למה יש לך תירס בקולה?

בקוקה קולה יוצרה בעבר עם סוכר אמיתי, אך ב 1984 יצרני משקאות קלים החליפו את הסוכר בסירופ תירס. מדוע זה קרה? סיבה אחת היא העובדה שסירופ תירס הפך להיות זול יותר מסוכר. למעשה, מחירו של הסוכר בארה"ב כמעט כפול מאשר בשאר העולם. בוידאו המצורף, פרופ' דיאנה תומאס מסבירה מדוע.

חוקי ארה"ב מגבילים את כמות הסוכר המיובא כל שנה. הגבלה זו מובילה לעליית מחירים. מטרת מכסות היבוא היא להוביל לעליה ברווחים בקרב היצרנים במקומיים ולהגן עליהם מתחרות זרה. מחיר המכסה לאמריקאים מסתכם בכ 3 מיליארד דולר בשנה, הבאים ליידי ביטוי במחיר הגבוה של סוכר ומוצריו. אך עלות זו מתחלקת בין כל האזרחים ולכן לאמריקאי הממוצע לא שווה להתלונן.

להמשיך לקרוא

האשמת שווא בקלפיטליזם וניו-שקר כלשהו

בפוליטיקה הישראלית ישנה "אמת מוחלטת" מקובלת: ממשלת הליכוד מקדמת מדיניות ליברלית/קפיטליסטית המובילה להידרדרות כלכלית. לטענה זו אין בסיס: ממשלת נתניהו מובילה קו כלכלי המזוהה עם השמאל הסוציאליסטי והליברליזם "הזנוח" סופג את האשמה בגין התוצאות השליליות.

מהלכיה הכלכליים האחרונים של הממשלה מאלצות אותה להתמודד עם ביקורת משמאל ומימין:

להמשיך לקרוא

השיחה שאינה נגמרת (או "על מאבק המילים של עובדי הרקבת")

על מה נאבקים עובדי הרכבת?

תיאור שיחה עם מהפכן, המנסה להסביר מדוע צודקים חלק מעובדי הרכבת במאבקם נגד הממשלה, הנהלת הרכבת וההסתדרות:

ח': היי, שמעתי שקבוצת עובדי רכבת יוצאים למאבק, על מה הם נאבקים ?

להמשיך לקרוא

כל מה שרצית לדעת על ליברליזם, תשאל פה

 ברשת האינטרנט, כותבים רבים המעוניינים בדיונים (או ויכוחים?) על מנת להעשיר ידיעותיהם בתחומים שונים. אחד המקומות המעניינים ביותר הוא קבוצת הליברלים בפייסבוק, קבוצה פעילה המשמשת במה תוססת לדיונים. אך תשתית הפייסבוק אינה המתאימה ביותר להעשרת הידע והבנה מעמיקה של נושאים מורכבים. לכן, על מנת להקל את עבודתם של המעוניינים ללמוד, בפוסט זה מרוכזים מספר מקורות בנושאים כגון ליברליזם, מדעי המדינה וכלכלה. הפוסט פתוח לעריכה וכולם מוזמנים להוסיף בתגובות המלצות. לצד מקורות הידע באנגלית, מספר הבלוגים והאתרים הישראלים של הצד הטוב, הולך וגדל לכן כדאי לעיין ברשימת האתרים הישראלים.

תהנו.

ספרות בעברית :

  • יסודות הכלכלה – ספר חובה בכל בית ולכל אזרח. אם באפשרותכם לקרוא רק ספר אחד, זהו הספר.
  • סדרת לויתן – אשמח לשמוע המלצות.
    • המלצה של יוסי : הכי בסיסי זה "על החירות" של ג'. ס. מיל. אם קוראים רק משהו אחד, שיהיה זה. גם "הדרך לשעבוד" של האייק ו"הפדרליסט" נותנים זווית ראיה מעניינת.
  • כרמן ממליץ על קפיטליזם וחירות  (הוצאת שלם) ועל "החופש לבחור" (הוצאת דביר) של מילטון פרידמן.
  • כלכלה לאנשים אמיתיים – ג'ו קלהאן. תרגום חינמי באדיבות יונתן קרוביצקי.

ספרות באנגלית:

קטעי וידאו  :

קטעים המלווים את הקורס יסודות ניתוח כלכלי – עקרונות מודרניים של הכלכלה, מסביר כיצד עולה הסדר מתוך חופש הבחירה. על מנת להבין את העולם, עלינו להביא בחשבון מתי האינטרס העצמי מקדם את האינטרס החברתי ומתי לא. מכאן, עקרונות מודרנים מנתח השפעות חיצוניות, מוצרים ציבוריים, וסוגיות אתיות בתחומיי הכנסות שוק וסחר. מספר רב של קטעי וידאו מלווים את לימוד פרקי הקורס:

אתרים באנגלית : 

 

אתרים בעברית : 

מאמרים באנגלית :

