עלה חופשי

עלה ירוק. בקרב אנשים רבים צמד המילים מעלה אסוציאציות של בחור שעישן קצת יותר מדיי, מפלגה קוריוזית, איזוטרית או חוסר רצינות. לא בדיוק ההקשרים הרצויים כאשר שוקלים את מי לשלוח לכנסת. אך הרשימה של 2013 אינה הרשימה של פעם. הרשימה הליברלית מתגלה כאחת האלטרנטיבות הראויות לבחירות.

חומרים מסוכנים

אז לא. אני לא מעשן ולא מתכוון לצרוך סמים. יש די והותר סיבות טובות להתרחק ממריחואנה; מהידע הרפואי המוכר על הסכנות (למשל פה ופה) ועד הנזקים להם הייתי עד באופן אישי. המריחואנה היא חומר העלול לגרום נזק לתפקוד המוח ואף מעלה את הסיכון לפסיכוזות או סכיזופרניה.

לפני כשנתיים עבדתי עם נפגעי נפש, ההזדמנות אפשרה לי להכיר מקרוב את חייהם של אנשים שהמוח שלהם לא מתפקד בדיוק כמו שצריך. אלה חיים מאוד קשים. הכרתי בחור בתחילת שנות ה 20 לחיו, לאחר שירות מלא בצה"ל וטיול במזרח.הוא עישן בטיול (רק עישן), נאלץ לחזור לישראל עם פסיכוזה ואובחן בסכיזופרניה. לראות את הקשיים איתם נאלץ להתמודד, ישכנעו את רוב האנשים להתרחק מהעשב הזה לכל החיים. למזלו הרב הוא בורך במשפחה מדהימה ותומכת ונמצא על המסלול הנכון לשיקום, אך לעולם לא יחזור לאותה רמת תפקוד של אדם בריא.

image

אמא יש רק אחת

עלה ירוק לא מעודדים את העישון, אלא את החופש והאחריות האישית. אם אדם לא השתכנע שהשימוש מסוכן והוא מחליט לעשן – זוהי זכותו. זכותו לדפוק לעצמו את המוח ואת הבריאות. אם הריסת החיים היתה פשע.. אז כולנו היינו עם תיק פלילי. רק במקרה של קטינים, להורים יש את הזכות לנהל להם את החיים עפ"י מה שהם רואים לנכון. האחריות של האמא על ילדיה מעניקה לה את הזכויות השמורות להורים. אך הממשלה היא לא אמא שלנו ואנחנו לא קטינים.

העלה הליברלי

עלה ירוק – הרשימה הליברלית רצים לכנסת על-מנת לפעול לפי הרוח הליברלית. מחוייבות המפלגה  לעקרונות ליברליים משחררת אותה מהתחבויות לקבלני קולות או לסקטור ספציפי המחכה לקבל מתנות בתמורה להבצעה. הקמפיין מפנה את הזרקור לרעיונות ולמהלכים מוגדרים היטב: חופש כלכלי, צמצום התערבות, צבא מקצועי וכו'. התנהלות זו שונה ממפלגות אחרות המבליטות את האישיות של המועמד, עברו הצבאי,  או מראה מרשים, אך לא טורחים לספר מה יוביל אותם בכנסת.

ניתן להתרשם מסרטון הבחירות, מדובר במפלגה מסוג אחר:

 מקורות :

*גילוי נאות: הכותב חבר פעיל בתנועה הליברלית החדשה. אך לא חבר במפלגת עלה ירוק.

קדימה בלי בושה

יום שני (17.12.12), יום הבוחר באוניברסיטת בן גוריון: אגודת הסטודנטים החליטה לנצל את הבחירות למועצה וערכה במקביל סקר בחירות, מהגדולים שהיו בישראל. כל סטודנט שהצביע למועצת האגודה התבקש להשתתף בסקר הבחירות וגם קיבל קרמבו מתנה.

