ועדת הכספים מחזירה את המכס על יבוא טקסטיל

בינואר 2013 נכנסה לתוקפה החלטת הממשלה המבטלת את המכס על מוצרי הטקסטיל. ביטול אשר נועד לקדם את התחרות ולהפחית את יוקר המחיה. רוב חברי ועדת הכספים מעוניינים לבטל את ההחלטה ולהחזיר את המכס. בעקבות התנגדותם של שני חברי הועדה, השבוע תעלה ההחלטה להצבעה נוספת בועדה, לפני אישורה הסופי בכנסת.

ההחלטה הממשלה לבטל את המכס התקבלה בהמשך להמלצות ועדת טרכנטנברג להפחתת יוקר המחיה. בינואר התבצעה הפעימה האחרונה בתהליך ביטול המכסים על הטקסטיל ובוטל המכס בשיעור 12%. בהתאם לצפוי, כבר באותו החודש נרשמה ירידת מחירים וירידה של %8.2 בסעיף ההלבשה וההנעלה של מדד המחירים. 

 יו"ר ועדת הכספים, הח"כ משה גפני פועל להחזרת המכס והצהיר כי: "מבירורים שעשיתי, עולה שהורדת המכס לא תגולגל לצרכן והמחירים לא יוזלו ומכאן שיש להחזיר את המצב לקדמותו ולהחזיר את המכס על מוצרי טקסטיל".

להמשיך לקרוא

חופש כלכלי וחיים יותר טובים

כולנו רוצים חיים יותר טובים. כולנו רוצים להצביע עבור המפלגה אשר תפעל למען מטרה זו. אך הצהרותיו של הפוליטיקאי לפעול למען "הדברים הטובים" אינה מבטיחה לנו עתיד טוב יותר. גם אם נניח כי  הפוליטיקאים יפעלו למען קיום הבטחותיהם (הנחה פרועה), עדיין צריך לדעת האם החוקים המקודמים/מבוטלים ע"י אותן מפלגות אכן מקדמים את היעד.

להמשיך לקרוא

יקר בישראל

לפעמים אני חש שייך לדעת מיעוט בין הישראלים, אך לא ברור לי מדוע. הרי כמו רוב הישראלים אני מסכים שהחיים בישראל יקרים ולא קלים. כמו רובם אני מאמין שעבודה טובה ופרנסה מכובדת אינם מספיקים בשביל להעניק בטחון כלכלי ורווחת חיים ראויה. אך ברגע בו איני מסכים להאשים את הקפיטליזם/טייקונים/חרדים במצב העגום, אני מוצא עצמי מותקף בשלל כינויים החל מטיפש ועד טוקבקיסט בתשלום ושתול.

כמו לכולם גם לי יקר פה, אך בשונה מהדעה המקובלת אינני מאשים את הקפיטליזם:

החשמל יקר – כי עוד לפני שהתחלתי לשלם על עלויות ייצור החשמל, צריך לשלם כ 4.1 מיליארד ש"ח שנה עבור שכר העובדים וגם זה לא מבטיח את זרימת החשמל בקיץ הקרוב.

נוצר על ידי עמיעד ותומר מהתנועה הליברלית החדשה

הירקות יקרים – כי שיעורי מכס גבוהים מונעים את פתיחת השוק לתחרות והצרכנים משלמים.

מוצרי החלב יקרים – מפ"י, תנובה, קיבוצניקים, מפלגה עם מדינה וכל זה הוביל שוב לוועדה בשליטת קומץ מקורבים האוסרת תחרות, קובעת מחירים כטוב בענייה והמחזיקה את כולנו שבויים.

התחבורה הציבורית יקרה – בעלי המניות של אגד ודן הסכימו למדינה לחלק זיכיונות לחברות תחבורה נוספות (בשטח מוגבל כמובן), והסכמה זו עולה לנו כ 3 מיליארד ₪ בשנה, עוד לפני שכף רגל עלתה על אוטובוס מאחר. והרכבת? ועד העובדים הואיל בטובו לתת חצי מילה של הבטחה לא לשבש את התחבורה בישראל ובתמורה יועלו לקורבן מיליארדי שקלים וחייהם של מספר אזרחים.

יקר הרכב – סתם, אין לי רכב.

יקר לי לשלם על מיליון דברים שאני לא רוצה, לא זקוק ומעולם לא אשתמש.

האם אלה נזקי הקפיטליזם?

החשמל לא יקר בגלל השיטה הקפיטליסטית, אלא בגלל "זכויות העובדים", "זכות השביתה" וההשתלטות של אזרחים על חברות ממשלתיות. המדינה קבעה עוד ב 2003 שיש להפריט את החברה הלא יעילה, אך לא עשתה זאת בפועל. בנתיים העובדים ממשיכים להחזיק אותנו שבוים במונופול כפוי והכסף זורם. אותו ההסבר מתאים להתנהלותן של הרשויות המקומיות: מערכת של 257 רשויות המקומיות במדינתנו הקטנה  אינה תולדה של קפיטליזם, אלא דוגמה לפרוטקציוניזם סוציאליסטי. (זו הדרך החוקית שמצאו להעביר כסף למצביעים פוטנציאלים וסחטנים).