  • What is Austrian Economics? The Austrian School,Ludwing von Mises Institute.
  • Saving Rights Theory from its Friend [Article]: Tom G. Palmer cautions us not to make everything we think is good a "right".
  • The Perils of Positive Rights [Article]: Tibor R. Machan argues that "One of the most powerful ideas opposed to the free society is a notion political philosophers call 'positive rights'.”
  • Positive Rights as Means Not Ends [Article]: Steven Horwitz attempts to examine the unseen costs of others' positive rights.
  • Rights [Article]: Leif Wenar provides an excellent overview of rights, including critiques, categories, and history.
  • Natural Law and Natural Rights [Article]: An excellent collection of essays and articles provided by the Online Library of Liberty.
  • Second Treatise of Government [Book]: John Locke's seminal defense of a classical liberal political system based on the rights of life, liberty, and property.
  • Deontological Ethics [Article]: Larry Alexander and Michael Moore provide a concise summary of the philosophy of deontology, as contrasted with consequentialism.
  • Rights [Article] A classic piece by Henry Hazlitt on rights and their many conceptions.
  • Do Our Rights Come from the Constitution? [Article] Jacob G. Hornberger's look at where our rights come from.
  • Methodological Individualism [Article]: Arnold Kling shares a quote from Donald J. Boudreaux underscoring the importance of methodological individualism when looking at the whole range of social phenomena.
  • The Collectivist Illusion [Article]: Tibor R. Machan examines the problem of grouping human beings and ascribing to them capacities only individuals can have.
  • The Dangers of Collectivism [Article]: Dennis Bechara explains how government intervention alters the nature of society and our relationship to government.
  • Liberalism [Article]: Gerald Gaus and Shane D. Courtland provide a broad philosophical overview of liberalism, highlighting in particular the classical liberal philosophical perspective.

זה לא אישי

התקשורת הישראלית, ברובה, בחרה לסקר את מאבק ועדי עובדי הרכבת  באופן זהה: התרכזות באישיותה ובהופעתה של הגברת אדרעי. על אף חשיבותם הרבה של האירועים, בחרו עיתונאים רבים להקדיש עמודים רבים בלספר לנו על הפלאפל אותו הגברת אכלה במקום להגיע לדיון, או על הזמן שהעבירה בטבריה. מכיוון שהתקשורת ויזואלית, אל התכנים הטפלים נוספו תמונות לא מחמיאות, כנראה בשביל להיות בטוחים שהקוראים מבינים את מה שהם צריכים להבין : אם לא הבנתם מכל הלכלוך שנזק כאן שאדרעי היא רעה, הוספנו לכם גם תמונונות לא מחמיאות :

 

ההתרכזות בטפל, התקיפות האישיות ולבסוף זריקתה של גילה לכלבים – התרחשו מסיבה, אותה ניתן להבין כאשר מתבוננים על התמונה הגדולה.

עפ"י התפיסה הסוציאליסטית, יו"ר ועד עובדי הרכבת פעלה כראוי, היא לא חטאה ולא עשתה מעשה פסול. כראש הועד מחויבותה לדאוג לאינטרסים של חברי הועד בלבד. לפיכך, מתוקף תפקידה עליה להתנגד להעברת הטיפול בקרונות לחברה חיצונית משום שהעברה זו תפגע במשכורת של חבריה ובכוח הועד בעתיד.

המצב החל להדירדר מבחינת ועד עובדי הרכבת, כאשר שהציבור הפסיק לתמוך בהם. לציבור נמאס מהשירות הדפוק של רכבת ישראל, מרמת האחזקה שכבר עלתה בחיי אדם ובטיוחים. הציבור לא רוצה לשלם משכורות מנופחות לאנשים שהרוויחו את משכורתם רק בזכות הקרבה המשפחתית וההתנהגות הביריונית. לציבור נמאס לשלם דמיי פרוטקשיין לחבורה אלימה השולטת בנכסי ציבור. כל אלה אינם קשורים לגברת הנכבדה, אלא לשיטה.

בנקודת משבר קריטית זו, הציבור החל להפגין את שינאתו לוועד, וחברי הכנסת כבר לא פחדו להגיד מילים שליליות על ועדי העובדים. על מנת להגן על השיטה, בחרו להקריב את יו"ר הועד ולהטיל עליה את כל אשמת השינאה. מחיר צנוע ומקובל בשביל לא לעצבן את האנשים החזקים באמת.

התנהגותה של יו"ר ועד עובדי הרכבת לא שונה מהתנהגותם של שאר הועדים ולא עולה לנו יותר. האם התנהגותה עולה לנו יותר מהתנהגותו של מיקו צרפתי? למי שלא יודע, מיקו הוא יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, האחראי לכך שהחשמל עולה לנו הרבה יותר ממה שצריך לעלות. ועד עובדי חברת חשמל היה מעורב  גם בפלילים ומעשי שוחד, אבל יש אנשים שאפילו בווינט מפחדים להתעסק איתם.

