לא אתגעגע לדפוס הפוליטי

עיתונאי השמאל פושטים את הרגל ואין סיבה להזיל דמעה. מוצרי תקשורת אלו (מעריב והארץ) לא ראויים לכינוי עיתון ואינם כלבי שמירה. הם היו שחקנים פוליטים פעילים בזירת התעמולה הישראלית והיעלמותם מהזירה לא תערער את הדמוקרטיה, אלא תעורר אותה.

לעיתון הגון יכול להיות תפקיד משמעותי בדמוקרטיה: לסייע לאדם להבין מה קורה סביבו על מנת שיוכל לבחור את העמדה הפוליטית הנכונה, ההולמת ביותר את המציאות. בסופו של דבר, עמדה פוליטית היא תיאוריה, ראיית עולם: תיאוריה המפרשת את אירועי המציאות ומפיקה ניבוי לתוצאותיהם של מהלכים פולטים. ניתן להניח כי רוב האזרחים מעוניינים בעתיד חיובי למדינה, אך חלוקים בדעותיהם לגבי ההשלכות של פעילות הממשלה.

כיצד אדם צריך לבחור את עמדתו הפוליטית? אחת הדרכים לבדיקת נכונותה של תיאוריה היא עפ"י הניבוי, בדומה לתיאוריה מדעית; אם הניבוי אינו מתרחש במציאות, ככל הנראה יש בעיה בדרך ראיית העולם. אדם לא רציונלי, יתעלם מהמציאות או יאשים את העולם בכך שאינו הולם את התיאוריה שלו.

במדינה אידאלית, התקשורת היא אחד הכלים המסייעים לאזרח לבדוק את אמינותן של התיאוריות. האזרח יכול להיעזר בפרשנים ועיתונאים אשר מעבירים לו מידע אמין מירושלים ומהמתרחש ברחבי המדינה. העיתונאי המומחה יכול לעזור ב"חיבור הקצוות" ולהסביר לציבור על הגורמים שהובילו לאירועים השונים. במדינה נורמלית לאזרח יש אפשרויות בחירה בין כלי תקשורת שונים, בעלי נטייה פוליטית שונה.

אך לא בישראל.

בישראל, עד לא מזמן האזרחים נחשפו בעיקר למידע המגיע מאנשים המעוניינים לתמוך בתיאוריה השמאלנית. מובילי ענף התקשורת רואים את עצמם בתפקיד חיילים בצבא פוליטי ולא משרתם של האזרחים. לא היה  גיוון פוליטי בתקשורת הישראלית. אין לנו Fox News ולא Rush. במשך שנים נאלצנו להסתפק בראיית העולם (הדיי דומה) של שלושת המפרסמים הגדולים. עד שהגיע "אויב הדמוקרטיה", מו"ל הלא מזוהה עם השמאל.

עיתונאי השמאל נוהגים להשתמש בשני תרגילים קבועים במאבקם הפוליטי לכוח: הראשון הוא הפצת תחזיות אימים והתעלמות מההפרכות של תחזיות אלה. השני הוא התעלמות מהאישושים של התיאוריות המתחרות.

יצירת פחד בעזרת איומי סרק (הפחדות השמאל שלא התקיימו)

המוצרים המודפסים אוהבים ליצור אוירת פחד ואיום. תיקחו את "ידיעות" של היום ואני מבטיח לכם שבאחד העמודים הראשונים יש הפחדה רצינית.

נראה שהתרגלנו לחיות את ההפחדות ואפילו לא שמים לב שהן אינן מתקיימות; הבטיחו לנו שהקואליציה הרחבה של ליכוד+קדימה למעשה מבטלת את הדמוקרטיה. בנתיים הקואליציה הרחבה התפרקה ולא עבר אף חוק משמעותי. הפחידו אותנו לקראת בספטמבר 2011 עם אינתיפאדה חדשה בעקבות הצהרות הרשות באו"ם. לא היתה הצהרה ולא מלחמה. שנה שלמה הכינו אותנו לתסיסה חברתית וצעדת מיליונים בקיץ 2012. הגענו לאחרי החגים והמהפכה לא התרחשה. אמרו לנו שתושבי שכונת האולפנא יתקפו שוטרים וחיילים, אך הפינוי עבר ללא אירועים חריגים. תקיפת השוטרים התרחשה במרכז ת"א ע"י פורעים סוציאליסטים, אך התיעוד התקשורתי התמקד ב"אלימות המשטרתית".

כל אחת מהדוגמאות הנ"ל שטפה את ישראל בתקופתה, אף אחת לא התממשה. אף מפחיד לאומי לא נתן את הדין.

הפחדות מימין, כן התרחשו

מופז 2004: ההתנתקות תשפר את הביטחון.
מציאות 2012: 40 רקטות ופצצות בתחילתו של עוד יום מלחמה.

כאמור, חלקה השני של התמיכה הפוליטית בא לידי ביטוי בהתעלמות מהמקרים בהם המציאות מאוששת את התאוריה המתחרה :

מתנגדי הנסיגה מעזה הזהירו מפני הידרדרות ביטחונית ומאז אנו חיים במציאות של 2 רקטות בממוצע ביום. רק היום (08.10.2012) שוגרו כבר יותר מ 40 פצצות לעבר ישראל. המתנגדים להסכמי אוסלו טענו שמסוכן להעביר נשק לאש"ף, אותו נשק ישראלי שימש לרציחת ישראלים. אזרחים שומרי חוק הזהירו שהגירה לא חוקית מאפריקה מביאה איתה מחלות מדבקות ומגפות ואכן יש עליה בשכיחותן של מחלות מסוכנות.

