יקר בישראל

לפעמים אני חש שייך לדעת מיעוט בין הישראלים, אך לא ברור לי מדוע. הרי כמו רוב הישראלים אני מסכים שהחיים בישראל יקרים ולא קלים. כמו רובם אני מאמין שעבודה טובה ופרנסה מכובדת אינם מספיקים בשביל להעניק בטחון כלכלי ורווחת חיים ראויה. אך ברגע בו איני מסכים להאשים את הקפיטליזם/טייקונים/חרדים במצב העגום, אני מוצא עצמי מותקף בשלל כינויים החל מטיפש ועד טוקבקיסט בתשלום ושתול.

כמו לכולם גם לי יקר פה, אך בשונה מהדעה המקובלת אינני מאשים את הקפיטליזם:

החשמל יקר – כי עוד לפני שהתחלתי לשלם על עלויות ייצור החשמל, צריך לשלם כ 4.1 מיליארד ש"ח שנה עבור שכר העובדים וגם זה לא מבטיח את זרימת החשמל בקיץ הקרוב.

נוצר על ידי עמיעד ותומר מהתנועה הליברלית החדשה

הירקות יקרים – כי שיעורי מכס גבוהים מונעים את פתיחת השוק לתחרות והצרכנים משלמים.

מוצרי החלב יקרים – מפ"י, תנובה, קיבוצניקים, מפלגה עם מדינה וכל זה הוביל שוב לוועדה בשליטת קומץ מקורבים האוסרת תחרות, קובעת מחירים כטוב בענייה והמחזיקה את כולנו שבויים.

התחבורה הציבורית יקרה – בעלי המניות של אגד ודן הסכימו למדינה לחלק זיכיונות לחברות תחבורה נוספות (בשטח מוגבל כמובן), והסכמה זו עולה לנו כ 3 מיליארד ₪ בשנה, עוד לפני שכף רגל עלתה על אוטובוס מאחר. והרכבת? ועד העובדים הואיל בטובו לתת חצי מילה של הבטחה לא לשבש את התחבורה בישראל ובתמורה יועלו לקורבן מיליארדי שקלים וחייהם של מספר אזרחים.

יקר הרכב – סתם, אין לי רכב.

יקר לי לשלם על מיליון דברים שאני לא רוצה, לא זקוק ומעולם לא אשתמש.

האם אלה נזקי הקפיטליזם?

החשמל לא יקר בגלל השיטה הקפיטליסטית, אלא בגלל "זכויות העובדים", "זכות השביתה" וההשתלטות של אזרחים על חברות ממשלתיות. המדינה קבעה עוד ב 2003 שיש להפריט את החברה הלא יעילה, אך לא עשתה זאת בפועל. בנתיים העובדים ממשיכים להחזיק אותנו שבוים במונופול כפוי והכסף זורם. אותו ההסבר מתאים להתנהלותן של הרשויות המקומיות: מערכת של 257 רשויות המקומיות במדינתנו הקטנה  אינה תולדה של קפיטליזם, אלא דוגמה לפרוטקציוניזם סוציאליסטי. (זו הדרך החוקית שמצאו להעביר כסף למצביעים פוטנציאלים וסחטנים).

סיבות ליוקר המחיה

יוקר המחיה בישראל נגרם כתוצאה מחוסר תחרותיות במשק, מעורבות ממשלתית בכל ומתקציב ממשלתי ענק. במילים אחרות, יקר בגלל שאין חופש כלכלי. יוקר המחיה הוא תוצאה של ניהול קופה ציבורית גדולה ע"י הפקידים – בדיוק ההיפוך מהמדיניות הקפיטליסטית. זוהי תוצאה בלתי נמנעת הנובעת מהיכולת של הפוליטיקאים להבטיח נתחים מהתקציב עבור קולות בקלפי. הפוליטיקאי הקפיטליסט דוגל באי התערבות וחופש, הסוציאליסט דואג לקבוצות לחץ עבור קולות ומכנה זאת דאגה לרווחת הפועלים.

אז בפעם הבאה שנפגש בטוקבקים, אל תמהרו עם ההאשמות – אנחנו באותו הצד.

ליכודניק אמיתי דואג לעצמו

בפוסט באתר המהפכה, ליאור מסביר מדוע כדאי להתפקד לליכוד ולקדם מדיניות סוציאליסטית מבפנים. טיעוניו אופייניים לתעמולת השמאל: שימוש בטיעונים הפונים לרגש, לגיוס הכעס וההפחדה תוך כדי הימנעות ממתן הסברים והתעלמות מסתירות ב"הסבריו".

