משלי איסופוס באו לעולם לפני יותר מ 2,000 שנה, אך זה לא מפחית מהרלוונטיות שלהם לסוגיות היומיומיות או סוגיות הרות הגורל איתן אנו מתמודדים בימים אלו.
הבוקר מצאתי סיפור רלוונטי להסתמכות שלנו על כוחה הצבאי של ארה"ב לקראת ההתמודדות עם איראן גרעינית:
סיפור ח', הארי והדולפין
כן גם אנחנו. אנחנו צריכים לדעת האם ידידתנו ארה"ב תוכל לעמוד לצידנו בשעת צרה. בשנים האחרונות, נשיא ארה"ב, אובמה, עשה הכל על מנת להוכיח שיעדיף לדחות עימותים צבאיים ולהעבירם לקדנציה של מישהו אחר.
לנו אין את הפריבילגיה הזו.
יהודה בלו מ"התיבה הלבנה" פירסם את מה שנראה הפוסט החשוב ביותר לכל אזרחי ישראל. אז תפנו לעצמכם כמה דקות ותקראו את "פלוטוניום בידי איראן מהווה סכנה קיומית וממשית למדינת ישראל".
קראתם? יופי.
עכשיו נשאלת השאלה למה רק בלוגר עצמאי אחד כותב על הנושא הקריטי ביותר לקיומה של מדינת ישראל? הידיעה הזו צריכה להציף את כל הרשתות החברתיות וכלי התקשורת. כאשר אני קראתי על גילוי הפקת הפלוטוניום, לא היה לי מושג מה המשמעות של הגילוי או על ההבדל בין אורניום לפלוטוניום. סיפרו משהו על תוכנית גיבוי, אבל לא על ההבדל בשימוש הנהוג בפצצות השונות.
ההסבר הבא מפרט עוד על התהליך הנדרש להכנת הפצצה ועל שלושת השלבים עיקריים לפיתוח הפצצה. איראן עברה את הראשון:
צדק 2.0 