סיבות ליוקר המחיה

יוקר המחיה בישראל נגרם כתוצאה מחוסר תחרותיות במשק, מעורבות ממשלתית בכל ומתקציב ממשלתי ענק. במילים אחרות, יקר בגלל שאין חופש כלכלי. יוקר המחיה הוא תוצאה של ניהול קופה ציבורית גדולה ע"י הפקידים – בדיוק ההיפוך מהמדיניות הקפיטליסטית. זוהי תוצאה בלתי נמנעת הנובעת מהיכולת של הפוליטיקאים להבטיח נתחים מהתקציב עבור קולות בקלפי. הפוליטיקאי הקפיטליסט דוגל באי התערבות וחופש, הסוציאליסט דואג לקבוצות לחץ עבור קולות ומכנה זאת דאגה לרווחת הפועלים.

אז בפעם הבאה שנפגש בטוקבקים, אל תמהרו עם ההאשמות – אנחנו באותו הצד.

ח' – חופש כלכלי

העם דורש צדק חברתי! 

סבבה, אבל מה זה אומר?

על מנת להבין את פירוש המושג העמום "צדק חברתי", ניתן לעיין באתרי המהפכה ולהבין דיי במהירות כי המהפכנים מקדמים מדיניות סוציאליסטית בעיקרה. דרישותיהם כוללות לדוגמה, מערכת חינוך חובה מולאמת ונשלטת ע"י וועדי מורים לכל אזרח מגיל 3, דרישות לסבסוד דיור, חלוקת דירות למקורבים, חיזוק המעמד המיוחס,  פרוטקציונזם, פגיעה ביזמות האישית, הגדלת הגירעון וכדומה. במילים אחרות: קידום פרקטיקות הפוגעות בחופש כלכלי. להמשיך לקרוא

העם בחר חופש כלכלי, תתמודדו

מדינת ישראל עברה ב 64 שנותיה שינויים מרחיקי לכת; ממדינה סוציאליסטית, ריכוזית, הנשלטת ע"י הפקידים – מפלגת הליכוד הובילה שינויי מדיניות וקידמה את החופש הכלכלי והרווחה.

השפעותיו החיוביות של החופש הכלכלי ידועות לרוב הציבור. אין צורך בהכרת המחקרים והנתונים. אין דבר חזק יותר מהמציאות, מזיכרונות האנשים, זיכרונות מהתקופה בה "האחריות הציבורית" חגגה: רבים  זוכרים את המחירים אשר נאלצו לשלם לבזק כיוון שהחוק אסר פתיחת חברה מתחרה, את התורים בקופות חולים, או את מחירי מוצרי החשמל לפני הפחתת המכסים. clip_image001[6]

המציאות הישראלית בתקופה של "אחריות ציבורית" ו"סולידריות", אינה יכולה להעלם. סולידריות המעניקה לפקידים את הכוח להחליט למי יהיה ביטוח רפואי ולמי לא, לפי חברות במפלגה. סולידרית המעלימה חובות לקבוצות בעלות כוח פוליטי ומחלקת נדל"ן למקורבים. אחריות ציבורית המרשה לעצמה לקבוע כמה אוכל מותר לאדם לצרוך.

העבר לא יכול להיעלם ובאותו האופן לא בו ניתן להסתיר את העלייה הדרמטית באיכות החיים, עלייה הבאה בעקבות היפוך כיוון המדיניות: פירוק המונופולים, הקטנת חלקה של המדינה בכלכלה והסרת חסמים. יש דברים שאפילו רטוריקה טובה וסלוגן קליט לא יצליחו להעלים.

החווית משנות העבר הובילו את הישראלים לבחור בקידום חופש כלכלי. זהו רצון העם הבא לידיי ביטוי בכלי הדמוקרטי – הבחירות. בבחירות נבחרה המפלגה הליברלית, הליכוד. אם העם היה רוצה סוציאליזם, אז מפלגה סוציאליסטית הייתה עומדת בראש הקואליציה. הציבור יכל להעניק לפקידים את הכוח ה"אחריות הציבורית", הכוח לקחת כסף מאנשים עובדים ולהחליט למי לחלק את הדיור, אוכל, השכלה ובריאות – אך  המציאות מעידה על בחירה שונה, בחירה בשוק החופשי.

הליכוד נבחר כאשר על דגלו חרות קידום החופש הכלכלי; מטרות התנועה מעידות:

להמשיך לקרוא

יומו ה(לא)חופשי של מר ישראלי

מהומת הפייסבוק הקטנה מהשבוע העלתה שוב את האשמת הקפיטליזם בקשיים הכלכליים. במוקד החלפת ההאשמות עומד ציטוט של דפני ליף :

"אנו קוראים תיגר על השוק החופשי שהפך לחזירי ודורסני"

חבר בתנועה  הליברלית הפיץ מסר שעיקרו הוא  שאין בישראל שוק חופשי ולא קפיטליזם. זהו מסר מדויק, ואם לדייק אף יותר:  נתניהו אכזב את בוחריו ואינו מקיים את הבטחותיו לקדם כלכלה ליברלית אלא להיפך; בשנה האחרונה נפגע החופש הכלכלי בישראל.

