הזכות להצעה הוגנת

הצעת החוק יסוד ל"זכויות חברתיות" (העבודה),  מפרטת את הטובין אשר המדינה תהיה מחויבת לספק לאזרחים אם תאושר ההצעה. הניסוח הנוכחי לוקה בחסר ואינו כולל חלקים משמעותיים ובלתי נפרדים מכל הצעה המבטיחה קבלת הטבות.

בהצעה נכתב כי "לכל תושב הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים" והצרכים מפורטים בהמשך: פרנסה, שירותי רפואה, השכלה, דיור ועוד. להצעה חסרים חלקים מהותיים הנמצאים בכל חוזה המחייב הענקת שירותים; את המחויבויות של הצד השני ועלויות ההטבות.

בכל הסכם הגון לצד התמורה הניתנת ע"י צד אחד, מצוינים המחויבויות של הצד השני: התשלום או התנאים להם המקבל מתחייב. בחוזה השכירות לדוגמה, מצוינות חובותיו של בעל הבית, לצד דמי השכירות המוסכמים בין הצדדים. אם אדם יחתום על חוזה שכירות מבלי לראות את המחיר, הוא יוכל להאשים רק את עצמו כאשר בעל הבית ידרוש מחיר מופקע. לכן אם אדם מקבל הצעה ואינו רואה את פירוט המחויבויות של כל הצדדים – זה סיבה לדאגה. להמשיך לקרוא

רועים וכבשים

galleryחיבורו הקלאסי של סטויארט מיל "על החירות" מפרט את הסיבות מדוע אסור לאנשים לקבל שליטה על החלטותיהם של אחרים. אך אנשי "האינטליגנציה" ואנשי ציבור נוהגים להצהיר את ההיפך – ולתמוך בהעברת סמכויות לממשלה, כי אנשים עושים טעויות.

דוגמה לקריאה זו הושמעה ע"י פרופ' קאס סאנסטיין, מהרווארד. הפרופ' פרסם ספר על החלטות הנוגעות לתזונה ובריאות וציטט מחקר המראה כי "אנשים עושים הרבה טעויות, וניתן להוכיח שטעויות אלו מאוד מזיקות".

אין ספק לגבי נכונות האמרה ש"אנשים עושים הרבה טעויות". רובנו יכולים להסתכל לאחור על חיינו ולזהות טעויות רבות, כולל כמה טעויות מאוד מזיקות.

מה שסאנסטיין אינו מגלה לנו, הוא איזה סוג של יצורים, מלבד אנשים, מסוגלים לבטל עבורנו את ההחלטות השגויות שלנו. זהו הכשל המרכזי בתיאוריה ובתעמולה של השמאל.

השמאל משקיע מאמצים רבים למען השגת שליטה ממשלתית בהחלטות נוספות שלנו. לעיתים קרובות, במאמצים אלה נרמזת ההנחה כי קיימים אנשים ברמה מיוחדת אשר יותר חכמים או יותר אצילים משאר האנשים.

דוגמה להנחה שהאזרחים אינם מסוגלים לקבל החלטות על חייהם נשמעה בתחילת החודש בוועדת הכספים. הועדה ביטלה את  חלטת ממשלה והחזירה את המכס על מוצרי הטקסטיל. להמשיך לקרוא

ועדת הכספים מחזירה את המכס על יבוא טקסטיל

בינואר 2013 נכנסה לתוקפה החלטת הממשלה המבטלת את המכס על מוצרי הטקסטיל. ביטול אשר נועד לקדם את התחרות ולהפחית את יוקר המחיה. רוב חברי ועדת הכספים מעוניינים לבטל את ההחלטה ולהחזיר את המכס. בעקבות התנגדותם של שני חברי הועדה, השבוע תעלה ההחלטה להצבעה נוספת בועדה, לפני אישורה הסופי בכנסת.

ההחלטה הממשלה לבטל את המכס התקבלה בהמשך להמלצות ועדת טרכנטנברג להפחתת יוקר המחיה. בינואר התבצעה הפעימה האחרונה בתהליך ביטול המכסים על הטקסטיל ובוטל המכס בשיעור 12%. בהתאם לצפוי, כבר באותו החודש נרשמה ירידת מחירים וירידה של %8.2 בסעיף ההלבשה וההנעלה של מדד המחירים. 

 יו"ר ועדת הכספים, הח"כ משה גפני פועל להחזרת המכס והצהיר כי: "מבירורים שעשיתי, עולה שהורדת המכס לא תגולגל לצרכן והמחירים לא יוזלו ומכאן שיש להחזיר את המצב לקדמותו ולהחזיר את המכס על מוצרי טקסטיל".

להמשיך לקרוא

האם נשים מרוויחות פחות מגברים?

וידאו

Wage-Gap-feminism-31081274-420-294

ישנו מיתוס כלכלי עכשוי  האומר שנשים מרויחות 75 אגורות לכל שקל שגבר מרוויח, בשל האפליה בשוק העבודה. כמו מיתוסים אחרים, יש בו גרעין של אמת. כך למשל, אם תסכום את כל ההכנסות של נשים ותחלק במספר הנשים ותעשה את אותו הדבר עם הגברים, התוצאה היא אכן כי נשים  מרוויחות כ 75% ממה שגברים מרוויחים.

תופעה זו אינה מעידה על  הפליה בשוק העבודה, אלא הבדל בבחירות שגברים ונשים עושים. בחירות כגון השקעה בידע, בחינוך, במיומנויות ובניסיון עבודה. הבדלים אלא מובילים לקבלת משכורות שונות.

להמשיך לקרוא

איראן התקדמה שלב לעבר הפצצה

יהודה בלו מ"התיבה הלבנה" פירסם את מה שנראה הפוסט החשוב ביותר לכל אזרחי ישראל. אז תפנו לעצמכם כמה דקות ותקראו את "פלוטוניום בידי איראן מהווה סכנה קיומית וממשית למדינת ישראל".

קראתם? יופי.

עכשיו נשאלת השאלה למה רק בלוגר עצמאי אחד כותב על הנושא הקריטי ביותר לקיומה של מדינת ישראל? הידיעה הזו צריכה להציף את כל הרשתות החברתיות וכלי התקשורת. כאשר אני קראתי על גילוי הפקת הפלוטוניום, לא היה לי מושג מה המשמעות של הגילוי או על ההבדל בין אורניום לפלוטוניום. סיפרו משהו על תוכנית גיבוי, אבל לא על ההבדל בשימוש הנהוג בפצצות השונות.

ההסבר הבא מפרט עוד על התהליך הנדרש להכנת הפצצה ועל שלושת השלבים עיקריים לפיתוח הפצצה. איראן עברה את הראשון:

להמשיך לקרוא