האם הרוב צריך להחליט על הכל?

בסרטון המוצג, פרופ' מונגר מזכיר לנו את ההבדל בין דמוקרטיה לשלטון הרוב. תשתית החוקות הדמוקרטיות אינה נקבעת לפי דרך קבלת החלטות בלבד, אלא גם לפי ההגבלות על סוג הדברים עליהם אפשר להצביע. מצב זה מונע מהרוב להחליט את הכל. אולם, המרצה מזהיר, גבולות אלו על הדברים עליהם ניתן להצביע, נשחקו באיטיות בבתי המשפט האמריקאים.

דוגמה אחת להחלשות ההגבלות על הדמוקרטיה היא פסיקת בית המשפט העליון (ארה"ב) ב 2005, במשפט של קיילו נגד ניו-לונדון. גברת קיילו סירבה להצעתו של יזם נדל"ן פרטי לקנות את ביתה בניו-לונדון, קונטיקט. היזם שיכנע את מועצת העיר שלאזרחים יהיה יותר טוב אם הבית יהרס ובמקומו ייבנה בניין דירות. רוב האזרחים העדיפו את הגדלה הצפויה מהכנסות המס והמועצה הצביעה לטובת היזם. לאחר שהציגה את המקרה בפני בית המשפט העליון והפסידה, איבדה הגברת את הבית שלה.

לדבריו של פרופ' מונגר, החוקה של ארה"ב עוצבה על-מנת למנוע נפילתם של יחידים ורכושם, טרף ל"עריצותו של הרוב". ההגנה מתבצעת ע"י שמירה על גבול התחומים בהם הרוב יכול לקבל החלטות. כאשר אנו מבלבלים בין שלטון הרוב לבין השיטה הדמוקרטית, אנו מסכנים את החופש של הפרט.