לכבוד האירוע מפלגות רבות פתחו דוכנים בקמפוס, הפעילו פעילים בהתנדבות ובשכר, שלחו נציגים והכל על מנת  לנסות להשפיע על הסקר:

נפתלי בנט הגיע, דיבר עם הסטודנטים ומהר מאוד עלו הטונים וכולם התקרבו לראות את האטרקציה המהלכת. חברים במפלגת לפיד הגיעו והדוכן שלו נראה בין המושקעים תקציבית. פרופ' אריה אלדר (עוצמה לישראל) הגיע ונאלץ להתמודד עם בחור "עממי" שהאשים אותו בכך שהליכוד לא משקיע מספיק בשכונה ד'. אגב, במפלגה של אלדר מאמינים שהפסילה הגזענית שהובילה מרצ תבוטל בקרוב, והמחוקק יתיר להם להשתמש בשפה הערבית בקמפיין.

IMG_7203

אך הנציגות המפתיעה ביותר היתה של מפלגת  "קדימה". איך אין להם בושה?

קדימה, המפלגה שהביאה את הקמת הבסיס האיראני ברצועת עזה. מופז, האיש אשר עמד על בימת הכנסת והצהיר שההתנתקות תשפר את בטחונה של ישראל. ללא בושה הם הגיעו לאב"ג לנסות למכור את מרכולתם. תבינו, לפני כחודשיים לא היו לימודים באוניברסיטה כיוון שהיא פונתה IMG_7204והחלו להשמיש את מבניה בתור מקלט ענק לתושבי האזור. מי שמכיר את באר-שבע יודע, הקמפוס נמצא בלב השכונות הישנות, ללא הממ"דים, וחצי מהאוניברסיטה זה סוג של מקלט תת קרקעי עם מוכנות ליום הדין, כך שזה הסתדר יופי.

במהלך היום ניגשה אליי אחת הצעירות העובדות עבור מטה מופז והציעה לי סטיקר. שאלתי אותה: "בבאר שבע? את רצינית? האיש שהביא את ההתנתקות ואת מעיזה לקדם אותו פה?" היא, כנראה באר שבעית, הסתכלה עלי ונתנה לי להבין שאני צודק, אבל היא בסה"כ רוצה לקבל את השכר שלה.

העלה הליברלי

 גם עלה ירוק – הרשימה הליברלית הגיעו לקמפוס עם מתנדבים חדורי מוטיבציה וללא תקציב שמן. לדעתי הם יהיו אחת ההפתעות של בחירות 2013. אבל זה לפעם אחרת.

עלה ירוק, הרשימה הליברלית

עלה ירוק, הרשימה הליברלית

למה יש לך תירס בקולה?

בקוקה קולה יוצרה בעבר עם סוכר אמיתי, אך ב 1984 יצרני משקאות קלים החליפו את הסוכר בסירופ תירס. מדוע זה קרה? סיבה אחת היא העובדה שסירופ תירס הפך להיות זול יותר מסוכר. למעשה, מחירו של הסוכר בארה"ב כמעט כפול מאשר בשאר העולם. בוידאו המצורף, פרופ' דיאנה תומאס מסבירה מדוע.

חוקי ארה"ב מגבילים את כמות הסוכר המיובא כל שנה. הגבלה זו מובילה לעליית מחירים. מטרת מכסות היבוא היא להוביל לעליה ברווחים בקרב היצרנים במקומיים ולהגן עליהם מתחרות זרה. מחיר המכסה לאמריקאים מסתכם בכ 3 מיליארד דולר בשנה, הבאים ליידי ביטוי במחיר הגבוה של סוכר ומוצריו. אך עלות זו מתחלקת בין כל האזרחים ולכן לאמריקאי הממוצע לא שווה להתלונן.

להמשיך לקרוא

השוק או הממשלה, על מי תסמוך?

 בזירת הרעיונות, תומכי השוק החופשי לא קיבלו את הקלפים הטובים ביותר מסיבה פשוטה: ה"שוק" הוא לא אישי, הוא מופשט. בשונה מהממשלות אשר לעיתים קרובות מתקשרות אצל האנשים לדמות ידידותית, מטפחת ומגנה. אנשים אוהבים לראות בממשלתם פנים ידידותיות כמו הדוד סם או אמא רוסיה. הממשלות מצדן, אוהבות ליהנות מאשליה זו.

