השוק או הממשלה, על מי תסמוך?

 בזירת הרעיונות, תומכי השוק החופשי לא קיבלו את הקלפים הטובים ביותר מסיבה פשוטה: ה"שוק" הוא לא אישי, הוא מופשט. בשונה מהממשלות אשר לעיתים קרובות מתקשרות אצל האנשים לדמות ידידותית, מטפחת ומגנה. אנשים אוהבים לראות בממשלתם פנים ידידותיות כמו הדוד סם או אמא רוסיה. הממשלות מצדן, אוהבות ליהנות מאשליה זו.

שוק? המילה עצמה מעלה תחושה של מסחר, אך באופן המרגיש קר, חסר לב ומתמטי – ההיפך מהמילים קניות או החלפות (shop, trade) המביעות רעיונות דומים אך באופן יותר נוח.

בקרב על דעת הקהל, התדמית היא הכל והמציאות היא שיקול משני. קחו לדוגמה את הצהרות הפוליטיקאים ל"חלוקת העושר". במציאות, אם אתה באמת תומך בחלוקת העושר, אתה משאיר את השוק פתוח וחופשי. אנו עשירים, שמנים ועם המון מזל להיות אזרחי המערב. תודות לשוק, השפע במערב ממקם את העניים שלנו בין עשירי העולם. אך מי יהיה טיפש מספיק ויקיר תודה לשוק?

מצד שני, כאשר הממשלה מעניקה משהו, אפילו בדרך רעה ובזבזנית – היא מקבלת את הקרדיט עבור האכפתיות. קחו לדוגמה את הביטוח הרפואי: בשוק החופשי הכסף היה מנוצל בדרך טובה בהרבה, אך לאנשים לא היה למי להודות.

השווקים פשוט עובדים, באופן יעיל  להפליא אך ללא צורך בהכרת תודה. למה?

man-free-sign

לא לראות את התשלום, לא עושה דברים חינם.

הבעיה היא בסוג הסוכן (agency). הסוכן של הממשלה הוא פוליטיקאי שהאנשים שמו במשרד על מנת לנהל שירותים ממשלתיים. שני הצדדים מפיקים תועלת מהסוכנות; האזרחים (לימודים חינם!) והפוליטיקאים (הצבעות ממקבלי ההטבות). כיוון שמקבלי ההטבות רואים קו סיבתי ישיר מהממשלה לכיסם האישי, הם לא רואים בפוליטיקאים אנשים הפועלים למען האינטרס האישי שלהם. (באופן הבסיסי ביותר, משחדים מצביעים עבור שמירה על הכוח). המצביע רואה בהצבעתו הכרת תודה, פרס ראוי.

אך מי הם הסוכנים של ה"שוק"? אנשי עסקים. פעילותם מטיבה עם האנשים גם כן, כמובן. אך במקרה של אנשי העסקים, הרווח של שאר האזרחים הוא לא מכוון – מטרתו העיקרית של העסקן (והוא יגיד את זה ישירות) היא להעשיר את עצמו.

אז על מי תסמוך? איש עסקים חמדן אשר פעילותו מטיבה איתך באופן מפליא ללא כוונה, או בממשלה פטרנליסטית הדואגת לך באופן אומלל, אך עם כוונה? למרבה הצער בשביל אנשים רבים הסוכן והכוונה, מנצחים את המשתנה הקובע היחיד בכלכלה: תוצאות.

תומכי השוק החופשי מתחילים לזהות את הצורך בשינוי תדמיתי ל"שוק". לאחרונה הופק סרטון עפ"י החיבור משנות ה 50:  "I, pencil".  בסרטון מוסבר כיצד אינטראקציות המורכבות ממאות אנשים סביב העולם, כולם פועלים לטובתם האישית – מתאחדים לתוצאה אלגנטית ושימושית כמו העיפרון. (לצפייה, ללא תרגום)

זהו סיפור מדהים, המסופר יפה: כיצד השוק החופשי משפר את חיינו בדרכים ברורות וחלקן ברורות פחות. העושר, השפע והבריאות המפתיעים של העולם המודרני הם עבודת היד הגלויה של "היד הנעלמה" של אדם סמית'. משרד התחבורה? כך נראה הפרצוף המחייך והדואג של הממשלה.

