איפה הכסף

ללא הקדמה ארוכה ומניפולציות רגשיות, לפניכם עלויות השכר בגופים השונים אותם אנו ממנים (שנת 2010).

על הנתונים –  הנתונים לקוחים מאתר דוח הממונה על השכר, מלבד העמודה "הערכת עלות העסקה שנתית", המחושבת בדרך הבאה: (מספר משרות) כפול (עלות העסקה) כפול ( 12 חודש). המידע מסוכם בטבלאות עפ"י המיון של משרד האוצר: רשויות מקומיות, חברות ציבוריות, חברות עירוניות, איגודי ערים, מועצות דתיות, תאגידים, תאגידי בריאות וגופים נתמכים.

בתחתית הפוסט מצורפת טבלה מסכמת.

enjoy

רשויות מקומיות :

בישראל 257 רשויות מקומיות ובהן  95,000 משרות. עלות העסקה ממוצעת : כ 10,500 ש"ח לחודש.  סך עלות הוצאות השכר:  13,309,699,331 לשנה.עפ"י חישוב של 7 מיליון אזרחים בישראל, כל אזרח מחויב לשלם כ 1,900 ש"ח בשנה לעובדי הרשויות המקומיות.

מספר רשויות מקומיות לדוגמה :

עלות העסקה שנתית

עלות העסקה ממוצעת

שכר ברוטו ממוצע

סה"כ משרות

גוף

21,678,152

18,586

14,805

1,166

חיפה- עובדי ביה"ח בני- ציון

91,283

18,404

14,730

5

מועצה מקומית תעשיתית מגדל תפן

67,337,772

17,422

13,864

3,865

תל -אביב – עובדי ביה"ח  איכילוב

434,128

15,633

11,284

28

מועצה אזורית רמת נגב

746,389

15,566

11,473

48

מועצה אזורית חוף השרון

192,259

14,927

10,573

13

מועצה אזורית מגילות ים המלח

515,942

14,843

11,911

35

מועצה תעשיתית רמת חובב

102,185,137

14,560

11,539

7,018

תל אביב-יפו

2,383,713

14,284

10,992

167

שהם

1,411,789

13,461

10,541

105

מועצה אזורית הגליל העליון

10,722,115

13,291

10,449

807

אילת

חברות ציבוריות:

בישראל 73 חברות ציבוריות ובהן כ 56,400 משרות. עלות שכר ממוצעת : 18,000 ש"ח לחודש. סך עלות משכורות לשנה: כ  15,429,790,369 ש"ח. עפ"י חישוב של 7 מיליון אזרחים בישראל, כל אזרח מחויב לשלם כ 2,200 ש"ח בשנה לעובדי החברות הציבוריות.

חברות ציבוריות לדוגמה :

גוף

סה"כ משרות

עלות העסקה ממוצעת

הערכת עלות שכר לשנה

חברת החשמל לישראל בע"מ

12,648

27,266

4,138,406,214

התעשיה האוירית לישראל בע"מ

13,058

22,835

3,578,112,057

רפאל,מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

5,567

28,264

1,888,015,980

חברת דואר ישראל בע"מ

6,167

14,207

1,051,414,039

אלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ

3,556

23,953

1,022,254,637

התעשיה הצבאית לישראל בע"מ תעש

3,125

17,232

646,255,832

רכבת  ישראל בע"מ

2,245

19,345

521,045,194

מקורות חברת מים בע"מ

1,630

23,721

464,082,388

חברת נמל אשדוד

1,278

30,089

461,437,683

חברת נמל חיפה

1,084

29,854

388,362,327

שחמ מקורות ביצוע בע"מ

565

20,999

142,330,382

חברות עירוניות :

בישראל 117 חברות עירוניות ובהן כ  5,700 משרות. עלות שכר ממוצעת 13,260 ש"ח לחודש .סך עלות משכורות לשנה  – כ – 568,917,795 ש"ח .

