כפרתה של קלינטון

אין כאן סיכום. הלחימה בעזה עדיין מתנהלת, האויב סה"כ השיג הפוגה בלחימה בשביל להתחמש מחדש. ברור לכל שצה"ל יכל להביס את האויב, אז מה קרה פה? להשערתי, קליטון לחצה על נתניהו בשביל להשיג את תמונת הנצחון ולמתג עצמה כמביאת השלום למזה"ת. ישראל נזרקה מתחת לגלגלים ואיראן קיבלה אישור להקים פה בסיס טילים. ככל הנראה נצטרך לחכות כמה עשרות שנים עד שהציבור ייחשף לכל ההתנהלות מאחורי הקלעים, אז בנתיים נשאר עם השערות וניחושים.

הגלוי

  • בשבוע הלחימה ישראל עשתה מעל ומעבר על מנת לא לפגוע במגן האנושי של חמאס.
  • בצעד תקדימי, שרת החוץ האמריקאית הגיעה לירושלים לאחר שבוע לחימה.
  • הממשלה, בניגוד להבטחותיה, בניגוד לקונצנזוס בעם ובניגוד למנדט שקיבלה מהעם (יותר מ 100% התייצבות למילואים), בחרה להבליג על מתקפות הטילים ונתנה את העורף.
  • שרת החוץ האמריקאית "בישלה" הסכם הפסקת אש בין ישראל לארגון טרור איראני.

אובמה וקלינטון לחצו על ישראל לקבל את הסכם הכניעה, הסכם הנוגד את האינטרסים הלאומיים שלנו ונוגד לאינטרסים הפוליטים של הקואליציה. להמשיך לקרוא

תודה, תמשיכו

ביום ראשון אני וזוגתי נסענו בבאר-שבע, שמענו מוסיקה ברדיו. פתאום השידור הופסק ונשמעה הקלטה:  "צבע אדום במועצה אזורית אשכול". הופתענו. הסתכלנו אחד על השני והחזרנו מבט לרדיו. איך קרה ששמענו "רדיו דרום" בלי לשים לב?

זה לא היה בתחנה המקומית, זה היה ב 88FM.

סוף סוף.

קשה להביע בכתב את התחושות מהשנים האחרונות. זו לא "שינאת תל-אביבים", אלא דומה יותר לתחושה שאדם ירגיש בסיטואציה הבאה:

נגיד ונקלעתם לסביבה לא סימפטית אבל הרגשתם בטוחים כי ידעתם שיש לכם חבר מאחוריכם. אך ברגע האמת, כשנקלעתם לצרה, הבטתם מעבר לכתף והוא לא היה שם. ככה זה כשאתה סופג בממוצע יותר מ-2 רקטות ביום ולא זוכה לאזכור במהדורות החדשות. ככה זה כשאתה סופג רקטות והתקשורת מסתירה את הלחימה.

זו התחושה, כאשר אתה מופתע שוב ושוב שהתקשורת מעלה נושאים מטופשים לסדר היום אך מתעלמת לחלוטין מהבעיה הכי גדולה בישראל.

עכשיו יש שינוי. אל תפסיקו ואל תעזבו אותנו יום אחרי שיפסיקו הטילים על המרכז. שדרות היא חלק מישראל, הנגב הוא חלק מישראל, אל תשאירו אותנו לבד.