רקטות הקסם

בוקר ליום שלישי (26.02.2013), שוגרו שתי רקטות לעבר עיר גדולה בישראל. לא אתפלא לדעת אם לא כל הישראלים יודעים על זה. לא יפתיע אם הרבה ישראלים לא רואים בשיגורי הרקטות אירוע חמור. אדישות הישראלים אינה טבעית או מובנת מאליה, בחלקה היא תוצאה של מסע תעמולה רב שנים הממזער את חשיבות האירועים ומנסה להעלים מאיתנו את העובדה הפשוטה שערביי עזה משגרים עלינו רקטות.

אחת הדרכים בה מתנהל הקמפיין, היא בעזרת מה שאפשר לכנות: "עברית יצירתית".

לדוגמה, הפרסום באתר וואלה!:

השקט בדרום הופר- רקטה התפוצצה מדרום לאשקלון - וואלה! חדשות

עפ" הדיווח, היתה לה רקטתה, עסקה לה בעניינה ופתאום  – התפוצצה! זו כנראה רקטה מיוחדת שלא הגיעה משום מקום ולא שוגרה ע"י אדם כלשהו.

דיווח של ווינט:

ynet חדשות תוכן ועדכונים - ידיעות אחרונות

עפ"י הדיווח, הרקטה התפוצצה. בדומה לתיעוד הנדיר של המרגמה שנפלה. הרקטה אשר לא הגיעה ממקום מסוים ואין צד פעיל האחראי על "הגעתה" לאשקלון.

דיווח האמת:

הבוקר, ערבי מעזה החליט לשגר רקטות על ישראל. הרקטות נפלו בקרבת מספר מתקנים אסטרטגים חשובים ממעלה ראשונה: תחנת החשמל המרכזית של אזור הדרום, מאגרי דלק, בסיס חיל הים, מתקן ק.צ.א.א ומפעלים נוספים.

היום, בדומה לשאר הימים בשנים האחרונות, ממשלת ישראל לא מסוגלת להבטיח את בטחונם של אזרחיה. האם מחר ישוגרו שוב רקטות? זו ההחלטה של ערביי עזה.

נתניהו, ההתעלמות אינה מעלימה את המלחמה

ראש הממשלה נתניהו התראיין לגיליון החג של "ישראל היום". נתניהו חילק לעצמו מחמאות והעיתון שיתף פעולה. חבל ועצוב שראש הממשלה התעלם לחלוטין מהמלחמה בעזה, מהחיים בצל איום הרקטות ובהפרת הבטחתו המפורשת להפיל את החמאס. תושבי הדרום זכו להתעלמות, שוב.

 

גיליון החג של "ישראל היום" התפאר בראיון מיוחד עם ראש הממשלה. הכתבים שלמה צזנה וחזי שטרנליכט ערכו ראיון אוהד עם נתניהו, אוהד מידי. מטבע הדברים, סבב הריאיון סביב איראן. אכן הנושא החשוב ביותר בישראל וכך ראוי. מלבד הנושא האיראני, נכתב על המצב הכלכלי וחולקו מחמאות על הירידה במספר הפיגועים. אך נושא מרכזי ביותר זכה להתעלמות מוחלטת: התקפות הטילים מעזה.

מדינת ישראל נמצאת במלחמת טילים עם רצועת עזה. ההתעלמות התקשורתית אינה מעלימה עובדה זו. חישוב מספר השיגורים מאז 2005 ועד אוגוסט 2012 (כולל), מעלה כי ישראל מתמודדת עם כ 2 רקטות בממוצע ליום ו 1.41 פצצות מרגמה בממוצע ליום. על אף הבטחתו המפורשת של נתניהו מ 02.2009 לחסל את שלטון החמאס, הטילים ממשיכים להגיע והחמאס נשאר בשלטון.

נכון להיום ישראל עדיין נמצאת תחת איומן של אלפי רקטות, מדרום ומצפון. אין דרך לדעת כמה רקטות ישוגרו לישראל בזמן שיחלוף בין כתיבת שורות אלו עד לרגע שהן יפורסמו באתר. משמעות הדברים היא שמאות אלפי אזרחים חיים עם תחושת אי הודאות, תחושת האיום הלא מרפה. מגיע לנו לחיות ללא האיום. זכותנו לדרוש לפחות התנצלות או התייחסות כלשהי.

ראש הממשלה והעיתונאים שלחו אישוש נוסף לחששות של תושבי הדרום – מתעלמים מאתנו, אנחנו לא שווים. ראש הממשלה למעשה הצהיר: חייכם אינם חשובים מספיק בשביל להסיר את איום הטילים, חייכם אינם חשובים מספיק שאתייחס אליכם בעיתון, או אפילו שישאלו אותי האם יום אחד יהיה לזה סוף.

 

 

 

אוגוסט 2012, עליה בממוצע ההתקפות: 2 רקטות ליום

ההתעלמות הממסדית והתקשורתית מהמלחמה נמשכת. באוגוסט 2012, ערביי עזה המשיכו לשגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. הממשלה המשיכה לאפשר את המצב ותושבי ישראל ממשיכים לחיות תחת איומו התמידי של מחסן הנשק איראני בעזה. נכון להיום, צה"ל לא קיבל את הוראה לעצור את הירי. 

להמשיך לקרוא

לא מוכנים להמשיך לחיות תחת איום הרקטות

מגיע לתושבי ישראל לחיות. לחיות ללא האיום התמידי של אש רקטות ומרגמות.

חייבים לעשות משהו, כי הממשלה החליטה להשלים עם המצב. למרות הסיפור שמכרו לנו על דמוקרטיה, מבחינתם זה בסדר שחיינו ימשיכו במתכונת הנוכחית. אולי, הם אומרים, אם תהיה קטסטרופה וימותו הרבה ילדים, אז תישקל פעולה המובילה לשינוי, אבל נכון לעכשיו צריך להכיל.

אני לא כלי קיבול ולא מכיל שום רקטות. רוצה לחיות ללא האיום הזה.

יש מי שמציע לכבוש את ת"א, יש הפגנות מתוכננות וגם תמונות יפות. ההצעה היחידה שלי (נכון לעכשיו) היא להציף את לשכת רה"מ בפקסים (5664838- 02) ולהודיע לו שאנחנו לא מוכנים להשלים עם המצב. כל אזרח, כל יום, ישלח פקס בו ייכתב : "גם היום עבר עליי תחת איום הרקטות ואני לא מוכן לזה יותר. חובתך להוביל לפתרון".

אשמח לשמוע הצעות נוספות.