ירידה בדירוג החופש הכלכלי של ישראל

ציון מדד החופש של ישראל לשנת 2012 הוא 67.8, ציון הממקם אותה במקום ה 47 בדירוג החופש הכלכלי. הציון פחת ב 0.7 נקודות, בעיקר בשל ירידה בחופש המסחר והשליטה בהוצאות הממשלתיות. ישראל מדורגת במקום השישי מתוך 17 המדינות מאזור המזרח התיכון/צפון אפריקה. בשנת 2011, מוקמה במקום 43 עם הציון 68.5.

על הדירוג נכתב: התחרותיות הכלכלית בישראל מעוגנת בהגנה חזקה על זכויות הקניין ורמות נמוכות יחסית של שחיתות. מצב זה מהווה את היסודות להתפתחות כלכלית ארוכת טווח. בהתייחס להיחלשותו בשנים האחרונות של עיקרון הגבלת הממשלה, עדיין יש מקום לשיפור בניהול הכלכלה הציבורית.

על אף האתגרים בסביבה הכלכלית, כלכלתה של ישראל נמצאת על המסלול להחלמה. התרחבותו של הבסיס היצרני המגוון והרפורמות המבניות המתמשכות הובילו לשיעור צמיחה שנתי הקרוב ל 4% בחמש השנים האחרונות. צמיחת היעילות נתמכת ע"י מדיניות הפתיחות למסחר בינלאומי, והרפורמות הגבירו את יעילות הרגולציה. מס החברות המקסימלי הופחת מ 24% ב 2011 ומתוכנן לרדת ל 20% ב 2015 ול 18% ב 2016. מס ההכנסה האישי המקסימלי יופחת ל 39% ב 2016.

בהתחשב בהשפעותיו החיוביות של החופש הכלכלי, נתונים אלה מעוררים דאגה.

(מקור)

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “ירידה בדירוג החופש הכלכלי של ישראל

  1. פינגבק: למה הוא הולך לפוליטיקה | מבט ליברלי

  2. המדינה שנמצאת במקום הראשון באזור שלנו בדירוג הזה היא בחריין. אני מבין שאתה רוצה שניקח ממנה דוגמה? הנה, בוא תקרא קצת על המקום:

    http://www.hrw.org/en/world-report-2011/world-report-2011-bahrain

    מעלינו בדירוג נמצאות גם ירדן ואיחוד האמירויות. המדינות היחידות שנמצאות מתחת לישראל אלה מדינות עם לפחות מראית עין של דמוקרטיה, כמו ירדן ומרוקו. אם אתה שואל אותי, השאיפה שלנו צריכה להיות לרדת בדירוג, ולא לעלות. אבל אני קצת משונה בקטעים האלה: דברים כמו זכות הביטוי וחופש הצבעה חשובים לי. עניינים קטנים כאלה, לא חשובים כמו דירוג האשראי של ישראל או אמון המשקיעים הזרים

  3. גוליית,
    אשמח אם תסביר קודם כל מה הפירוש שלך למחשבה ניו-ליברלית. (פה או במקום אחר). עד עכשיו רוב האנשים העושים שימוש במושג אינם יכולים להסביר מהי מדיניות ניו-ליברלית ובמה היא שונה ממדיניות ליברלית/קפיטליסטית/סוציאליסטית. פגשתי כבר אנשים שבשבילם ניו-ליברליזם=רוע. בלי שום קשר לתיאוריה או הרעיונות הליברלים.

    במקרים רבים אנשים רואים מדיניות שאינם אוהבים ומאשימים את הניו-לברליזם בהאשמות שווא. לדוגמה: שלטון המקורבים (corny capatalisem) אינו מהווה יישום של מחשבה ליברלית, אלא ליהפך.

