טופ 10 חברות ציבוריות

רצה הגורל והיום נחשפתי לשני פרסומים: הראשון והחגיגי, פרסום התוכנית הכלכלית של הרשימה הליברלית. השני עצוב אך רלוונטי  והוא עדכון אתר הממונה על השכר בנתוני שנת 2011.

הנתונים באתר הממונה מהווים למעשה את התשובה לשאלת "איפה הכסף?". הצורך לשאול את הקוסמוס  מתבטל, יחד עם היוזמה להסתובב במסדרונות הכנסת עם מצלמות. הכנסו לאתר ותראו את כספכם מבוזבז בשלל טבלאות אקסל.

על מנת להכניס בכל זאת קצת רוח חיובית לנתונים, אפשר לעשות תחרויות בין הבזבזנים, למשל 10 החברות הציבוריות בהן עלות ההעסקה ממוצעת הגבוהה ביותר:

להמשיך לקרוא

60 שניות על ליברליות

החרות (Liberty) היא רעיון פשוט, אבל רעיון זה הוא  גם הציר המרכזי של מערכת מורכבת של ערכים ושיטות עבודה: צדק, שגשוג, אחריות, סובלנות, שיתוף פעולה ושלום. אנשים רבים מאמינים כי חירות היא הערך הפוליטי העומד בליבה של הציביליזציה המודרנית, הערך האחד המעניק מהות וצורה לכל הערכים האחרים של חיים חברתיים. אנשים אלה נקראים ליברלים והם מאמינים בחשיבות החופש:

עלה ירוק – הרשימה הליברלית

להמשיך לקרוא

מפת התמצאות כלכלית

צוות הבלוג גאה להציג את מפת ההתמצאות בתקציב המדינה הקרוב:

ecomap

נמאס לכם להיות ארנקים?

רק עלה ירוק- הרשימה הליברלית תומכת בשינוי המפה הכלכלית. רק הרשימה הליברלית לא מבטיחה לך כסף של אחרים, אלא למשאירה לך את הכסף שלך.

צדק חברתי ומבקריו

צדק חברתי. מי מהפוליטיקאים לא התקשט בצמד המילים, כוכבות אופנת קיץ 2011? איך מעיזים חלק מהאנשים להתנגד לצדק החברתי ואף להגיד שהוא לא מוסרי? בקטע הבא נעשה ניסיון להסביר את המושג ואת הביקורת.

רבים טוענים שעל החברה לפעול לקידום הצדק חברתי ולדאוג יותר לעניים. במקרים מסוימים הם מתכוונים שעלינו להשקיע מזמננו ומכספנו לנזקקים, אך לרוב הכוונה היא שהממשלה תפעל בדרכים שונות המנסות לעזור לעניים. כצפוי, המועמדים מוכנים להבטיח שיפעלו למען הצדק החברתי בתמורה להצבעה ואפילו נלחמים בניהם מי מזוהה יותר עם הסלוגן. אך באותו הזמן, הליברליזם הקלאסי והליברטאנים מתנגדים לרעיון ומכנים אותו לא מוסרי, לא פרקטי או אפילו מבולבל רעיונית.

המושג "צדק חברתי" בדרך כלל מתייחס להערכה מוסרית של הדרך בה עושר, עבודה, הזדמנויות וסחורות אחרות מחולקות (distributed) בחברה. חלק חושבים שעושר צריך להיות מחולק באופן שווה; אחרים יטענו שוויון ההזדמנויות יותר חשוב. לרוע המזל, בחברה חופשית אין מחלק מרכזי המסוגל לכפות סוג זה של חלוקה.

