בבחירות 2013 המחנות הפוליטיים יתחרו ביניהם על קידום מטרות ויעדים שונים ואף סותרים. אך ישנה מטרה פוליטית ודמוקרטית משותפת לאזרחים מכל הדעות והמחנות: להתקדם מהמסרים העמומים לעבר תיאור בהיר של העמדות והכוונות הפוליטיות. זוהי המשוכה אותה צריך לעבור בדרך לדמוקרטיה טובה יותר.
פוליטיקאים רבים מעבירים מסרים עמומים לבוחר הפוטנציאלי. לחוסר בהירות זה יתרון חשוב במירוץ אחר קולות הבוחרים: יותר אנשים יזדהו עם מסר כללי ולא ברור מאשר עם מסר חד ומדויק. לדוגמה, מפלגה א' תומכת בצדק ומאמינה בחשיבות החינוך. לא תצביע בעד החינוך? האם אתה רוצה להסתכל במראה ולראות אדם המתנגד לצדק?
הצבעה בבחירות עבור פוליטיקאי המשתמש במסר מעורפל מקבילה לנתינת צ'ק פתוח עם חתימה. השימוש בעמימות מונע מהאזרח את האפשרות לנבא את התנהגותו של חבר הכנסת או את הערכים אותם יקדם. נניח וחבר כנסת נבחר בזכות הבטחתו לקידום "צדק חברתי", האם הצדק נמצא בהורדת מכסי המגן והפחתת יוקר המחיה או האם הצדק נמצא בדאגה לפרנסתם של תעשייני החלב/לחם/ירקות/בשר? האם ההבטחה ל"חינוך איכותי" עוברת במסירת מיליארדים לוועדי עובדים או בהעסקה ישירה ומתגמלת בעזרת חוזים אישיים? אלו סוגיות חשובות וראויות לדיון והמסר הכללי מונע את ההתעמקות.
עונת הבחירות היא הזדמנות לעבור את משוכת העמימות, לפזר את הערפל ולדון בסוגיות לעומקן. בעבר הלא רחוק, לאנשי התקשורת הפופולרית (עיתונאים ואנשי טלוויזיה) הייתה זכות השפעה כמעט בלעדית ורק קומץ אנשים ניווט את זרימת המידע לאזרחים. היום, כמעט כל אדם יכול להגיע לתפוצה רחבה בזכות ה"במות פתוחות" באתרי האקטואליה והרשתות החברתיות. השילוב בין רצונם של המועמדים בפרסום לבין התפתחותה של המדיה החדשה מאפשר קשר ישיר עם המועמדים והעלאת רמת הדיונים למקומם הראוי.
צדק 2.0 
הבמות הפתוחות עדיין לא פתוחות – החלוקה לבלוגרים ולטרולים.
בעקרון אני מסכים שהמרשתת מחליפה את העיתונות שהחליפה את ככר השוק
לגבי "מצעי המפלגות": הבעיה תפתר אם וכאשר יעלו אחוזי ההצבעה
ממה שאני רואה, ב news1, ווינט וגם NRG מפרסמים הרבה דברים של כותבים לא מפורסמים. הבעיה עם המצעים (מעבר לכך שלרוב הם לא אומרים הרבה) היא שגם מתי שהם אומרים משהו, הרבה פעמים הפוליטיקאים יעשו ההיפך. בישראל לא חסרות דוגמאות.
אני מדבר על פתיחות בכל אתר ואתר
לגבי ישראל ודאי שאתה צודק. שנינו מסכימים על התופעה. לגבי הפתרון אני חושב שזה רק תלוי בבוחר. ז.א אחוזי הצבעה גבוהים יותר הם הפתרון
שירשם בפרוטוקול שהגענו להסכמות.
מה שאני אומר זה שיש דרך לקדם את הפתרון: אנחנו הגולשים צריכים לעסוק ולכתוב על הדברים האלה. לא משנה אם מימין או משמאל, העיקר להכניס קצת אור שמש למערכת ולא להשאיר את השליטה בידיים של 4,5 פרשנים פופלרים.
לא ידעתי שיש פרוטוקול הסכמות.
אתה צודק בקשר לאחרויות הגולשים לשמר ולהעצים את כוחה של המרשתת כמקור להעברת ידע ולגיבוש הסכמות.
הבעיה היא שיש לצערי בלוגרים – כולל באתר בו אתה כותב – שבהתנהגותם הלא ראויה כמעט ומעקרים את הסיכוי להורות פתוחה – כמו שהייתה פעם בככר השוק למשל – בה "ההורים" מתווים מסגרות אבל לא מקצצים את כנפי הצאצאים.
פינגבק: חופש כלכלי וחיים יותר טובים | צדק 2.0