שוק? המילה עצמה מעלה תחושה של מסחר, אך באופן המרגיש קר, חסר לב ומתמטי – ההיפך מהמילים קניות או החלפות (shop, trade) המביעות רעיונות דומים אך באופן יותר נוח.

בקרב על דעת הקהל, התדמית היא הכל והמציאות היא שיקול משני. קחו לדוגמה את הצהרות הפוליטיקאים ל"חלוקת העושר". במציאות, אם אתה באמת תומך בחלוקת העושר, אתה משאיר את השוק פתוח וחופשי. אנו עשירים, שמנים ועם המון מזל להיות אזרחי המערב. תודות לשוק, השפע במערב ממקם את העניים שלנו בין עשירי העולם. אך מי יהיה טיפש מספיק ויקיר תודה לשוק?

מצד שני, כאשר הממשלה מעניקה משהו, אפילו בדרך רעה ובזבזנית – היא מקבלת את הקרדיט עבור האכפתיות. קחו לדוגמה את הביטוח הרפואי: בשוק החופשי הכסף היה מנוצל בדרך טובה בהרבה, אך לאנשים לא היה למי להודות.

השווקים פשוט עובדים, באופן יעיל  להפליא אך ללא צורך בהכרת תודה. למה?

man-free-sign

לא לראות את התשלום, לא עושה דברים חינם.

הבעיה היא בסוג הסוכן (agency). הסוכן של הממשלה הוא פוליטיקאי שהאנשים שמו במשרד על מנת לנהל שירותים ממשלתיים. שני הצדדים מפיקים תועלת מהסוכנות; האזרחים (לימודים חינם!) והפוליטיקאים (הצבעות ממקבלי ההטבות). כיוון שמקבלי ההטבות רואים קו סיבתי ישיר מהממשלה לכיסם האישי, הם לא רואים בפוליטיקאים אנשים הפועלים למען האינטרס האישי שלהם. (באופן הבסיסי ביותר, משחדים מצביעים עבור שמירה על הכוח). המצביע רואה בהצבעתו הכרת תודה, פרס ראוי.

אך מי הם הסוכנים של ה"שוק"? אנשי עסקים. פעילותם מטיבה עם האנשים גם כן, כמובן. אך במקרה של אנשי העסקים, הרווח של שאר האזרחים הוא לא מכוון – מטרתו העיקרית של העסקן (והוא יגיד את זה ישירות) היא להעשיר את עצמו.

אז על מי תסמוך? איש עסקים חמדן אשר פעילותו מטיבה איתך באופן מפליא ללא כוונה, או בממשלה פטרנליסטית הדואגת לך באופן אומלל, אך עם כוונה? למרבה הצער בשביל אנשים רבים הסוכן והכוונה, מנצחים את המשתנה הקובע היחיד בכלכלה: תוצאות.

תומכי השוק החופשי מתחילים לזהות את הצורך בשינוי תדמיתי ל"שוק". לאחרונה הופק סרטון עפ"י החיבור משנות ה 50:  "I, pencil".  בסרטון מוסבר כיצד אינטראקציות המורכבות ממאות אנשים סביב העולם, כולם פועלים לטובתם האישית – מתאחדים לתוצאה אלגנטית ושימושית כמו העיפרון. (לצפייה, ללא תרגום)

זהו סיפור מדהים, המסופר יפה: כיצד השוק החופשי משפר את חיינו בדרכים ברורות וחלקן ברורות פחות. העושר, השפע והבריאות המפתיעים של העולם המודרני הם עבודת היד הגלויה של "היד הנעלמה" של אדם סמית'. משרד התחבורה? כך נראה הפרצוף המחייך והדואג של הממשלה.

אז, על מי אתה הולך לסמוך?

