מדוע ה NRA כה חזק?

עלה לרשת, הסבר חדש מבית LeranLiberty:

כיצד קבוצות אינטרסנטיות כגון איגוד רובאים הלאומי (NRA) מוסגלות להפעיל כזו עצמה בדיונים הנוגעים למדיניות? לדברי פרופ' מייק מונגר (Munger) הסיבה פשוטה: בפוליטיקה, הקבוצות הקטנות אך המאורגנות – הן המנצחות.

פוליטיקה היא לפעמים יותר מסובכת מפשוט להשיג רוב של מצביעים בצד שלך. פרופ' מונגר מתאר את שלושת הגורמים העיקריים המסוגלים לאפשר לקבוצת אינטרס קטנה להצליח ביישום מדיניות, גם כזו  העלולה לסתור את האינטרס של קבוצה גדולה יותר (אך לא מאורגנת). ראשית, חברי קבוצת העניין מקבלים הטבות אישיות מהצלחת הקבוצה, המעודדת אותם לפעול. שנית, בקבוצות קטנות יותר תרומתו של כל חבר בקבוצה גלויה יותר לכן קל יותר להתגבר על "בעיית הנוסע בחינם". לבסוף, לעיתים קרובות קבוצות אינטרס מציעות תמריצים סלקטיביים לאנשים העוזרים לתמוך במאבקם.

רעיון כלכלי זה חל על נושאים הרבה מעבר לזכות לשאת נשק. קבוצות אינטרסטיות, מפעילים סביבתיים ועד לוביסטים המחפשים תגמולים מהחברות הגדולות – כולן מבינות שפרופ' מונגר צודק באומרו:  "פוליטיקה בוושינגטון היא על ריכוז ומיקוד כח".

צדק חברתי ומבקריו

צדק חברתי. מי מהפוליטיקאים לא התקשט בצמד המילים, כוכבות אופנת קיץ 2011? איך מעיזים חלק מהאנשים להתנגד לצדק החברתי ואף להגיד שהוא לא מוסרי? בקטע הבא נעשה ניסיון להסביר את המושג ואת הביקורת.

רבים טוענים שעל החברה לפעול לקידום הצדק חברתי ולדאוג יותר לעניים. במקרים מסוימים הם מתכוונים שעלינו להשקיע מזמננו ומכספנו לנזקקים, אך לרוב הכוונה היא שהממשלה תפעל בדרכים שונות המנסות לעזור לעניים. כצפוי, המועמדים מוכנים להבטיח שיפעלו למען הצדק החברתי בתמורה להצבעה ואפילו נלחמים בניהם מי מזוהה יותר עם הסלוגן. אך באותו הזמן, הליברליזם הקלאסי והליברטאנים מתנגדים לרעיון ומכנים אותו לא מוסרי, לא פרקטי או אפילו מבולבל רעיונית.

המושג "צדק חברתי" בדרך כלל מתייחס להערכה מוסרית של הדרך בה עושר, עבודה, הזדמנויות וסחורות אחרות מחולקות (distributed) בחברה. חלק חושבים שעושר צריך להיות מחולק באופן שווה; אחרים יטענו שוויון ההזדמנויות יותר חשוב. לרוע המזל, בחברה חופשית אין מחלק מרכזי המסוגל לכפות סוג זה של חלוקה.

למעשה, טוען פרופ' זולינסקי, כולנו מחלקים. כאשר אנו מחליטים החלטות כמו מאיזו חנות לקנות, מה ללמוד או היכן לגור, אנו משפיעים על חלוקת המשאבים. אף אחת מהחלטות אלה אינה צודקת או לא צודקת מטבעה. כמו שהפרופ' אומר: "אם אין אף סוכן ישיר האחראי לחלוקת העושר בחברה, כיצד החלוקה יכולה להיות צודקת או לא צודקת?". בקרב הליברלים הקלאסים והליברטנים הרעיון היחיד בעל המשמעות עבור צדק חברתי, הוא רעיון המתמקד בחוקים כלכלים ופרלמנטרים בחברות השונות (societies)

הרבה מאמינים שמוקד זה אינו תואם לרעיון הצדק החברתי המאומץ ע"י השמאל. בוידאו הבא הפרופ' יסביר מדוע אינו מסכים.

סרטון ההסבר:

*מקור

למה יש לך תירס בקולה?

