אחרי ולא בגלל – אנו לא אשמים בירי הטילים עלינו

בהמשך לפוסט הקודם השולל הטלת אחריות ישראלית על התוקפנות הערבית, מתעורר הויכוח: "האם ההתקפה על ישראל נגרמה בעקבות חיסול המחבל?" אך אין זו השאלה הנכונה, ואף תושב דרומי לא ישאל כך. השאלה היותר מדויקת תנוסח בדרך זו: "האם התגברות קצב שיגורי הטילים בסוף השבוע האחרון, אכן נגרם כתוצאה מהריגת המחבל?"

בניסוח הראשון או השני, התשובה היא לא.

תחילה, חשוב להביא את הנתונים על מתקפות הטילים במהלך השנים האחרונות :

ירי תלול מסלול מרצועת עזה 2005-2001

ניתן לראות כי ירי תלול מסלול מתקיים ללא הפסקה מוחלטת כבר מספר שנים (משנת 2002), לכן השאלה לגבי גרימת הירי פסולה מן היסוד. נותרה השאלה לגבי התגברות קצב הירי.

(מקור הנתונים)

לפני ולא בגלל

אירוע הריגת ראש ארגון הטרור התרחש לפני התגברות קצב ירי הטילים, אך סמיכות האירועים אינה מעידה על קשר סיבתי. מדובר בכשל Non causa pro causa – אין קשר סיבתי, המוגדר כך :

בטיעון חסר קשר סיבתי כשמשהו מוצג כסיבה של מאורע כלשהו, אבל למעשה כלל לא הוכח שאותו ארוע הוא הסיבה. לדוגמא:

"לקחתי אספירין והתפללתי לאלוהים, וכאב הראש שלי נעלם. כך שאלוהים ריפאני"

מקרה ספיציפי של הכשל, הוא Post hoc ergo propter hoc – לפני ולכן בגלל: כשל ה"לפני ולכן בגלל" קורה כשאנו מניחים שאירוע א' הוא הסיבה של אירוע ב' רק בגלל שא' קרה קודם. לדוגמא:

"ברית המועצות התמוטטה אחרי שהכריזה על אתאיזם כמדיניות רשמית. מסיבה זו עלינו להימנע מלעשות אותו דבר"

כאמור אין ספק כי חיסול המחבל התרחש ביום שישי וביום שבת התגבר קצב שיגור הטילים באופן משמעותי, אך האם הקשר סיבתי ?

הכרחי ומספיק

סיבות מובדלות לרוב לשני סוגים: הכרחיות ומספיקות :

גורמים הכרחיים – אם x הוא גורם הכרחי ל y, אז הנוכחות של y בהכרח מציינת את הנוכחות של x. אולם, נוכחותו של x  אינה גוררת בהכרח את קיומה של y.

הריגת המחבל כגורם הכרחי להתגברות בקצב שיגור הטילים : התגברויות בקצב שיגור הטילים התרחשו מספר פעמים רב ב 10 השנים האחרונות, לאו דווקא תמיד אחרי חיסול קודקוד כזה או אחר. מכאן מוסק כי אין מדובר בתנאי הכרחי.

גורמים מספיקים – אם x  הוא גורם מספיק של y, אז קיומו של x  בהכרח יוביל לקיומו של y. אולם, יכולים להיות גורמים נוספים לנוכחותו של y. לכן, נוכחותו של y, אינה מעידה בהכרח על קיומו של x.

אם הריגת מחבל היא גורם מספיק להתגברות קצב ירי הטילים, אזי כל חיסול מחבל בעזה מוביל לאותה תוצאה. על מנת לבדוק את אמיתות הטענה, נבדוק חלק מהנתונים : מחודש ספטמבר 2000 ועד אפריל 2004, ישראל ביצעה 49 סיכולים ממוקדים ברצועת עזה (מקור), אף על כן, לא הינו עדים בשנים אלו ל 49 מקרים של התגברות בקצב הירי בדומה לתקופה האחרונה. לכן ניתן להסיק, כי הריגת מחבל איננה גורם בהכרח להעלאת קצב שיגור הטילים.

תזכורת חשובה

מה שקורה עכשיו זה כלום ואפס לעומת מה שיקרה כאן אחרי שלאיראן יהיה נשק גרעיני. נכון להיום, איראן קוראת להשמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני.


מודעות פרסומת

3 מחשבות על “אחרי ולא בגלל – אנו לא אשמים בירי הטילים עלינו

  1. פוסט מצויין, והוא גם היה נכון אילולא הייתה מתעלם מהאפשרות שהמקורות הרשמיים של ישראל פשוט משקרים לגבי כמות ו/או עיתוי הפעולות שישראל מבצעת בעזה. לעיתים קרובות הדיווחים הרשמיים הם שקריים והם אלה שנכנסים לסטטיסטיקה המוצגת, כשבפועל זמן מה אח"כ מפרסמים את הגירסה האמיתית אבל היא לא זוכה לכותרת ואף אחד לא זוכר אותה, ולא מכניסים אותה לסטטיסטיקה הרשמית. לעיתים יש חיילים ופעילי שטח שיודעים לדווח על פעולות שלא דווחו בתקשורת ולא נכנסו לסטטיסטיקה שמערכת הHASBARA שלנו מפרסמת. בנוסף, לא לקחת בחשבון שכמו שמדינת ישראל לא תמיד מגיבה ישר אחרי כל ירי/הסלמה, כך יתכן בהחלט שגם הצד השני לא מגיב ישר בירי/הסלמה אחרי כל חיסול.

  2. אהלן,
    האמת שלא הבנתי מה הקשר בין הדברים שלך לבין להראות שהדברים שכתבתי לא נכונים.
    נגיד (כנראה זה נכון) שלא כל הפעולות מדווחות.. אז מה?

  3. פינגבק: ירי תלול מסלול לעבר ישראל | מבט ליברלי

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s