אז מה היה לנו ?

הפוסט מציג רשימת רעות מסוכנות ולא נעימות, כך תוגבר תחושת התסכול מהמדינה והרצון לעשות משהו. לאחר מכן מתואר מקור הבעיה: לא דואגים לנו. כלומר, המצב גרוע בגלל מספר קבוצות לחץ המשפיעות על הממשלה והקורא צריך להתרעם כי הם לוקחים את מה שהוא יכל לקבל. יכלת לקבל בחינם ומישהו אחר לקח! הפתרון המוצע אם כן הוא להפוך לקבוצת לחץ נוספת.

זהו לא הפתרון של הליכודניק. הליברל מבין את מקור הרעה: עצם היכולת של קבוצת לחץ להצביע עבור קבלת כסף מהקופה הציבורית היא מקור הבעיה. קבוצת הלחץ הזו יכולה להיות מהצדדים השונים של המפה הפוליטית: החרדים, תנועות הנוער של השמאל, הקיבוצים (מכס על מוצרי חלב וקרקעות במתנה), אנשי תיאטרון או אוניברסיטאות.

בסרטון מוסבר הטיעון בדרך יפה :

השיטה בה קבוצת לחץ הפועלת לקבל חלק מהקופה הציבורית נובעת מחשיבה שגויה וסוציאליסטית. דרך פעילות זו מתעלמת מהמציאות: אנחנו מקור ההכנסה היחיד של הממשלה. כל דרישה לקבלת חלק מהעוגה, זו דרישה להגדלת החלק הנלקח מאיתנו. לכן, הפתרון הוא לא לצעוק יותר חזק אלא להפסיק את החלוקה באופן גורף.

אז מה לא היה לנו ?

בפוסט לא היו לנו הסברים על מקור המצב הלא רצוי, על המצב בו כן נרצה להיות, הפתרון המוצע וכיצד פתרון זו יקדם את המצב הרצוי. הסברים אלה לא יופיעו בתעמולת השמאל מכיוון שהם מלאים בסתירות פנימיות ובטענות לא מבוססות. מסיבה זו דרך הפעולה מתבססת בעיקר על פניה לרגשות. באותו הנושא, מומלץ לקרוא את הפוסט של ארד, "האקדח המעשן של שתיל".

.

מחירה של אחריות ציבורית

בהתאם למחזוריות הקבועה, רוח הסוציאליזם נושבת במחוזותינו ואיתה הקריאות ל"הרחבת האחריות הציבורית". דרך קידום הרעיון כוללת בדר"כ תיאור מצב טראגי של פלוני אלמוני והצהרה כי במידה והייתה אחריות ציבורית, טרגדיות מסוג זה היו נמנעות. אם רק היו מצביעים בכנסת על אחריות ציבורית בנושא התזונה, לא היה רעב. אם רק יצביעו על אחריות בנושא הדיור, אף אדם לא ישן ברחוב. למעשה, כל אדם עם לב ושאינו מעוניין שאחרים יסבלו, מוטלת עליו האחריות לקידום האחריות הציבורית.

להמשיך לקרוא

Free to choose – סדרה של מילטון פרידמן

רעינותיו של מילטון פרידמן מובאים כאן על ידו בסדרת טלביזיה בת 10 פרקים :

 

שמרנות – חיים, חרות והחופש לרדיפת האושר.

מה היא השמרנות ? מה  הם ההבדלים בראיית העולם של הליברלים כנגד הדמוקרטים ? מאיזה צד אתם רגילים לשמוע את ההגדרות אלה עד עכשיו ?

להמשיך לקרוא

פתיחת הדיון הענייני בנושא סוציאליזם VS קפיטליזם

הבחנה – ישנם אנשים שבדרך כלל אפשר לשייכם לאותה הקבוצה : הסוציאליסטים, השמאלנים, האנשים שמטיפים לקבלה ולהיגדים כמו "אין אמת מוחלטת, אלא דעות והשקפת עולם", אנשים שיכולים להרגיש אמפטיה לשפלים שבבני האדם. לאנשים אלה יש קו אדום אחד שעליו הם לא מוכנים לסלוח : הקפיטליסט.

להמשיך לקרוא