שיוויון למען השווים יותר

חוסר השוויון הוא מושג ידוע בישראל, אך לרוב המשתמשים בו מצביעים על הקבוצות הלא נכונות. חוסר השוויון בולט במיוחד כאשר בוחנים את קבוצת האזרחים השווה יותר מרובנו, קבוצת יחוס בעלת זכויות מיוחדות, החיה מהכסף שהיא מקבלת מהנמוכים יותר בהיררכיה – מאתנו.

המיוחסים ואנחנו

כשאדם מהישוב מעוניין בהעלאת שכר, הוא צריך לעבוד קשה ולשכנע את הבוס שההשקעה כדאית. כאשר המיוחס רוצה העלאה, הוא צריך להפסיק לעבוד.

כשאחד מאתנו מאיים על המעסיק בפגיעה אנושה בטיב השירות הניתן ללקוחות, רוב הסיכוי שהמהלך יסתיים בפיטורים או ביקור בתחנת משטרה. כשהמיוחס מאיים על המעסיק ועוצר את הפעלת השירות, הוא מקבל העלאה בשכר.

במקומות העבודה של רובנו, איום הפיטורים לא מוסר. עלינו להשקיע, לרצות את המעסיק ולעבוד קשה כל יום. אנחנו יודעים שירידה בטיב העבודה תוביל בהכרח לירידה ברמת ההכנסה המשפחתית ואיום זה מנהל את החיים של רובנו. כאשר המיוחס מתקבל למועדון (למען הדיוק : כאשר המיוחס מוכנס למועדון ע"י קרוב משפחתו) הוא יודע שמשכורתו המופלגת מובטחת לו לכל חיו, ללא סיכון או קשר לטיב העבודה. השינוי היחידי הצפוי יהיה כלפי מעלה, בפעם הבאה שיחליט "לממש את זכותו" לגזול עוד כסף מפשוטי העם. הרי השווים פחות מחויבים להעלות כמחצית מהכנסתם למסים, על מנת לפרנס את המיוחס – כך קבעו המחוקקים.

חשיפה בלעדית : יש קשר בין המשכורות במגזר ובגופים הציבורים לעלות המחיה*

נכון, לא נהוג לדבר על זה, אבל יש קשר. בטבלאות הבאות מוצגת עלות ההעסקה בגופים* הציבורים, ובחברות הציבוריות בפרט.  (מקור)

עלות שכר מגזר ציבורי

טבלה שלישית : חישוב עלות השכר בעשרת החברות הממשלתיות בהן השכר הגבוהה ביותר. (הנתונים לקוחים מאתר משרד האוצר, הממוצע חושב ע"י הכותב )

גוף

סה"כ משרות

שכר ברוטו ממוצע

עלות העסקה ממוצעת

הערכת עלות שכר לשנה

חברת החשמל לישראל בע"מ

12,648

21,354

27,266

4,138,406,214

התעשיה האוירית לישראל בע"מ

13,058

18,059

22,835

3,578,112,057

רפאל,מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

5,567

22,384

28,264

1,888,015,980

חברת דואר ישראל בע"מ

6,167

11,460

14,207

1,051,414,039

אלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ

3,556

18,794

23,953

1,022,254,637

התעשיה הצבאית לישראל בע"מ תעש

3,125

14,453

17,232

646,255,832

רכבת  ישראל בע"מ

2,245

15,945

19,345

521,045,194

מקורות חברת מים בע"מ

1,630

17,732

23,721

464,082,388

חברת נמל אשדוד

1,278

24,557

30,089

461,437,683

חברת נמל חיפה

1,084

24,805

29,854

388,362,327

שחמ מקורות ביצוע בע"מ

565

16,161

20,999

142,330,382

סך עלויות השכר בחברות הממשלתיות לשנה -15,429,790,369 ש"ח.

זה יכול להפסק

עובדי המגזר הציבורי עובדים בגופים ציבוריים* משתכרים כ 60% יותר מהשכר במשק ועובדים הרבה פחות שעות בשבוע. עובדות אלו הן תולדה של ועדי העובדים והמשטר הסוציאליסטי מתקופת מפ"י. אך מפ"י הופלה לפני 35 והגיע הזמן לפרק את ועדי העובדים ולהחיל את כללי העסקה במשק על המגזר הציבורי ועל הגופים הציבוריים*. אנחנו לא שווים פחות.

אם יש לך דברים יותר טובים לעשות עם כספך מאשר לממן את המיוחסים, הצטרף לתנועה הליברלית החדשה ונוביל את השינוי.

אם אתה אחד מהמיוחסים, הצבע למפלגות הסוציאליסטיות – כי הן מבטיחות לך את הכנסתך בתמורה להצבעה.

תזכורת חשובה 

איראן קוראת להשמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני.

*תוקן בעריכה, תודה לגלעד.