10 חברות עירוניות לדוגמא :

הערכת עלות שכר שנתית

עלות העסקה ממוצעת

שכר ברוטו ממוצע

סה"כ משרות

גוף

62,635,723

3,526.0

2,971.0

1,480.3

החברה העירונית ראשל"צ לתרבותוספורט

56,576,448

6,960.0

5,318.0

677.4

מפעלי בית עמנואל

44,989,363

6,003.0

4,661.0

624.5

החברההעירונית לתרבות הפנאי באשדוד

41,946,104

17,204.0

14,644.0

203.2

גיחון

26,833,380

9,127.0

8,127.0

245.0

המרכז לבידור ובילוי

20,426,546

8,159.0

6,362.0

208.6

החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה בע"מ

17,867,260

8,827.0

7,298.0

168.7

המרכזהזואולוגי ת"א-ר"ג בע"מ

16,614,562

18,607.0

14,942.0

74.4

החברהלתרבות  פנאי וספורט בת-ים

15,394,081

16,413.0

12,949.0

78.2

מיתב, מים תיעול וביוב בע"מ

13,482,313

11,983.0

9,756.0

93.8

חברתגני יהושע בע"מ

11,846,143

13,957.0

11,676.0

70.7

מניבראשון בע"מ

9,969,003

7,575.0

6,624.0

109.7

החברההכלכלית לאילת בע"מ

איגודי ערים

בישראל 68 איגודי ערים המספקים כ 2,000 משרות. עלות  ממוצעת למשרה  – 16,815 ש"ח. סך עלות שכר לשנה, כ –  444,502,557 ש"ח. מספר איגודי ערים לדוגמה :

עלות לשנה עלות העסקה ממוצעת שכר ברוטו ממוצע סה"כ משרות גוף
36,578,884 22,132.00 17,886 137.73 איגוד ערים לכבאות – חיפה
23,692,907 18,961.00 15,250 104.13 איגוד ערים לכבאות-באר שבע
23,115,823 19,509 15,812 98.74 איגוד ערים לכבאות-אשקלון
21,964,100 18,930 15,481 96.69 איגוד ערים לכבאות – גליל מערבי
20,552,159 16,457 11,978 104.07 איגוד ערים לכבאות יו"ש ובקעת הירדן
19,483,397 18,628 14,451 87.16 איגוד ערים לכבאות והג"א – יזרעאל
17,806,018 21,452 17,253 69.17 איגוד ערים לכבאות – פתח-תקוה
16,183,187 21,957 17,034 61.42 איגודן לתשתיות איכות הסביבה
15,283,852 21,007 17,276 60.63 איגוד ערים לכבאות בית שמש
15,209,391 21,406 17,160 59.21 איגוד ערים לכבאות – חדרה

מועצות דתיות

133 מועצות דתיות המספקות כ 2,600 משרות. עלות משרה בממוצע 7,900 ש"ח לערך. סך עלות משכורות: 260,595,740 ש"ח לשנה (לערך). מספר מועצות דתיות לדוגמה :

הערכת עלות העסקה לשנה עלות העסקה ממוצעת שכר ברוטו ממוצע סה"כ משרות גוף
22,468,094 7,613 6,355.00 245.94 מועצה דתית ירושלים
12,709,677 10,323. 8,440.00 102.60 מועצה דתית תל אביב יפו
10,901,976 9,773 7,998.00 92.96 מועצה דתית בישראל באר-שבע
9,405,591 8,228 6,607.00 95.26 מועצה דתית – אשדוד
8,614,532 9,605 7,783.00 74.74 מועצה דתית – אילת
8,374,495 11,901 9,857.00 58.64 מועצה דתית חיפה
8,120,679 8,936 7,427.00 75.73 מועצה דתית – אשקלון
7,244,457 8,479 6,966.00 71.20 מועצה דתית ראשון לציון
7,184,857 9,009 7,508.00 66.46 מועצה דתית נתניה
6,102,999 10,111 8,237.00 50.30 מועצה דתית פתח-תקוה
5,753,485 8,498 7,122.00 56.42 מועצה דתית רחובות

