הצבעתי לעלה ירוק והמפלגה לא עברה את אחוז החסימה. בניגוד למה שאומרים לי להרגיש, אין תחושות בזבוז או חרטה. אני זכיתי.
זכיתי להצביע למפלגה המאמינה בערכים הקרובים לליבי. המפלגה היחידה שלא הריצה את היו"ר ואף אחד מחבריה לא ראה ב"מפלגה" את המטרה העיקרית. תרמתי עשרות שעות (יחד עם עוד מאות אנשים) למען קידום הערך המשותף והחשוב לכל חברי המפלגה – חופש. המפלגה לא היתה בשבילנו העיקר, כולם ידעו שהיא סה"כ כלי לקידום הערך המרכזי: Liberty.
הצבעתי לעלה ירוק כי אני מאמין בחירות, בחופש, בזכויות, בזכות האדם על גופו ובכלכלה חופשית כדרך הטובה ביותר לרווחה, לאושר, עושר, ובריאות. הצבעתי להם כי אני מתנגד לגיוס אלפי חרדים בכפייה, מתנגד לפרוטקציוניזם או לשלטון ארגוני הפועלים.
אני מסרב להאמין שפחות מ 2% מהמצביעים תומכים בחופש. אבל נכון ל 2013 פחות מ 2% הצביעו עבורו. יכול שאורי צודק ואכן לא היה סיכוי, יכול להיות שאנשים העדיפו להצביע "העיקר לא לו", או למי שנתפס כהכי פחות גרוע. יכול להיות שאין סיכוי להסיר את הקישור בין צמד המילים "עלה ירוק" לבין חבורת סטלנים לא רצינית שאין לה מה לחפש בכנסת.
לפני הבחירות קיימתי עשרות שיחות תעמולה עם עוברי אורח, בהרבה מהן הצלחתי להגיע להסכמה לגבי נזקי המעורבות הממשלתית בחיינו ויתרונותיו של החופש. עובדה מעודדת בהתחשב במסר ההפוך שמאכילים אותנו מיינקות. עובדה מעודדת לגבי המשך הפעילות בעתיד.
הצעד הבא
כרגע לא ידוע מה צופן העתיד. בהחלט יש דברים בחיים האישיים הזקוקים להרבה תשומת לב שהושקעה עד עכשיו במסע הבחירות. יש את אתר התל"ח הזקוק לשיפוץ ותחזוק ויש עוד תקווה לעתיד.