(מקור)

ועדת הבחירות מתערבת בשוק הסקרים הפרטי

עפ"י הפרסום בהארץ, הורה יו"ר ועדת הבחירות לעורכי עיתנואים ולמנהלי ערוצי הרדיו והטלוויזיה "לפרט את שמות המפלגות הערביות בסקרים." החלטה זו באה בהמשך לקריאות נוספות כמו קריאותיהם של דב חנין וטל שניידר מהפלוג. אך יש הבדל גדול בין קריאות פרטיות של חוסר שביעות רצון לבין הוראה של יו"ר ועדת בחירות לחברה פרטית.

איך סקר נולד

אדם מגיע לחברת סקרים, מציין מה חשוב לו לדעת ומבקש הצעת מחיר, בשאיפה לחסוך בהוצאות. חברת הסקרים שואפת כמובן למקסם רווחים ולכן תנסה לתת את ההצעה האטרקטיבית ביותר ובאותו זמן לחסוך בהוצאות. על מנת לעמוד בתחרות בין החברות, החברה הסוקרת תדגום את המספר המינמלי המספיק להסקה סטטיטית מהמדגם לאוכלוסיה.

אם המזמין לא מתעניין בהתפלגות ההצבעה בין המפלגות הערביות הוא לא דורש מהסוקר להראות את הנתונים האלו. זוהי זכותו. כך ניתן  להשתמש בכסף לדברים אחרים עפ"י רצונו של המזמין. זוהי גם זכותו לבקש סקר המחלק את המפלגות לאשכנזיות/מזרחיות, ציוניות VS אנטי ציוניות  או לחברי כנסת ששמם מתחיל בא'. בעל המאה הוא בעל הדעה.

אל תתערבו

 יו"ר ועדת הבחירות ודב חנין מתערבים בעסקה הנעשת ברצון בין מבוגרים אחראים וחופשיים. לטענתם, דרך הפקת התוצאות הנוכחית לא טובה מספיק ולכן יש להם את הזכות לכפות את רצונם. הם דורשים  הפקת תוצאות בדרך הנראת להם טובה יותר ודמוקרטית יותר. העובדה שמישהו אחר משלם על הסקר לא מעניינת אותם, האינטרסים של המזמין לא מעניינים אותם, רק האינטרסים שלהם: לקבל מה שרוצים מבלי לשלם.

אני לא יודע מהם סמכויות הכפיה של ועדת הבחירות ואם זה יעמוד בבג"ץ, אם מישהו כאן יודע, אשמח לשמוע.

הליכוד, למה לא

הליכוד ביתנו הינה אחת הסיעות המושמצות והמבוקרות ביותר בתקשורת ואף על פי כן, כנראה תהיה הסיעה הגדולה ביותר בכנסת הבאה ומרכיבת הקואליציה. לכן, ככל הנראה יש להרבה אנשים סיבות טובות להצביע לליכוד. אך יש גם סיבות טובות לבקר את הליכוד ולא להצביע לו, מלבד ביבי זה איכסה.

עד לפני כמה שבועות ידעתי שזו תהיה ההצבעה שלי, בעיקר בשביל לחסום את העבודה ולתמוך בנתניהו  במאבקו בגרעין האיראני. היום הצבעתי לא מובטחת. נראה שצריך להשקיע מאמץ רב בשביל למצוא את הסיבות לתמיכה בליכוד על פני האלטרנטיבות.

למה לא

בטחון

  • במשך כל כהונת הממשלה הנוכחית, ישראל אפשרה לחמאס להתחמש. במקום לעצור את החימוש או להפיל את החמאס, אגרו מטרות בבנק.
  • כנ"ל דרום לבנון: הסכם סיום המלחמה אסר הכנסת טילים מדרום לליטאני. ישראל יודעת שיש עשרות אלפי רקטות מדרום לליטאני ומעשירה את בנק המטרות. חבל שמישהו שכח שאנחנו בנק  המטרות של חיזבאללה.
  • בטחון פנים: תושבי ישראל לא חיים בבטחון. הגנבים מכים בכל המחוזות ללא פחד. במקרים הנדירים בהם נתפסים גנבים אז למדינה אין כלי מאיים של ממש. להמשיך לקרוא