תאגידים

בישראל 51 תאגידים ובהם  כ 15,670 משרות. עלות משרה בממוצע – 19,064 ש"ח לחודש. סך עלות משכורות לשנה : 3,500,457,093 ש"ח, לערך. מספר תאגידים לדוגמה:

הערכת עלות העסקה לשנה

עלות העסקה ממוצעת

שכר ברוטו ממוצע

סה"כ משרות

גוף
791,794,308 19,567.00 16,733.00 3,372.15 רשות שדות תעופה
700,213,248 16,800.00 13,689.00 3,473.28 המוסד לביטוח לאומי
442,129,896 21,853.00 17,147.00 1,686.00 רשות השידור
302,181,351 16,554.00 13,194.00 1,521.19 מגן דוד אדום
244,085,407 28,445.00 23,531.00 715.08 בנק ישראל
199,488,478 18,488.00 14,931.00 899.18 מכון התקנים
106,557,760 17,922.00 13,152.00 495.47 רשות הטבע והגנים (רש"ט)
98,669,130 13,097.00 10,669.00 627.81 שרות התעסוקה
87,836,235 14,262.00 10,388.00 513.23 רשות העתיקות
84,381,336 13,260.00 10,226.00 530.30 יד ושם

תאגידי בריאות

סה"כ 11 תאגידים, כ 3,500 משרות. עלות משרה בממוצע 11,925 לחודש. סך עלות שכר לשנה – 531,399,886 ש"ח לערך. מספר תאגידי בריאות לדוגמא :

עלות שכר לשנה

עלות העסקה ממוצעת

שכר ברוטו ממוצע

שכר ברוטו חציוני

סה"כ משרות

גוף

20,443,401

14,473

11,181

8,450

117.71

קרן מחקרים שליד ביה"ח הלל יפה

127,469,751

14,071

10,777

8,544

754.92

קרן המחקרים שליד ביה"ח תל השומר

32,670,439

13,146

10,106

6,525

207.1

קרן המחקרים שליד ביה"ח וולפסון

121,731,152

12,870

9,638

7,049

788.21

תאגיד הבריאות- רמב"ם (ע"ר)

44,363,335

12,383

9,471

7,667

298.55

קרן המחקרים שליד ביה"ח אסף הרופא

17,466,579

12,212

9,730

8,140

119.19

קרן המחקרים שליד ביה"ח זיו

4,062,853

11,583

8,841

7,218

29.23

קרן המחקרים שליד ביה"ח בני ציון

126,024,526

11,185

8,588

6,563

938.94

קרן המחקרים שליד ביה"ח איכילוב

8,983,036

10,480

8,119

7,116

71.43

תאגיד בריאות שליד ביה"ח לגליל המערבי נהריה

11,700,664

9,860

7,734

7,082

98.89

קרן המחקרים שליד ביה"ח פוריה

16,484,144

8,909

6,936

4,793

154.19

קרן המחקרים שליד ביה"ח ברזילי

גופים נתמכים

41 גופים נתמכים, סה"כ כ 70,055 משרות, עלות ממוצעת למשרה 14,387 ש"ח לחודש. סך עלויות שכר לשנה 16,098,841,622 ש"ח. מספר גופים נתמכים מובחרים לדוגמה:

הערכת עלות העסקה שנתית עלות העסקה ממוצעת שכר ברוטו ממוצע סה"כ משרות גוף
7,681,898,826 21,630 16,520 29,595.85 שירותי בריאות  כללית
971,549,225 19,359 15,040 4,182.16 אוניברסיטת תל-אביב
952,487,432 21,131 16,492 3,756.28 האוניברסיטה העברית בי-ם
888,212,046 19,483 15,073 3,799.09 מכבי שירותי בריאות
800,813,690 18,367 13,881 3,633.39 אוניברסיטת בן גוריון בנגב
655,461,682 17,969 13,823 3,039.78 אוניברסיטת בר אילן
576,008,516 15,484 12,165 3,100.02 קופת-חולים "מאוחדת"
521,862,990 17,050 13,282 2,550.65 קופ"ח  לאומית
508,949,371 20,456 16,391 2,073.35 הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל
483,867,197 23,830 17,523 1,692.08 מכון ויצמן למדע
450,527,971 21,377 16,068 1,756.28 אוניברסיטת חיפה
318,542,033 17,559 13,624 1,511.77 האוניברסיטה הפתוחה
92,585,318 8,480 6,658 909.84 מכללה אקדמית ספיר

טבלה מסכמת נתוני שכר לפי סוג גופים

סוג גופים

 

שכר ברוטו ממוצע

עלות העסקה ממוצעת

עלות שנתית ממוצעת לעובד

רשויות מקומיות

9,210

11,607

139,284

חברות עירוניות

6,722

8,265

99,180

איגודי ערים

14,709

18,567

222,804

חברות ממשלתיות

18,014

22,771

273,252

מועצות דתיות

6,902

8,356

100,272

תאגידים

14,994

18,605

223,260

גופים נתמכים

19,150

14,715

229,800

תאגידי בריאות

12,375

9,464

148,500

 שאלות למחשבה

האם אתם, אזרחים המרוויחים את משכורתכם במאמץ רב ומעבירים סכומי עתק לממשלה, אתם מרוצים מטיב השירות? להערכתכם, זו השיטה הנכונה לניהול ציבורי? אם ניקח לדוגמה את ניהול הספורט והתרבות בערים השונות, האם השקעת העתק בחברות לניהול התרבות מוצדקת? נניח וכוח ההחלטה על הכסף היה בידי תושבי העיר.. הם היו בוחרים להשקיע בחברה הדואגת לספורט, או לשמור על זכותם להחליט היכן לקנות כרטיסים ואיפה להשקיע את הכסף? האם תקציב הבטחון מנוהל באופן האופטמלי למען שמירה על בטחוננו או לחלופין,  מבנהו נשמר בסוד במשך שנים מסיבה טובה? מערכת המשטר לוקחת מהאזרחים את  זכות הבחירה משום שישנם אנשים החוששים מהחופש. החופש עלול לפגוע להם בכוח הפוליטי ובפרנסה הישירה.

לאחר קריאת הטבלאות והבנת סדרי הגודל של ההוצאות השונות, ניתן לראות כי הפרסומים הפופליסטים על בזבוזי ענק ביהודה ושומרון ועל ה"חרדים" אינם מדויקים. אכן המון כסף מבוזבז במועצות דתיות מיותרות, אך סך המשכורות במועצות הדיות כולן יחד, מסתכם בפחות משליש הוצאות השכר בביטוח לאומי בלבד. המסקנה היא שיש הרבה הוצאות מיותרות במגזר הדתי/חרדי, אך הן מיותרת בדיוק כמו שאר המועצות המקומיות, החברות הממשלתיות, התאגידים ושאר הבורות אליהם זורקים את הכסף שלנו.

שחקנים פוליטיים מנסים וינסו בעתיד לנצל את תחושות המיאוס וחוסר הצדק השוררות בעם. רובם ינסו  לקנות את לב האזרחים בהבטחות לקבלת חלק מהעוגה הענקית, אך העוגה תמיד תגיע מאיתנו. רק מועמדים ליברלים ידאגו להקטנת הממשלה ובהם צריך לתמוך.