השוק החופשי בישראל – יומו של הישראלי המצוי

יומו של הישראלי המצוי מתחיל בארוחת בוקר ושתיית קפה. לישראלי אפשרות לשתות חלב במחיר מופקע ומתוצרת ישראל בלבד. זאת בהשפעתו של חוק תכנון משק החלב הקובע ששיווק מוצרי חלב יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר כדין. ייבוא תוצרת חוץ התורם להוזלת המחירים, יותר רק ע"י שר התמ"ת בהתייעצות עם שר החקלאות.

אם הישראלי ירצה להאזין לרדיו, לצפות בטלוויזיה או להשתמש באינטרנט בזמן ארוחת הבוקר, הוא יאלץ להאזין לאחת התחנות המורשות ולהשתמש בשירותי התקשורת המורשים ע"י הממשלה בלבד. זוהי זכותו להנות מהפיקוח, הוא הרי שילם עליו הרבה כסף: כ 50 מיליארד ש"ח בשנה, מתוכם כ 34 מיליארד ש"ח מיועדים לשכר. בתקציב זה משרד התקשורת "משמש כגוף האחראי לאסדרת ענף התקשורת ולפיקוח על הגופים הפועלים בו. המשרד אחראי ליישום מדיניות הממשלה בנושא התקשורת ולקביעת הכללים שבמסגרתם פועלים הגופים בענף, על תחומיו השונים." (ציטוט מתקציב המדינה 2011-2012).

לאחר שסיים לאכול את האוכל המאושר ע"י הממשלה ולהאזין לתקשורת המפוקחת, על הישראלי לצאת לעבודה בשביל לספק את האוכל למפקחים ולקוות שיישאר מעט לו ולמשפחתו. אם מר ישראלי מחזיק רכב, זהו רכב שהגיע לישראל בעזרת משווק מורשה של הממשלה הפועל ללא תחרות. לאחר העברת תשלומי המכס והמיסים השונים, הרכב הגיע לחוף בעזרתם האדיבה של עובדי הנמל להם משלם מר ישראלי כ 850 מיליון ש"ח בשנה למשכורות בלבד (אשדוד+חיפה). ייתכן כי הוא מעדיף להשתמש בתחבורה ציבורית מפוקחת, הרי גם אם לא ישתמש בה עדיין הממשלה מעבירה כ 3 מיליארד ש"ח כל שנה לחברות הפרטיות אגד ודן.

בדרכו לעבודה ישתמש בכביש איכותי הנבנה בפיקוח של מע"צ. אותה החברה אשר ביקורת המדינה קבעה כי מנהליה העבירו את רוב העבודות לשני קבלנים בלבד ובמקרים התשלומים למשרדים אלו חרגו בעשרות ואף במאות אחוזים מתעריפי מע"צ. הביקורת דחתה את הסברי מע"צ לליקויים שהועלו בביקורת והביעה את דעתה שמע"צ מנסה לחפות על מחדליה. בדו"ח המבקר נכתב :

בנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע שהפעולות והתשלומים שנעשו בוצעו שלא כדין ובחוסר סמכות, אגב העדפה בולטת של שני משרדים בתחום התיאום ומשרד נוסף בתחום המחשוב, ולכן הם מהווים פגיעה בטוהר המידות

כך ממשיך יומו של מר ישראלי, מוקף בשירותים הנקנו ע"י עובדי המדינה במחירים מופקעים, מוקף בפיקוח ובשליטה עליהם הוא משלם הרבה מאוד כסף.

הגורמים למצוקות המעיקות על חיינו ולנטל הכלכלי הכבד הם התערבויות של הממשלה בחיינו, הוצאותיה האדירות על שכר והפגיעה בשוק החופשי – לא השוק החופשי הלא קיים. גל המחאה התחיל בהתמרמרות ספונטנית על מחירו של מוצר חלב (קוטג'). מוצר המוגן ע"י מכסי המגן ולכן באפשרותה של תנובה להעלות את המחיר ככל שתחפץ. לא השוק החופשי והקפיטליזם העלו את המחירים, אלא הרצון של שר התמ"ת לזכות באהבת בעלי ההשפעה.

לכן, כל מאשימי הקפיטליזם באשר הם וגברת ליף –  בישראל אין שוק חופשי. על אף הקשר בין שוק חופשי להרבה דברים טובים, אנחנו מאוד רחוקים ממנו. אל תתרמי לריחוק נוסף.

תזכורת חשובה 

איראן עדיין עומדת מאחורי ירי הרקטות לישראל ואיום הטילים מצפון. איראן ממשיכה לפתח נשק גרעיני ולקרוא להשמדת ישראל.