סתיו שפיר מסוכנת

נכון, היא לא נראת ככה, אבל היא כן. הנה הסיבה:

חברת הכנסת מתלוננת בפני השר על כך שהמשטרה פעלה לרסן את הפגנות המהפכנים ברחבי הארץ. בין השאר היא אומרת (לא ציטוט מדויק) :  .. צעדנו עו"ס, מורים, מורות, קצינים במילואים – אנשים שומרי חוק  ..ואז המשטרה החלה לפעול באלימות.. היא הכניסה את הרקון (רכב לאיסוף מודיעין).. ויותר מזה.. "היום מתנהלים תיקים נגד 40 מפעילי המחאה!"

שיוויון בפני החוק

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מה צודק בצדק חברתי?

האם יש משהו צודק בדרישה לצדק חברתי? בהמשך להצגת הסבר על צדק חברתי ומהות הביקורת, הסרטון השני בסדרה מעמיק בהסבר המושג  ומתאר את הצד הצודק בדרישה. מומלץ לראות.

מה אם הליברטאנים והליברלים טועים, ושיטת השוק החופש בעצם באמת העשירה את העשירים ופוגעת בעניים? האם זה ישנה את תמיכתם ברעיונות אלו? פרופ' זולינסקי מאמין שהתשובה חיובית. הדבר מרמז על כך שתומכי השוק החופשי מאמינים שהחופש  יותר טוב לעניים, לא רק בתור נקודת שיכנוע טובה לקידום שיטה הכלכלית. הטובה לה זוכים האוכלוסיה הינה נקודה מרכזית בהצדקת מהלכים המקדמים את השוק החופשי.

המערכת המשפטית והחוקים החברתיים תחתיהם אנו פועלים משפיעים על מי נשאר עם מה, מבחינת כסף, עבודות והזדמנויות. החוקים מגדירים ואוכפים זכויות רכוש, כללי חוזים, מיסוי ועוד. הפרופ' טוען כי "חוקים מסוג זה אינם קובעים כיצד אדם יחיד ומסוים ירוויח בהשוואה לכל אדם אחר, אבל הם כן משפיעים על הדפוסים הכללים של החלוקה בחברה"

הסרטון:

קריאה נוספת למתעניינים:

להמשיך לקרוא

מפת התמצאות כלכלית

צוות הבלוג גאה להציג את מפת ההתמצאות בתקציב המדינה הקרוב:

ecomap

נמאס לכם להיות ארנקים?

רק עלה ירוק- הרשימה הליברלית תומכת בשינוי המפה הכלכלית. רק הרשימה הליברלית לא מבטיחה לך כסף של אחרים, אלא למשאירה לך את הכסף שלך.

צדק חברתי ומבקריו

צדק חברתי. מי מהפוליטיקאים לא התקשט בצמד המילים, כוכבות אופנת קיץ 2011? איך מעיזים חלק מהאנשים להתנגד לצדק החברתי ואף להגיד שהוא לא מוסרי? בקטע הבא נעשה ניסיון להסביר את המושג ואת הביקורת.

רבים טוענים שעל החברה לפעול לקידום הצדק חברתי ולדאוג יותר לעניים. במקרים מסוימים הם מתכוונים שעלינו להשקיע מזמננו ומכספנו לנזקקים, אך לרוב הכוונה היא שהממשלה תפעל בדרכים שונות המנסות לעזור לעניים. כצפוי, המועמדים מוכנים להבטיח שיפעלו למען הצדק החברתי בתמורה להצבעה ואפילו נלחמים בניהם מי מזוהה יותר עם הסלוגן. אך באותו הזמן, הליברליזם הקלאסי והליברטאנים מתנגדים לרעיון ומכנים אותו לא מוסרי, לא פרקטי או אפילו מבולבל רעיונית.

המושג "צדק חברתי" בדרך כלל מתייחס להערכה מוסרית של הדרך בה עושר, עבודה, הזדמנויות וסחורות אחרות מחולקות (distributed) בחברה. חלק חושבים שעושר צריך להיות מחולק באופן שווה; אחרים יטענו שוויון ההזדמנויות יותר חשוב. לרוע המזל, בחברה חופשית אין מחלק מרכזי המסוגל לכפות סוג זה של חלוקה.

למעשה, טוען פרופ' זולינסקי, כולנו מחלקים. כאשר אנו מחליטים החלטות כמו מאיזו חנות לקנות, מה ללמוד או היכן לגור, אנו משפיעים על חלוקת המשאבים. אף אחת מהחלטות אלה אינה צודקת או לא צודקת מטבעה. כמו שהפרופ' אומר: "אם אין אף סוכן ישיר האחראי לחלוקת העושר בחברה, כיצד החלוקה יכולה להיות צודקת או לא צודקת?". בקרב הליברלים הקלאסים והליברטנים הרעיון היחיד בעל המשמעות עבור צדק חברתי, הוא רעיון המתמקד בחוקים כלכלים ופרלמנטרים בחברות השונות (societies)

הרבה מאמינים שמוקד זה אינו תואם לרעיון הצדק החברתי המאומץ ע"י השמאל. בוידאו הבא הפרופ' יסביר מדוע אינו מסכים.

סרטון ההסבר:

*מקור

למה יש לך תירס בקולה?