לסיום

בהתקלות הבאה במוצר יקר, בזמן  שלא תבינו עבור מה נדרשתם להוסיף  14%~ אותם המוכר לא יראה בחייו, או לאן הולך ההפרש בין הברוטו לנטו שלכם, תזכרו את הטבלאות הנ"ל. תקציב המדינה מורכב מהכסף אותו אנחנו מעבירים לממשלה. על אף הקריאה להגדלת התקציב למען המסכנים/מוחלשים/נזקקים, במציאות חלקו הארי של התקציב מושקע בהחזר חובות ובריביות על החובות ורוב השארית מושקעת במשכורות. מעט מאוד נשאר לקצבאות ולתמיכה באנשים הזקוקים לסיוע. אלה דברים חושבים לזכור לפני המחאה הספונטנית 2.0 הבאה עלינו הקיץ הקרוב (וכפי שכבר נאמר ע"י חבר), במחאה הבאה צריך לבקש פחות.

תזכורת חשובה ביותר

איראן ממשיכה לעמוד מאחורי ירי הרקטות על ישראל, איום הטילים מצפון ופיתוח נשק גרעיני במטרה להשמיד את ישראל.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “איפה הכסף

  1. פינגבק: יומו ה(לא)חופשי של מר ישראלי | מבט ליברלי

  2. אתה מתייחס למשכורות בלבד. זה לא נכון. יש עלויות אדירות של תשתיות כבישים, ביוב, תאורה, מים, ארנונה מסובסדת, תחבורה, תחזוקה וביטחון שעולים עשרות מיליארדים כל שנה. שם נמצא הכסף הגדול במימון חרדים, מועצות דתיות ויישובים בשטחים.

    בכל מקרה עבודה מרתקת בפוסט הזה. הרבה עובדות מעניינות

  3. אני לא חושב שירדתי לסוף דעתך.
    יש עלות של "תחזוק" כמו בשאר המקומות בארץ, אתה מצפה שכל מאות אלפי תושבי הגדה יחיו בלי ביוב ותשתיות? הם אזרחים שווי זכויות.
    שנינו מסכימים שיותר מדי כסף מושקע באוכלוסיה החרדית, השאלה מה עושים הלאה. אני אומר פשוט לקחת פחות מהאזרחים וע"י כך למנוע את אפשרות החלוקה מהפוליטיקאים.כל עוד לפוליטיקאים יש אפשרות לחלק "חינמים" תהיה שחיתות ואנשים שיבטיחו את קולם למי שיבטיח לחלק וזה חוסר צדק.
    הצדקנים והמהפכנים לא פועלים לכיוון הרצוי (הקטנת הקופה הציבורית) אלא למען שינוי כיוון החלוקה ולכן לא מציעים פתרון אמת.