בקוקה קולה יוצרה בעבר עם סוכר אמיתי, אך ב 1984 יצרני משקאות קלים החליפו את הסוכר בסירופ תירס. מדוע זה קרה? סיבה אחת היא העובדה שסירופ תירס הפך להיות זול יותר מסוכר. למעשה, מחירו של הסוכר בארה"ב כמעט כפול מאשר בשאר העולם. בוידאו המצורף, פרופ' דיאנה תומאס מסבירה מדוע.

חוקי ארה"ב מגבילים את כמות הסוכר המיובא כל שנה. הגבלה זו מובילה לעליית מחירים. מטרת מכסות היבוא היא להוביל לעליה ברווחים בקרב היצרנים במקומיים ולהגן עליהם מתחרות זרה. מחיר המכסה לאמריקאים מסתכם בכ 3 מיליארד דולר בשנה, הבאים ליידי ביטוי במחיר הגבוה של סוכר ומוצריו. אך עלות זו מתחלקת בין כל האזרחים ולכן לאמריקאי הממוצע לא שווה להתלונן.

חופש כלכלי וחיים יותר טובים

כולנו רוצים חיים יותר טובים. כולנו רוצים להצביע עבור המפלגה אשר תפעל למען מטרה זו. אך הצהרותיו של הפוליטיקאי לפעול למען "הדברים הטובים" אינה מבטיחה לנו עתיד טוב יותר. גם אם נניח כי  הפוליטיקאים יפעלו למען קיום הבטחותיהם (הנחה פרועה), עדיין צריך לדעת האם החוקים המקודמים/מבוטלים ע"י אותן מפלגות אכן מקדמים את היעד.

אילו המדינה הייתה בניין משותף..

 אילו המדינה היתה בניין משותף והדיירים היו מחלטים לשלם לחברת ניהול מקצועית, כיצד תראה חלוקת תשלומים הוגנת בין הדיירים?

בבניין החברתי:

ראשית, דיירי הבניין צריכים לבחור את חברת הניהול. הם יכולים "לצאת לשוק" ולתת לחברות השונות להתחרות על הכסף וכך כל הצדדים ירוויחו. רצונן החברות להרוויח כסף מבטיח שהן יעשו הכל בשביל לשמור את הדיירים שביעי רצון, מהמחיר ועד השירות. אם החברה הנבחרת לא תעמוד בהבטחתה, היא תוחלף.

הבניין החברתי מנוהל אחרת. ניהול צודק בעניי הדיירים כולל הענקת סמכויות ניהול מלאות ליו"ר הועד; כולל הקופה הציבורית, הגבייה והתקשרויות עסקיות. שיטה זו מנפחת את עלויות הניהול: אחד הדיירים מציע לקבוצת משפחות לתמוך בו בבחירות לועד תמורת הטבות כגון, הנחה בתשלומים או עבודות תחזוקה שונות עבור תשלום מופרז. כאמור,העלויות מתנפחות והועד יהיה חייב לקחת הלוואות בשביל להשאר בתפקיד ובסוף יגמור כמו יוון. אבל זה סיפור אחר ולכן נניח שהעלויות שוות בשתי השיטות.

בבניין החברתי האידאלי, עלות התחזוקה שווה לעלות בשוק החופשי והוחלט על חלוקת תשלום דפירנציאלית, עפ"י ההכנסה. דמי הניהול החודשיים הם 1,000 ש”ח. דיירי הבניין חילקו את המשפחות לעשירונים עפ"י ההכנסה (המוצהרת) והגיעו לחלוקה הבאה:     

עשירון	תשלום חודשי
1	26
2	26
3	31
4	37
5	45
6	56
7	72
8	101
9	166
10	441
סה”כ	1,000

הבניין ואנחנו

התפלגות התשלומים הנ"ל  קרובה להתפלגות תשלומי המיסים הישירים והעקיפים בישראל. סך ההכנסות ממיסים אלה יחד, עומד על כ 121 מיליארד ש”ח, עפ"י החלוקה הבאה (במיליוני שקלים) :

                     

הוגן?

האם הייתם מסכימים לחלוקה זו בבניין שלכם, או שהייתם מתעקשים על תשלום שווה לכל משפחה? מהי החלוקה ההוגנת בעיינכם?

סיפור על סיפור

לכבוד שבוע הספר, סיפור על סיפור :

סיפרו לי סיפור על השיטה הדמוקרטית, סיפור שהלך פחות או יותר כך:

מספר: תשמע, יש לי אחלה שיטה בשבילך – דמוקרטיה. בשיטה הזו הפוליטיקאים יפעלו למען קידום הרעיונות בהם אתה מאמין.