אז, על מי אתה הולך לסמוך?

(מקור)

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “השוק או הממשלה, על מי תסמוך?

  1. הצלחת למצוא אולי את אחת הדוגמאות היחידות בה תחרות משוכללת יותר גרועה ממונופול ממשלתי, ונתת אותה כדוגמה בה שוק חופשי טוב: ביטוח רפואי:
    http://www.news-medical.net/news/2007/10/19/31414.aspx

    בכל מקרה, כמו שהדוגמה הזאת מראה. העולם קצת יותר מורכב מ-Dogma אחת שעובדת תמיד, תחרות משוכללת כמעט תמיד יותר טובה ממונופולים – אבל לפעמים הממשלה צריכה להתערב כדי שלא יווצר מונופול תחרותי או טבעי. לפעמים הממשלה צריכה להגן על הציבור מפני כשלי שוק ולפעמים היא צריכה להתערב כדי לאזן קצת את חוסר השיוויון המובנה בכלכלה החופשית בה בעלי ההון משלמים פחות מיסים מהעובדים שלהם.

    שוק חופשי עדיף ב-80% מהמקרים, אבל ה-20% שבהם הוא לא משמעותיים מספיק כדי שנתייחס אליהם בנפרד.

    • התגובה כל כך עניינית. היא מחזירה את הדיון למסלול הגיוני.
      התחרות היא טובה אבל היא חייבת להיות תחת שליטה. ז.א הפיקוח חייב לוודא:
      א. שהתגמולים ממסים יעלו ככל שהרווחים יעלו
      ב. שהתחרות לא תודבר על ידי השתלטות של כח חזק אחד.
      צריך לצאת מהסיסמאות.
      אם מסתכלים סביב ואחורה מגלים שאין פתרון קסם אלא פתרונות טובים שהם שילוב של תחרות חופשית בפיקוח ציבורי/ממשלתי. כל פתרון מהסוג הטוב צריך להבחן כל הזמן אל מול המציאות המשתנה.

    • תוכל לתמצת את הטענה של הדו"ח ולספר על הכותבים? אני לא מצליח לחשוב על שום סיטואציה בה השירות הצבורי יותר יעיל מהפרטי. הסיבה פשוטה: אינטרסים. למגזר הפרטי עם המשכורת המובטחת אין אינטרס להצטיין, בניגוד למגזר הפרטי עם המשכורות השמנות והתחרות הגדולה – שם אתה חייב לעבוד קשה בשביל להתפרנס.

      • אתה מוזמן לקרוא, מי שמצוטט בתחילת הדו"ח אגב זה פול קרוגמן. מבכירי הכלכלנים החיים היום. אתה יכול לקרוא עוד המון עדויות אמפיריות על כישלון הביטוח הרפואי הפרטי בארה"ב, אני מציע שלא תתעצל ותחפש בעצמך 🙂

        ההיגיון של אינטרס פרטי לעומת ציבורי עובד ברוב המקרים, ותחרות חופשית משוכללת היא עדיפה בהחלט ברוב המקרים, אבל יש לא מעט מצבים בהם היא מובילה לחוסר יעילות כלכלית. לגבי למה זה נכשל בתחום הביטוח הרפואי: ההסבר הכי משכנע שקראתי הוא דווקא מתחום תורת המשחקים, יש מצב של דילמת אסיר בין חברות הביטוח השונות. כאשר כל אחת משקיעה הון תועפות בלחקור את ההיסטוריה של המבוטח כדי שלא כל החולים ילכו אליה. וכך נוצר "מירוץ חימוש" של מחקרים בין החברות השונות שמשאירות אותן באותו המצב וגורמות לחוסר יעילות כלכלי משווע.

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s