  4. אני אלך הפוך, אבל לפני-כן אוסיף עוד משהו מהדו"ח:
    עובדי הוראה בחודשים ספט' 2009 – אוג' 2010:
    10% מקבלי שכר נמוך: ממוצע ברוטו 5,674 ש"ח, עלויות מעסיק: 7,069 ש"ח (6,139 משרות).
    40% מקבלי שכר נמוך: ממוצע ברוטו 8,047 ש"ח, עלויות מעסיק: 9,854 ש"ח (32,990 משרות).
    40% מקבלי שכר בינוני: ממוצע ברוטו 11,387 ש"ח, עלויות מעסיק: 13,368 ש"ח (36,588 משרות)
    10% מקבלי שכר גבוה: ממוצע ברוטו 16,495 ש"ח, עלויות מעסיק: 19,310 ש"ח (9,418 משרות)
    (דין וחשבון על הוצאות השכר בשירות המדינה, בגופי הביטחון ובשרות בתי הסוהר לשנת 2010, עמ' 13)
    וכפי שהבטחתי אלך הפוך: מהו "אידיאל הטיפוס" של המורה בעיניך? את מי אתה רוצה לגייס למערכת? מי אתה רוצה שישאר בה? לפני שנה הייתי בראיון עבודה בבית ספר, והמנהלת אמרה לי "אני מנחשת שתהיה מורה טוב, אפילו טוב מאוד, אבל עוד שנתיים-שלוש תהיה לך ילדה, תבוא אלי ותגיד לי שמ-5,000 ש"ח אתה לא יכול לתת לה את מה שאתה רוצה, ותלך. והיו לי מורים כאלה לא מעט". אני לא מספר את זה כדי לספר על עצמי, אלא כדי לקורא את הסבטקסט של דבריה: היא איננה יכולה לגייס למערכת את מי שהיא רוצה שיהיו המורים של ילדיה. אנחנו לא יכולים לגייס למערכת את מי שאנחנו באמת רוצים שיהיו המורים של ילדינו. גם אם נטען על הטבלה שהבאתי קודם שהיא איננה מראה שכר נמוך, היא בוודאי על-פי כללי השוק החופשי לא מאפשרת לגייס את האנשים שאנחנו באמת רוצים לראות במערכת.
    כל-זאת ועוד, הוצאה ציבורית איננה רק עלות משכורת בדידה. כשאני נכנס לכיתה ומלמד (או מנסה ללמד) 42 תלמידים, זהו בוודאי לא החינוך וההוראה שאתה ואני מאחלים לילדינו. כראיה, ממוצע מספר התלמידים בכיתה במדינות ה-OECD הוא 24 בתיכונים, ו-22 בבתי-הספר היסודיים (ולא, לא עשיתי סיכול ספרות). אני מסכים איתך שזה עולה כסף, אבל נראה לי שגם בהקשר של צמיחה עתידית "קרה", בניית מערכת חינוך חזקה ומשמעותית היא כדאית יותר. בניית מערכת חינוך ציבורית טובה ואיכותית. דומני שזה גם יחסוך כספי תמיכות בעתיד, ויגדיל הכנסה ממיסים עתידיים שכן יהיו יותר אנשים במדרגות השכר הגבוהות יותר.
    בהקשר אחר: ה-14% שנשלם כמס על כל קניה ש"לעולם לא ילכו אל המוכר" – מה הסיבה שהלכת את המס העקיף, שכנראה שנינו מסכימים שהוא איננו מהצודקים? אין לי כל בעיה לשלם מס ישיר גבוה יותר, במיוחד כאשר אגיע למדרגת שכר גבוהה יותר, זה נראה לי הגון וחשוב אם אני רוצה כאן מערכת ציבורית חזקה. אני לא "מתבכיין" על זה. אני כן אמחה כשתגיד למי לעובדת חברת כוח אדם שמנקה בשכר מינימום את שדה-התעופה לשלם מס-עקיף לא צודק על עגבניה, אבל אין לי כל בעיה לשלם מס ישיר גבוה כשאגיע למדרגת השכר הדורשת זו.

  5. "… היא בוודאי על-פי כללי השוק החופשי לא מאפשרת לגייס את האנשים שאנחנו באמת רוצים לראות במערכת."
    איפה יש תנאי שוק חופשי במערכת החינוך?
    זה נכון שהאנשים שאנחנו רוצים לא יכנסו למערכת הזו, אין להם סיבה. איך הגענו למצב הזה? בגלל ההסכמים הקיבוציים וועד העובדים. אם היו באמת תנאי שוק חופשי, מנהלי בתי הספר היו "רבים" על המורים הטובים ומציעים להם שכר יותר גבוה ולמורים הפחות טוב היו מציעים שכר יותר נמוך, כל שהם היו מעדיפים לצאת מהמערכת.

    אם היו הסכמים קיבוציים לשכר הדירה, כל הדירות היו דפוקות באותה המידה כי לבעלי הבית לא היה את האינטרס לשפץ או לבנות בתים יפים. אותו העיקרון עובד יפה מאוד בשוק העובדה : לכל המורים מובטח אותו שכר, עפ"י פאז"ם, איזה סיבה יש להם להתאמץ? איזו סיבה יש לאדם מוכשר להכנס למערכת שמבטיחה לעצלן ולשקדן את אותו התגמול?
    לילדים שלנו מגיע יותר, מגיע להם שנשים את האינטרסים שלהם מעל האינטרס של ועד העובדים.

