מאשימי השומרים

רלונטי מתמיד :

הזאבים שִׁגְּרוּ שליחים את הצאן, והציעו לכרֹת איתן ברית של שלום קבע, אם יתנו להם לתפֹס את הכלבים ולהשמידם. הסכימו הכבשים הפתאים לעשות כך. אולם אִיִל אחד זקן עמד וקרא: 'כיצד אוכל להאמין לכם ולחיות עמכם יחד, אם גם בשעה שהכלבים שומרים אותי, איני יכול לרעות בשִלְוָה וְבבִטָחוְֹן!'

♠ מכאן, שאסור לו לאדם להתפרק מאמצעי הבטחון שלו מתוך אמונה לשבועתם של אויביו בנפש.*

כלי  התקשורת הישראלים פעלו בשעות האחרונות במקרה הטוב כמו הפתאים, אך יותר כמו דוברי ארגוני הטרור.

בערב שישי (09.03.2012) עורכי החדשות תיארו את ההתרחשויות  לפי ראיה של סיבה ומסובב : בעקבות הריגת המחבל מעזה, נורו טילים על ישראל. "רוח הדברים" בדיווחים הציגה תמונה מעוותת של המציאות: אילולא צה"ל החליט להרוג את המחבל לא היתה מתחילה מתקפת הטילים. הנחה זו כמובן מופרכת, כיוון שהעורכים לא מסוגלים להראות שאין טילים בזמנים שאנו לא הורגים מחבלים.

האם  הריגת המחבל אכן הובילה לירי הטילים?

צה"ל לא אחראי להעברת הכספים והנשק מאיראן לעזה, צה"ל לא אשם במעבר החופשי של תחמושת בין מצרים לרצועת עזה. צה"ל לא אשם במצבם העגום של תושבי חבל עזה, זהו ההישג של אונר"א. צה"ל לא אשם בחופשית שיש לחמאס בעזה, זו אשמתו של אריק שרון ושל העיתונאים המאתרגים. צה"ל לא כתב בקוראן  שצריך לרצוח היהודים, זה נכתב הרבה לפני הקמתו.

על אף השתקת אירועי  ירי הטילים על ישראל, והענקת תשֹמת לב תקשורתית גדולה יותר למעבר דירה של ליף מאשר להתקפות על מרכזי אוכלוסין – תושבי הדרום יודעים כל הזמן מה קורה כאן. אש הטילים והמרגמות לא פוסקת, הדבר היחידי שפוסק זה מוכנות הדיווח וההתמודדות עם המציאות.

זו סכנה, לא "רק מילים"

האשמת השומרים נועדה לקדם מטרה מסוכנת, את הפקרת הגבול. זוהי התחבולה של הזאבים. מכיוון שאינם יכולים להתמודד עם כלבי השמירה, בכוונתם להוציא אותם מהמשחק בתחבולות ואז לעשות מה שזאבים עושים (משל נד: הזאבים והצאן). אולי מספר עורכי חדשות מאמינים שהזאב אינו זאב או שהכבשה שפתחה את השער תקבל חסינות בשעת הסעודה, אני לא לוקח את הסיכון הזה.

תזכורת

איראן מפתחת נשק גרעיני וקוראת להשמדת ישראל.

ולסיום – שיר לשבת.
*(משל מו: הזאבים, הכבשים והאיל. משלי איסופוס)
מודעות פרסומת

3 מחשבות על “מאשימי השומרים

  1. סלח לי על הגסות — הטענה שמובאת כאן מטופשת בצורה בלתי רגילה.
    אם יש לי ברז שמטפטף, ואז אני מרים את הידית שלו ומים פורצים החוצה, האם… אין קשר בין הפעולה שיזמתי והמים שיצאו לפתע מהצינור?!
    לירי המתמיד יש תכלית — שימור תדמיתם של הארגונים האנטי-ציוניים המיליטנטיים, וגם להתגברות הירי יש פונקציה — תגובה על הירי של הצבא הישראלי.

  2. עפ"י ההיגיון המופלא שלך, אם אני מצמיד לך סכין לבטן ואתה מזיז את האפוד ונדקר למוות.. אז זו אשמתך המלאה לא? הרי לא היית מזיז את האפוד לא הית נדקר כלל!

    גם הולך הרגל.. אם הוא רק לא היה חוצה את הכיבש הוא לא היה נדרס.. זה מוכיח מעל לכל ספק שהוא אשם במוות שלו.

    בשביל לטעון לסיבתיות, אתה צריך להוכיח שלולא הגורם, הנזק לא היה נגרם. הטענה כי התקפת הטילים לא היתה מתרחשת לולא הריגת המחבל מופרכת בהרבה מאוד דרכים, למשל :
    1.ירי הטילים מעולם לא פסק מאז 2002
    2. הטילים הגיעו לעזה במטרה מסוימת, הרבה לפני שהחליטו להרוג את המחבל
    3. תנועות אסלמיות קוראות לרצח יהודים הרבה לפני הקמת צה"ל

    ועוד הרבה.
    בקיצור, לפני שתאמר "בעקבות" ו"בגלל".. נטל ההוכחה הוא עליך.

  3. פינגבק: אחרי ולא בגלל – אנו לא אשמים בירי הטילים עלינו | מבט ליברלי

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s