כיף במגזר הציבורי

השכר במגזר הציבורי גבוה בכ 60% מהמגזר הפרטי, מדובר בחגיגת שכר של ממש והעדפת המקורבים, ולא חלילה בטיב עבודה ראוי לשבח. עוד חשוב לציין – ההשוואה מתבצעת בין המשכורות החודשיות, כאשר מספר שעות העבודה בחודש איננו שווה. הנתונים האלו חשובים מכיוון שחלק נכבד מהתקציב הציבורי (שלנו) מושקע במימון במשכורות גבוהות מדיי. ברור כי אותם שכירי המגזר הציבורי לא יכולים להגיע לאותה רמת השכר בתנאי שוק חופשי או לאחר משא ומתן אישי. איך הגענו למצב הזה?

מספר סיבות הובילו למצב הנוכחי, העיקרית לדעתי היא האפשרות להתאגדות והזכות לשביתה במגזר הציבורי: במקרה של שביתה, מערכת הבלמים והאיזונים שונה מהמערכת של המגזר הפרטי. במגזר הפרטי, למעסיק נגרם נזק מהשביתה ועליו להחליט אם להכנע לדרישות העובדים או להחליפם. אך אפשרויות אלה לא עומדות בפני בפני הגופים הציבורים, בהם אנו המעסיק. מדינת ישראל לא יכולה לסבול חוסר אספקת חשמל/מים/תחבורה/נמלים וגם אינה יכולה לפטר את העובדים. ועדי העובדים פועלים למען האינטרס שלהם ואין שום מנגנון הגנה על האינטרס שלנו, הציבור. (..מלבד מיקור חוץ)

על אף העלות העצומה של ועדי העובדים במגזר הציבורי, גופי התקשורת הגדולים העדיפו להקריב את יו"ר הועד, ולא לתקוף את מקור הבעיה. אסטרטגיה זו מאפשרת את המשך קיומו של העוול הסוציאליסטי, במחיר יחסית נמוך – אדם אחד. אין זו הפעם הראשונה שהשמאל משתמש בשיטה זו, שמעון פרס הוא דוגמא נוספת להקרבת אדם למען הרעיון, אך זה כבר סיפור אחר.

באותו הנושא

ליכודניק אמיתי דואג לעצמו

בפוסט באתר המהפכה, ליאור מסביר מדוע כדאי להתפקד לליכוד ולקדם מדיניות סוציאליסטית מבפנים. טיעוניו אופייניים לתעמולת השמאל: שימוש בטיעונים הפונים לרגש, לגיוס הכעס וההפחדה תוך כדי הימנעות ממתן הסברים והתעלמות מסתירות ב"הסבריו".

אז מה היה לנו ?

הפוסט מציג רשימת רעות מסוכנות ולא נעימות, כך תוגבר תחושת התסכול מהמדינה והרצון לעשות משהו. לאחר מכן מתואר מקור הבעיה: לא דואגים לנו. כלומר, המצב גרוע בגלל מספר קבוצות לחץ המשפיעות על הממשלה והקורא צריך להתרעם כי הם לוקחים את מה שהוא יכל לקבל. יכלת לקבל בחינם ומישהו אחר לקח! הפתרון המוצע אם כן הוא להפוך לקבוצת לחץ נוספת.

זהו לא הפתרון של הליכודניק. הליברל מבין את מקור הרעה: עצם היכולת של קבוצת לחץ להצביע עבור קבלת כסף מהקופה הציבורית היא מקור הבעיה. קבוצת הלחץ הזו יכולה להיות מהצדדים השונים של המפה הפוליטית: החרדים, תנועות הנוער של השמאל, הקיבוצים (מכס על מוצרי חלב וקרקעות במתנה), אנשי תיאטרון או אוניברסיטאות.

בסרטון מוסבר הטיעון בדרך יפה :

השיטה בה קבוצת לחץ הפועלת לקבל חלק מהקופה הציבורית נובעת מחשיבה שגויה וסוציאליסטית. דרך פעילות זו מתעלמת מהמציאות: אנחנו מקור ההכנסה היחיד של הממשלה. כל דרישה לקבלת חלק מהעוגה, זו דרישה להגדלת החלק הנלקח מאיתנו. לכן, הפתרון הוא לא לצעוק יותר חזק אלא להפסיק את החלוקה באופן גורף.

אז מה לא היה לנו ?

בפוסט לא היו לנו הסברים על מקור המצב הלא רצוי, על המצב בו כן נרצה להיות, הפתרון המוצע וכיצד פתרון זו יקדם את המצב הרצוי. הסברים אלה לא יופיעו בתעמולת השמאל מכיוון שהם מלאים בסתירות פנימיות ובטענות לא מבוססות. מסיבה זו דרך הפעולה מתבססת בעיקר על פניה לרגשות. באותו הנושא, מומלץ לקרוא את הפוסט של ארד, "האקדח המעשן של שתיל".

.