלטות במדינת ישראל"

עיון ראשוני בדוח מעלה כי המסמך הופק על ידי מכון המצהיר כי "מטרותיו האינטלקטואליות והמחקריות מעוגנות במחויבות לאחריות ציבורית ולאתיקה אזרחית.". בין הגורמים המממנים הנוספים, ניתן למצוא את תנועת השומר הצעיר ועוד מספר קרנות באותה הרוח… מעניין מה יהיו מסקנותיו של "המחקר".

מכיוון שלא באד הומינם בלבד עסקינן, הנה מספר כשלים בולטים ממסקנות ה"מחקר" :

רשימה חלקית בלבד של מסקנות והתייחסויות :

בפרק המסקנות נכתב :

הוסטלים

 הכותבים לא מדייקים ולמעשה מביאים דוגמא טובה למציאות המתרחשת כאשר מקיימים את מדיניות  האחריות הציבורית. בניגוד לנכתב, מדינת ישראל כן השאירה בידי משרד הבריאות את מלא האחריות והפיקוח על שירות חשוב זה. מערכי ההוסטלים לא הועברו לאחריות המגזר הפרטי באופן מלא, אלא משרד הבריאות הוציא מכרזים להפעלתם ע"י חברות פרטיות. על אף הניהול הפרטי, ההוסטלים פועלים בפיקוח ותחת בקרת משרד הבריאות (לדוגמא, סעיף 1.6 במכרז). על איכות הפיקוח של משרד הבריאות אפשר ללמוד מהעובדה המצערת שחוסים רבים עברו התעללויות פיזיות ונפשיות במשך חודשים.

לאותם חוסים אין כמובן את האפשרות להצהיר כי לאור הפקרתם להתעללות, אין הם מרוצים מהפיקוח של משרד הבריאות. אין באפשרותם להחליף את האחראים לפיקוח, זו אחריות ציבורית לשמרו על מקום עבודתם של הפקחים.

ציטוט נוסף :

hafrata

בהצרה זו הכותבים מקשרים בין מספר טענות, איך אין  ביסוס לקשר בין הטענות והנחות היסוד שגויות: המשבר הכלכלי של 2008 לא נגרם כתוצאה ממדיניות ההפרטה, אין סימוכין לטענה שמדינות רבות החליטו להעריך מחדש את מדיניות ההפרטה בעקבות המחאות ואין סימוכין לכך שמדיניות ההפרטה מונהגת בישראל ללא עוררין. המציאות הישראל (לצערנו הרב) הפוכה מהתיאור הנ"ל:  בישראל יש כ 550,000 אלף משרות שכיר במגזר הציבורי. קיימות 73 חברות ציבוריות, ההוצאה על שכר (בחברות הציבוריות בלבד) עומדת על כ 15,430 מיליון ש"ח בשנה. ישנם 82 גופים נתמכים (נכון ל 2010) ע"י הממשלה,  וסך הוצאות השכר בגופים אלה עומד על 16,098 מיליון בשנה. אלו לא נתונים המצביעים על מדיניות הפרטה ללא עוררין.

ולבסוף נכתב :

sikum

המחאה עסקה בעיקר ביוקר המחיה בישראל, לא במדיניות ההפרטה הלא קיימת. הכותבים מנסים ללמד אותנו על הקשר בין המחאה להתנגדות למדיניות ההפרטה, אך קישור זה נועד לקדם מדיניות פוליטית ולא ךהציג את המציאות כמו שהייתה. חוסר הדיוק נוסף של הכותבים נראה בתיאור גודל המחאה: האם המחאה היתה יותר גדולה פרופרציונלית מהמחאה כנגד הנסיגה מחבל עזה? או מהמחאה כנגד בג"ץ ? שוב, אין סימוכין לכך שזו הייתה המחאה הגדולה ביותר בתולדות ישראל (לאנשים שלא מחשיבים את Ynet  כסימוכין).

סיכום

ארגון המצהיר עצמו כמקדם מדיניות ציבורית הוציא לאור מסמך הקורא לאחריות ציבורית ומתנגד להפרטה.. בזה אין חדשות. אילולא אכן היה מדובר במחקר אמיתי, ומטרתו היתה לבאר את המציאות אז היו מציינים נושאים כגון מחירה של האחריות הציבורית או מדברים על המעמדות המיוחסים, אך לא בשביל זה משלמים להם.

תזכורת חשובה 

איראן מפתחת נשק גרעיני וקוראת להשמדת מדינת ישראל. מה עשית בקשר לזה?