שכר מינימום – למה הרעים מתנגדים?

נושא יוקר המחיה בישראל התקדם למרכז העניין הציבורי במהלך שנת 2011. ישראלים רבים מאסו במצבם הכלכלי והחלו לקרוא למציאת פתרונות. לעיתים קרובות הבעת המחאה הגיעה יחד עם דרישה סוציאליסטית להתערבות ממשלתית במחירים.

נושא הקריאה להתערבות גמיש, אך המהות קבועה: המחיר הנוכחי אינו צודק ועל הממשלה לנצל את כוח הכפייה להעלותו/להורידו. לעיתים הוזכר שכר המינימום במשק, או שכר המורים/סטודנטים/סופרים ולעיתים דובר על מחיר החלב/דבש/ירקות. במהות, זוהי אותה הדרישה עם אותן התוצאות.

להמשיך לקרוא

אלפי מהפכנים סוציליסטים וקומוניסטים שיתקו את תל-אביב

התייאשתי לחכות לסיקור הנכון, אז אני כותב אותו בעצמי :

במוצ"ש האחרון (23.06.2012)* התפרעו אלפי מהפכנים בפעילות האלימה ביותר אשר נראתה עד כה. על אף היריבות ואי ההסכמות, מחנות הסוציאליסטים והקומוניסטים שיתפו פעולה והמון המתפרעים חסם ציר תנועה מרכזי בגוש דן, חסם כבישים בתוך העיר ושיבש את חייהם של תושבי המרכז. קומץ מתפרעים אף תקף שוטרים וניפץ חלונות של בנקים. קיים חשד שנשכרו שוהים בלתי חוקיים לביצוע מעשי ואנדליזם.

הדרך למהפכת המיעוט הסוציו-קומוניסטי

תבוסת השמאל הכלכלי בבחירות האחרונות לא הרפתה את ידם של הסוציו-קומוניסטים ואת רצונם לזכות בשלטון. כידוע, המפלגות  "האדומות" זכו  יחדיו ב 21 מנדטים (העבודה 13, מרצ 3 וחד"ש 4 מנדטים) לעומת המפלגה הליברלית (הליכוד) אשר זכתה 27 מדטים. בניגוד לרצון העם, המהפכנים דורשים להחזיר את המשטר הסוציאליסטי לישראל דרך המהפכה, בעזרת האלימות והפרעות הסדר וקידום האנארכיה.

מפגיניות קומוניסטים

הפגנות 2011

כרוניקה ידועה מראש 

ההתנהגות האלימה לא הופיעה יש מאין. במהלך השנה שעברה, מאות פורעי חוק מהפכנים בכל רחבי הארץ השתלטו על שטחים ציבורים ללא הפרעה. הרשויות המקומיות גילו אוזלת יד ואף עודדו את הפרת החוק הבוטה. מאז הקיץ, עשרות אנשים מפעילים קבוצות פייסבוק, בלוגים ואתרים (כגון j14) לעידוד המהפכה. הכותבים מעודדים פעילות אלימה, הפיכה פוליטית ומפיצים תעמולה סוציאליסטית. בדומה לפעילות בקיץ 2011, גם פעילות זו מתקיימת בגלוי וללא התערבות החוק.

מאחורי הקלעים

התמיכה הכלכלית, הארגון והסיוע בניסיון המהפכה מגיעים מארגוני המגזר שלישי כגון התנועה לישראל חדשה, מפלגות (המפלגה הקומוניסטית), אקדמאים וכלי תקשורת מרכזיים. 

התמיכה המוסדית נשמרת לרוב מאחורי הקלעים על מנת להציג מצד שווא של תנועת מחאה עממית (grass root), אך כאמור התנועה זוכה לתמיכה מוסדית רחבה ממתורמים זרים, גופים קומוניסטים, תומכי אסלם, אנשי אקדמיה ועוד.

שם המשחק – עמימות

כאמור, המהפכנים נמצאים במיעוט מספרי בישראל לכן עליהם לגייס תומכים נוספים לחיזוק כוחם. אחת הדרכים הבולטות לגיוס היא עמימות המסר. הקמפיין המרכזי של התנועה מתרכז בקידום "הצדק", מושג חסר משמעות קונקרטית המועדף ע"י רוב הציבור, מטבע עמימותו. ע"י השימוש הרטורי, החוזר ונשנה של מסר פשוט זה, הצליחו לתייג את עצמם המהפכנים  בצד של ה"טובים".