    • אוודא שהבנתי נכון: לטענתך בתיקצוב הנוכחי של המערכת, אם מנהל בית-ספר היה אוטונומי לחלוטין ולא תלוי בהסכמים הקיבוציים, כל בית-ספר, בכל מקום בארץ, יכול היה לגייס את המורים שהוא באמת רוצה? (בלא הבדל יכולת תשלום של הרשות המוניציפלית, של ההורים, של גיאוגרפיה וכו').

      • שני דברים צריכים להשתנות :
        1. המנהלים צריכים לקבל אוטונומיה מוחלטת על הניהול התקציבי של המוסד.
        2. המדינה צריכה לעבור לשיטת הוואצ'רים. כלומר : במקום תקצוב לבתי ספר, כל הורה יקבל מעיין צ'ק למוטב בלבד הניתן לפירעון רק ע"י בית ספר, וההורה יחליט לאיזה בית ספר להעביר את התשלום. בדרך הזו בתי הספר יתחרו על ההורים ויהיה להם אינטרס אישי לשפר את האיכות וגם לשמור עליה.
        http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=12773493

        המדינה תרוויח, הילדים ירוויחו, ההורים ירוויחו, המורים הטובים ירוויחו.
        היחידים שיפסידו הם המורים שלא ישרדו בשוק החופשי, אותם מורים שזקוקים לארגון בשביל לשמור על הפרנסה שלהם.
        וכך חוזרים לאותה שאלה על סדר עדיפויות : מה יותר חשוב, הילדים או הפרנסה של המורים הפחות טובים?

  6. רק עוד סייג קטן: (בתור מישהו שמן הסתם שם את הילדים במרכז) – שיטת הוואצ'רים פעלה היטב איפה שהוואצ'רים ניתנו לכלל האוכלוסיה (ולא רק לעניים), ערכם כיסה הפעלת בית-ספר איכותי וטוב, ובתי-הספר היו מנועים מלגייס תקציב נוסף מההורים. במקומות בהם ה"ניסוי" כלל מתן וואצ'רים ל"עניים" על-פי מבחן הכנסה, ערכם של הואצ'רים לא כיסה את העלויות הראליות של חינוך איכותי, ונוצרו בתי-ספר ל"ואוצ'ריסטים" שהיו פחות טובים. אין לי בעיה עם השיטה באופן כללי, אולם יישומה צריך להבטיח חינוך איכותי לכלל הילדים (שוב – בלא קשר לגיאוגרפיה, יכולת תשלום של ההורים או של הרשות המוניצפלית, וכו'). אין לי בעיה לפיכך גם עם אוטונומיה תקציבית מלאה למנהל. אולם – צריך שיהיו לו (לכל המנהלים) מספיק משאבים כדי לקיים מערכת איכותית. אני חוזר לשאלה מההתחלה – גם בשיטת הוואצ'רים – האם אתה סבור שהפעלתה בתקצוב הנוכחי של מערכת החינוך, ובהינתן מספר הילדים הקיים קיום במערכת (יותר ילדים מבכל מדינה אחרת ב-OECD ביחס לאוכלוסיה), מאפשרת לכל מנהל לממש את האוטונומיה שלו בצורה שתיתן בית-ספר איכותי?

    • בוודאי.
      בגלל שהיום המון כסף מבוזבז על המורים הלא מקצועיים ולא ראויים. ברגע שהשכר יושפע מאיכות ולא מבריונות של הוועדים, יהיה כסף.

  7. פינגבק: יומו ה(לא) חופשי של מר ישראלי | חזיר קפיטליסטי

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s