בקוקה קולה יוצרה בעבר עם סוכר אמיתי, אך ב 1984 יצרני משקאות קלים החליפו את הסוכר בסירופ תירס. מדוע זה קרה? סיבה אחת היא העובדה שסירופ תירס הפך להיות זול יותר מסוכר. למעשה, מחירו של הסוכר בארה"ב כמעט כפול מאשר בשאר העולם. בוידאו המצורף, פרופ' דיאנה תומאס מסבירה מדוע.

חוקי ארה"ב מגבילים את כמות הסוכר המיובא כל שנה. הגבלה זו מובילה לעליית מחירים. מטרת מכסות היבוא היא להוביל לעליה ברווחים בקרב היצרנים במקומיים ולהגן עליהם מתחרות זרה. מחיר המכסה לאמריקאים מסתכם בכ 3 מיליארד דולר בשנה, הבאים ליידי ביטוי במחיר הגבוה של סוכר ומוצריו. אך עלות זו מתחלקת בין כל האזרחים ולכן לאמריקאי הממוצע לא שווה להתלונן.

להמשיך לקרוא

השוק או הממשלה, על מי תסמוך?

 בזירת הרעיונות, תומכי השוק החופשי לא קיבלו את הקלפים הטובים ביותר מסיבה פשוטה: ה"שוק" הוא לא אישי, הוא מופשט. בשונה מהממשלות אשר לעיתים קרובות מתקשרות אצל האנשים לדמות ידידותית, מטפחת ומגנה. אנשים אוהבים לראות בממשלתם פנים ידידותיות כמו הדוד סם או אמא רוסיה. הממשלות מצדן, אוהבות ליהנות מאשליה זו.

שוק? המילה עצמה מעלה תחושה של מסחר, אך באופן המרגיש קר, חסר לב ומתמטי – ההיפך מהמילים קניות או החלפות (shop, trade) המביעות רעיונות דומים אך באופן יותר נוח.

בקרב על דעת הקהל, התדמית היא הכל והמציאות היא שיקול משני. קחו לדוגמה את הצהרות הפוליטיקאים ל"חלוקת העושר". במציאות, אם אתה באמת תומך בחלוקת העושר, אתה משאיר את השוק פתוח וחופשי. אנו עשירים, שמנים ועם המון מזל להיות אזרחי המערב. תודות לשוק, השפע במערב ממקם את העניים שלנו בין עשירי העולם. אך מי יהיה טיפש מספיק ויקיר תודה לשוק?

מצד שני, כאשר הממשלה מעניקה משהו, אפילו בדרך רעה ובזבזנית – היא מקבלת את הקרדיט עבור האכפתיות. קחו לדוגמה את הביטוח הרפואי: בשוק החופשי הכסף היה מנוצל בדרך טובה בהרבה, אך לאנשים לא היה למי להודות.

השווקים פשוט עובדים, באופן יעיל  להפליא אך ללא צורך בהכרת תודה. למה?

man-free-sign

לא לראות את התשלום, לא עושה דברים חינם.

הבעיה היא בסוג הסוכן (agency). הסוכן של הממשלה הוא פוליטיקאי שהאנשים שמו במשרד על מנת לנהל שירותים ממשלתיים. שני הצדדים מפיקים תועלת מהסוכנות; האזרחים (לימודים חינם!) והפוליטיקאים (הצבעות ממקבלי ההטבות). כיוון שמקבלי ההטבות רואים קו סיבתי ישיר מהממשלה לכיסם האישי, הם לא רואים בפוליטיקאים אנשים הפועלים למען האינטרס האישי שלהם. (באופן הבסיסי ביותר, משחדים מצביעים עבור שמירה על הכוח). המצביע רואה בהצבעתו הכרת תודה, פרס ראוי.

אך מי הם הסוכנים של ה"שוק"? אנשי עסקים. פעילותם מטיבה עם האנשים גם כן, כמובן. אך במקרה של אנשי העסקים, הרווח של שאר האזרחים הוא לא מכוון – מטרתו העיקרית של העסקן (והוא יגיד את זה ישירות) היא להעשיר את עצמו.

אז על מי תסמוך? איש עסקים חמדן אשר פעילותו מטיבה איתך באופן מפליא ללא כוונה, או בממשלה פטרנליסטית הדואגת לך באופן אומלל, אך עם כוונה? למרבה הצער בשביל אנשים רבים הסוכן והכוונה, מנצחים את המשתנה הקובע היחיד בכלכלה: תוצאות.

תומכי השוק החופשי מתחילים לזהות את הצורך בשינוי תדמיתי ל"שוק". לאחרונה הופק סרטון עפ"י החיבור משנות ה 50:  "I, pencil".  בסרטון מוסבר כיצד אינטראקציות המורכבות ממאות אנשים סביב העולם, כולם פועלים לטובתם האישית – מתאחדים לתוצאה אלגנטית ושימושית כמו העיפרון. (לצפייה, ללא תרגום)

זהו סיפור מדהים, המסופר יפה: כיצד השוק החופשי משפר את חיינו בדרכים ברורות וחלקן ברורות פחות. העושר, השפע והבריאות המפתיעים של העולם המודרני הם עבודת היד הגלויה של "היד הנעלמה" של אדם סמית'. משרד התחבורה? כך נראה הפרצוף המחייך והדואג של הממשלה.

אז, על מי אתה הולך לסמוך?

(מקור)