למעשה, טוען פרופ' זולינסקי, כולנו מחלקים. כאשר אנו מחליטים החלטות כמו מאיזו חנות לקנות, מה ללמוד או היכן לגור, אנו משפיעים על חלוקת המשאבים. אף אחת מהחלטות אלה אינה צודקת או לא צודקת מטבעה. כמו שהפרופ' אומר: "אם אין אף סוכן ישיר האחראי לחלוקת העושר בחברה, כיצד החלוקה יכולה להיות צודקת או לא צודקת?". בקרב הליברלים הקלאסים והליברטנים הרעיון היחיד בעל המשמעות עבור צדק חברתי, הוא רעיון המתמקד בחוקים כלכלים ופרלמנטרים בחברות השונות (societies)

הרבה מאמינים שמוקד זה אינו תואם לרעיון הצדק החברתי המאומץ ע"י השמאל. בוידאו הבא הפרופ' יסביר מדוע אינו מסכים.

סרטון ההסבר:

*מקור

עלותם הגבוהה של השירותים הציבורים

הנושא הכלכלי יהיה אחד המרכזיים בבחירות 2013. נראה כי רוב הציבור מסכים עם הטענות על יוקר מחיה המוגזם, מאבק תמידי ל"הרים את הראש" וחוסר שביעות רצון מהשירותים הציבורים. המחלוקות  המרכזיות נמצאות במציאת הדרך הנכונה לשיפור.

אחת הסוגיות המרכזיות בבחירות הבאות היא הגישה המועדפת לניהול התקציב: הליברלית או הסוציאליסטית. על אף שהמפלגות לא מציעות גישות ליברלית או סוציאליסטית ב 100%, עדיין ניכרים הבדלים עקרוניים.

להמשיך לקרוא

העם בחר חופש כלכלי, תתמודדו

מדינת ישראל עברה ב 64 שנותיה שינויים מרחיקי לכת; ממדינה סוציאליסטית, ריכוזית, הנשלטת ע"י הפקידים – מפלגת הליכוד הובילה שינויי מדיניות וקידמה את החופש הכלכלי והרווחה.

השפעותיו החיוביות של החופש הכלכלי ידועות לרוב הציבור. אין צורך בהכרת המחקרים והנתונים. אין דבר חזק יותר מהמציאות, מזיכרונות האנשים, זיכרונות מהתקופה בה "האחריות הציבורית" חגגה: רבים  זוכרים את המחירים אשר נאלצו לשלם לבזק כיוון שהחוק אסר פתיחת חברה מתחרה, את התורים בקופות חולים, או את מחירי מוצרי החשמל לפני הפחתת המכסים. clip_image001[6]

המציאות הישראלית בתקופה של "אחריות ציבורית" ו"סולידריות", אינה יכולה להעלם. סולידריות המעניקה לפקידים את הכוח להחליט למי יהיה ביטוח רפואי ולמי לא, לפי חברות במפלגה. סולידרית המעלימה חובות לקבוצות בעלות כוח פוליטי ומחלקת נדל"ן למקורבים. אחריות ציבורית המרשה לעצמה לקבוע כמה אוכל מותר לאדם לצרוך.

העבר לא יכול להיעלם ובאותו האופן לא בו ניתן להסתיר את העלייה הדרמטית באיכות החיים, עלייה הבאה בעקבות היפוך כיוון המדיניות: פירוק המונופולים, הקטנת חלקה של המדינה בכלכלה והסרת חסמים. יש דברים שאפילו רטוריקה טובה וסלוגן קליט לא יצליחו להעלים.

החווית משנות העבר הובילו את הישראלים לבחור בקידום חופש כלכלי. זהו רצון העם הבא לידיי ביטוי בכלי הדמוקרטי – הבחירות. בבחירות נבחרה המפלגה הליברלית, הליכוד. אם העם היה רוצה סוציאליזם, אז מפלגה סוציאליסטית הייתה עומדת בראש הקואליציה. הציבור יכל להעניק לפקידים את הכוח ה"אחריות הציבורית", הכוח לקחת כסף מאנשים עובדים ולהחליט למי לחלק את הדיור, אוכל, השכלה ובריאות – אך  המציאות מעידה על בחירה שונה, בחירה בשוק החופשי.

הליכוד נבחר כאשר על דגלו חרות קידום החופש הכלכלי; מטרות התנועה מעידות:

להמשיך לקרוא