מדוע עיתונאי השמאל התעלמו מהלחימה בגזרת הדרום? האם התפשטותן של מחלות מדבקות בישראל, איננה איום רציני? מציאות זו לא מתיישבת על התיאוריה "הנכונה" ולכן לא דואגים להפיץ אותה.

לכן לא אזיל דמעה ולא אפחד לדמוקרטיה הישראלית. נסגרו כמה מכלי המלחמה של השמאל? יופי. אולי הסגירה הזו תפתח הזדמנויות לכלי תקשורת ראויים.

מודעות פרסומת

אוגוסט 2012, עליה בממוצע ההתקפות: 2 רקטות ליום

ההתעלמות הממסדית והתקשורתית מהמלחמה נמשכת. באוגוסט 2012, ערביי עזה המשיכו לשגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. הממשלה המשיכה לאפשר את המצב ותושבי ישראל ממשיכים לחיות תחת איומו התמידי של מחסן הנשק איראני בעזה. נכון להיום, צה"ל לא קיבל את הוראה לעצור את הירי. 

להמשיך לקרוא

גזענות ירושלמית, אבל בסבבה

השבוע ב"חדשות שלא קראתם": על הגזענות האיומה, בלתי נסבלת, לא נסלחת, מגונה מכל כיוון אפשרי ולא מפורסמת בשום מקום.

ביולי 2012 היו 36 התקפות נגד יהודים באיו"ש וירושלים: 2 מטען; 34 השלכת בקבוקי תבערה (6 מהם בירושלים).

ביוני 2012 היו 66 פיגועים נגד יהודים ב-איו"ש ובירושלים: 1 ירי נק"ל; 3 השלכת רימון; 1 מטען; 1 דקירה;  60 השלכת בקבוקי תבערה (18 מהם בירושלים).

להמשיך לקרוא

שיגורי רקטות לעבר ישראל, יולי 2012

בהשוואה לחודש יוני, בחודש יולי (2012) היו פחות התקפות טילים מרצועת עזה, אך לא זה השקט לו מחכים תושבי ישראל:

להמשיך לקרוא

ירי תלול מסלול לעבר ישראל

על אף הניסיונות להטיל על צה"ל את האחריות לשיגור הרקטות על ישראל, ועל אף הניסיונות להסתיר את עצם קיומה של המלחמה – הלחימה נמשכת.

כיצד ניתן להסביר תופעה מוזרה זו של טילים הנוחתים כך לפתע בשטח ישראל?

להערכתי רוב הישראלים אינם מודעים לממדי תופעת הרקטות הנופלות באזור הנגב. מכיוון שנתונים אלה חשובים וראוי שכל ישראל יהיה מודע להם, מצורפים דיווחי ירי הרקטות ושיגורי המרגמות לעבר ישראל בשנים 2005-2011 (הירי החל בשנת 2001) :

שנה

רקטות

מרגמות

שיגורים בשנה

ממוצע ליום

שיגורים בשנה

ממוצע ליום

2005

401

1.1

854

2.3

2006

1,722

4.7

55

0.2

2007

1,276

3.5

1,531

4.2

2008

2,048

5.6

1,668

4.6

2009

569

1.6

289

0.8

2010

150

0.4

215

0.6

2011

418

1.1

258

0.7

 

 

 

 

 

סה"כ

6,584.0

4,870.0

ממוצע לשנה:

940.6

695.7

ממוצע ליום

 

2.6

1.9

נתונים על ירי רקטות בחודש פברואר 2012, בחתך שבועי :

שאלה למחשבה: מה היה עיסוקם העיקרי של התקשורת הישראלית וחברי הכנסת בחודש פברואר, בזמן שהמדינה סופגת אש רקטות?

תזכורת :

איראן עומדת מאחורי ירי הרקטות לעבר ישראל, אותה איראן המפתחת בימים אלה נשק גרעיני וקוראת להשמדת מדינת ישראל.

*(מקור הנתונים)

סוגיית "שיבת הפליטים" לשטחי מדינת ישראל – נייר עמדה משפטי.

מרכז מציל"ה פרסם נייר עמדה בעריכתה של פרופ' רות גבינזון ובכתביתן המשותפת של פרופ' יפה זילברשץ ונמרה גורן-אימתי.

נייר העמדה דן בסוגיית הדרישה הערבית להחשיב כזכות, מהלך שעיקרו הכנסת מיליוני ערבים מוסלמים לשטח מדינת ישראל. מבחינתי, זו היתה הזדמנות ראשונה לקרוא חומר משפטי מקצועי ומעמיק על נושא שהוא כ"כ מרכזי בסכסוך הערבי הישראלי והשכלתי רבות מהקריאה.

אני מצרף את הקובץ ותוכן העניינים בנפרד, בתקווה שעוד אנשים מכל הקשת הפוליטית יקרא ווכך הדיון בנושא יהיה קצת יותר מבוסס ומלומד ופחות בנוי על סיסמאות ומניפלציות של תעמולות שונות.

להורדת ה PDF :

plitim FINAL