 התגובה – התקרבנות

לאחר האירוע, מאות מתומכי המהפכה הציפו את הרשתות החברתיות בטענה שהם למעשה קורבנות. לעמדתם, התעקשותה של המשטרה לשמור על הסדר, למנוע התפרעויות, חסימת הכבישים ולשמור על אכיפת החוק – הינה פגיעה בזכותם הדמוקרטית. יו"ר המפלגה הסוציאליסטית טוענת כי ניסיונות המשטרה לאכוף את החוק הינם אנטי-דמוקרטים ושאלימות המפגינים הינה תוצאה בלתי נמנעת של הפעילות המשטרתית.

הטובים נגד הרעים

המהפכנים, אלופי הרטוריקה והמניפולציות, אוהבים להשתמש במושגים טעונים ריגשית, מושגים המפעילים את הקורא ולא משאירים מקום לבחירה בצד הראוי במאבק. מי ייבחר לפעול כנגד "צדק" ? מי האדם שיתנגד למלחמה בניצול העובדים? רק חברים במפלגת הרשע או אנשים שלילים יתמכו במהלכים כה רעים. 

סוד המניפולציה טמון בחלק החסר – הגדרת המושגים. כלומר, ע"י  הימנעות מהגדרות ושימוש במושגים עמומים, כל תומך פוטנציאלי יכול למצוא את מקומו במאבק.

הגדרת מושגים חשובה לכל דיון והתחמקות מהגדרות בהירות מבטל את האפשרות לנהל דיון ענייני, כמו שנאמר ע"י אפלטון בפיידרוס :

"בכל עניין ועניין, נערי, יש רק דרך אחת להגיע לעצה נכונה: יש לדעת על מה נסבה העצה, אחרת בהכרח מחטיאים את המטרה. רוב האנשים אינם מודעים לכך שאין הם יודעים את מהותו של כל דבר ודבר. להיפך, הם יוצאים מההנחה שהם אכן יודעים זאת, ולפיכך מלכתחילה אינם מגיעים להגדרה מוסכמת באשר לדבר שהם דנים בו. המצב הזה הולך ומחמיר ככל שהם מתקדמים, עד שלבסוף אין הם מסכימים לא זה עם זה ואף לא עם עצמם."

מהו ניצול ? מהו צדק חברתי ?  כיצד נראית החברה הצודקת לאחר המהפכה והפלת נתניהו ? כל אלה לא משנים, מה שחשוב זה האם אתה אדם טוב או רשע, תומך אביון או בטייקון?

ניתן להגיע להסכמה ?

נניח ושני ישראלים הגיעו להאבק למען הצדק החברתי, משה מהמושב בצפון ודנה מת"א. משה, רפתן במקצועו, מתקשה להתפרנס ומעוניין במכסי מגן המונעים ייבוא חלב מחו"ל. משה יודע שאם יפתחו את שוק  החלב לתחרות עתידו יראה כמו המניה של סלקום ולכן צדק חברתי זה להאבק למען הפועלים הישראלים.

דנה מת"א, רעיה ואם לילדים מעוניינת לצמצם ככל שניתן את עלות המחיה. היא ראתה כיצד התחרות השפיעה לטובה בשוק הסלולר ורוצה להאבק למען צדק חברתי: פתיחת שוק החלב לתחרות והורדת יוקר המחיה.

דנה ומשה הם יריבים פוליטיים, מטרותיהם סותרות בהכרח, כיצד הם מגיעים לאותה הפגנה ומרימים את אותו השלט ?

בסיס ההסכמה הרחב במהפכנים מבוסס על חוסר שביעות רצון כלשהו, לא על יעד מוגדר אליו רוצים להגיע. לכן המהפכנים לרוב נמנעים מפרסום מטרות מפורטות יותר מ"מאבק!", הרי קריאה מפורטת למהלך פוליטי מוגדר בהכרח תקטין את בסיס התמיכה. קריאה ברורה למען הגשמת היעדים הסוציאליסטים של המהפכה, תבהיר שזוהי אינה בחירתו של העם בישראל.

רשע, מה הוא בוחר?