זה לא אישי

התקשורת הישראלית, ברובה, בחרה לסקר את מאבק ועדי עובדי הרכבת  באופן זהה: התרכזות באישיותה ובהופעתה של הגברת אדרעי. על אף חשיבותם הרבה של האירועים, בחרו עיתונאים רבים להקדיש עמודים רבים בלספר לנו על הפלאפל אותו הגברת אכלה במקום להגיע לדיון, או על הזמן שהעבירה בטבריה. מכיוון שהתקשורת ויזואלית, אל התכנים הטפלים נוספו תמונות לא מחמיאות, כנראה בשביל להיות בטוחים שהקוראים מבינים את מה שהם צריכים להבין : אם לא הבנתם מכל הלכלוך שנזק כאן שאדרעי היא רעה, הוספנו לכם גם תמונונות לא מחמיאות :

 

ההתרכזות בטפל, התקיפות האישיות ולבסוף זריקתה של גילה לכלבים – התרחשו מסיבה, אותה ניתן להבין כאשר מתבוננים על התמונה הגדולה.

עפ"י התפיסה הסוציאליסטית, יו"ר ועד עובדי הרכבת פעלה כראוי, היא לא חטאה ולא עשתה מעשה פסול. כראש הועד מחויבותה לדאוג לאינטרסים של חברי הועד בלבד. לפיכך, מתוקף תפקידה עליה להתנגד להעברת הטיפול בקרונות לחברה חיצונית משום שהעברה זו תפגע במשכורת של חבריה ובכוח הועד בעתיד.

המצב החל להדירדר מבחינת ועד עובדי הרכבת, כאשר שהציבור הפסיק לתמוך בהם. לציבור נמאס מהשירות הדפוק של רכבת ישראל, מרמת האחזקה שכבר עלתה בחיי אדם ובטיוחים. הציבור לא רוצה לשלם משכורות מנופחות לאנשים שהרוויחו את משכורתם רק בזכות הקרבה המשפחתית וההתנהגות הביריונית. לציבור נמאס לשלם דמיי פרוטקשיין לחבורה אלימה השולטת בנכסי ציבור. כל אלה אינם קשורים לגברת הנכבדה, אלא לשיטה.

בנקודת משבר קריטית זו, הציבור החל להפגין את שינאתו לוועד, וחברי הכנסת כבר לא פחדו להגיד מילים שליליות על ועדי העובדים. על מנת להגן על השיטה, בחרו להקריב את יו"ר הועד ולהטיל עליה את כל אשמת השינאה. מחיר צנוע ומקובל בשביל לא לעצבן את האנשים החזקים באמת.

התנהגותה של יו"ר ועד עובדי הרכבת לא שונה מהתנהגותם של שאר הועדים ולא עולה לנו יותר. האם התנהגותה עולה לנו יותר מהתנהגותו של מיקו צרפתי? למי שלא יודע, מיקו הוא יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, האחראי לכך שהחשמל עולה לנו הרבה יותר ממה שצריך לעלות. ועד עובדי חברת חשמל היה מעורב  גם בפלילים ומעשי שוחד, אבל יש אנשים שאפילו בווינט מפחדים להתעסק איתם.

כיף במגזר הציבורי

השכר במגזר הציבורי גבוה בכ 60% מהמגזר הפרטי, מדובר בחגיגת שכר של ממש והעדפת המקורבים, ולא חלילה בטיב עבודה ראוי לשבח. עוד חשוב לציין – ההשוואה מתבצעת בין המשכורות החודשיות, כאשר מספר שעות העבודה בחודש איננו שווה. הנתונים האלו חשובים מכיוון שחלק נכבד מהתקציב הציבורי (שלנו) מושקע במימון במשכורות גבוהות מדיי. ברור כי אותם שכירי המגזר הציבורי לא יכולים להגיע לאותה רמת השכר בתנאי שוק חופשי או לאחר משא ומתן אישי. איך הגענו למצב הזה?

מספר סיבות הובילו למצב הנוכחי, העיקרית לדעתי היא האפשרות להתאגדות והזכות לשביתה במגזר הציבורי: במקרה של שביתה, מערכת הבלמים והאיזונים שונה מהמערכת של המגזר הפרטי. במגזר הפרטי, למעסיק נגרם נזק מהשביתה ועליו להחליט אם להכנע לדרישות העובדים או להחליפם. אך אפשרויות אלה לא עומדות בפני בפני הגופים הציבורים, בהם אנו המעסיק. מדינת ישראל לא יכולה לסבול חוסר אספקת חשמל/מים/תחבורה/נמלים וגם אינה יכולה לפטר את העובדים. ועדי העובדים פועלים למען האינטרס שלהם ואין שום מנגנון הגנה על האינטרס שלנו, הציבור. (..מלבד מיקור חוץ)

על אף העלות העצומה של ועדי העובדים במגזר הציבורי, גופי התקשורת הגדולים העדיפו להקריב את יו"ר הועד, ולא לתקוף את מקור הבעיה. אסטרטגיה זו מאפשרת את המשך קיומו של העוול הסוציאליסטי, במחיר יחסית נמוך – אדם אחד. אין זו הפעם הראשונה שהשמאל משתמש בשיטה זו, שמעון פרס הוא דוגמא נוספת להקרבת אדם למען הרעיון, אך זה כבר סיפור אחר.

באותו הנושא