    • באופן כללי אני מזהה את הניאו ליברלים עם הניאו שמרנים של קונצנזוס וושינגטון, חברים שלך מאסכולת שיקגו וכאלה. בעיני הניאו ליברלים הם סוג של עיוות של הניאו קלאסיים ושל האסכולה האוסטרית – של אנשים כמו אלפרד מרשל, פון מיזיס ואחרים. ניאו ליברלים לכאורה תומכים בשוק חופשי – אבל רק כשזה עוזר להם. כלומר, הם יכולים להיות בעד התוכנית לעידוד השקעות הון, למרות שאין הבדל בינה לבין הכבדת המס – חוץ מהכיוון. הם יכולים לטעון שהממשלה לא יודעת לנהל וצריך לצמצם את המעורבות שלה בכלכלה למינימום – אבל עדיין לתמוך ברגולציה חזקה, למרות שאין שום היגיון בכך שהמדינה לא תדע לנהל את רכבת ישראל – אבל תדע לפקח על שוק ההון. בקיצור, מה שמפריע לי אצל הניאו ליברלים זה לא מוסר או צדק חברתי – הם פשוט מאוד לא עקביים בטענות שלהם, ואין להם שום תיאוריה כוללת, רק פתרונות נקודתיים שכוללים בדרך כלל הסרת פיקוח והעברת תמריצים לעסקים גדולים. בגלל זה גם הפניתי אותך לרות'ברד, כדי שתראה שהביקורת הזאת לא נובעת מאידיאולוגיה מרקסיסטית או משהו בסגנון. רותברד חושב שצריך להשאיר הכל לשוק הפרטי – חינוך, בריאות, הגנה משטרתית… אני מאוד לא מסכים עם המרשם שלו, אבל הביקורת שלו על חוסר העקביות של הניאו ליברלים היא בדיוק במקום. תקרא בפרק על מצבה של האסכולה האוסטרית כיום. בכל מקרה, הגישה הניאו ליברלית החלה להשתלט על השיח הכלכלי החל משנות ה-70, עם קריסת הקיינסאניזם בעקבות המשבר הכלכלי בעולם והסטגפלציה – תופעה שלא היתה אמורה להתרחש לפי התיאוריה של קיינס. אז נכנס כל העניין של "השוק" בתוך יישות מיתית שמסדירה את הפעילות (כמו אצל פאמה), ומאז הכלכלה התיאורטית לא מצליחה להחזיר את עצמם לפסים קצת יותר ביקורתיים ומדויקים. במקום לנסות לשפר את התיאוריה הכלכלית, הם רואים בכל כישלון שלה סימן ל"כשל שוק", ומנסים לתקן את המציאות. בנקודה הזאת אין להם בעיה עם התערבות ממשלתית – כל עוד היא נועדה "להגביר את התחרות". אבל כל הבעיה היא שאתה לא יכול לסמוך על הממשלה שתדע בכלל מה צריך לעשות כדי להגביר את התחרות. בגלל זה הרי אנחנו בעד השוק הפרטי. אבל חוסר העקביות הזאת לא מעניינת אותם – כל עוד מעבירים להם כסף בצורת מענקים או הנחות במס, אין להם שום בעיה עם התערבות ממשלתית

      • טוב, זה לא המקום להגיב לכל זה, רק אגיד שהתיאור שלך אינו של העמדה שלי .
        אני לא הדובר של התנועה הליברלית החדשה, אבל ארשה לעצי להגיד שרוב האנשים בתנועה תומכים בחופש מוחלט, ללא רגולציה על שוק ההון וללא עידוד השקעות.
        באופן כללי וללא קשר לפוסט הנ"ל, צריך לתת את ההזדמנות לכל עמדה להגדיר את עצמה. ברור שאם אני אגדיר סוציאל-דמוקרטים, ההגדרה שלי תכלול בעיקר היבטים שלילים ויש סיכוי שסוציאליסטים רבים לא יסכימו עם ההגדרה. באותה הדרך, קשה לי להאמין שתמצא אדם שאומר שהוא ניו-ליברל והגישה שלו לא עקבית..
        איפה אתה רואה שהגישה ה"ניאו-ליברלית" השתלטה על השיח הכלכלי ישראלי? החינוך והאווירה בישראל מאוד סוציאליסטים. עד עכשיו לא נשמעו קולות רבים נגד ועדי העובדים, ההתערבות של הממשלה בשוק או נגד מכסי המגן. רק בשנים האחרונות, אנשים מתחילים להבין שאת יוקר המחיה ניתן להוריד ע"י קידום החופש הכלכלי ולא ע"י חיזוק הממשלה. כמו שנאמר ע"י המלך:
        הממשלה היא לא הפתרון, היא הבעיה.

    • אצלנו אין אצלנו 🙂
      אני אוכל להגיד לך שמבחינתי והרבה אנשים שאני מכיר בתנועה, אחד האנשים המשפיעים ביותר הוא תומאס סואל. הספר שלו על הכלכלה לדעתי צריך להיות בכל בית בישראל.
      אתה מוזמן לקרוא כאן: http://wp.me/pZujs-b1

      • אוקי, אז תגיד סואל. תומאס סואל. סוג של איאן ראנד של הקהילה השחורה….

        אז אני מבין שאתה בעד פירוק בנק ישראל והרשות להגבלים עסקיים?

  4. אני בעד קריאה של הספר שלו.
    מה זה השטויות האלה "קהילה שחורה"? הוא כלכלן, הצבע שלו אומר משהו עליו? אני הכי רחוק משחור שיכול להיות והוא מודל הערצה בשבילי. אדם בגילו, משכיל באופן מעורר קינאה וממשיך להוציא ספרים בקצב של 1 לשנה בערך. אם הוא שייך לקהילה, אז לקהילת הכלכלה החופשית לא לקהילה השופטת אנשים עפ"י צבע עורם.

    בשביל להיות פעיל פוליטי בישראל, לא חייב ללכת לדברים ה"גדולים" כמו פירוק בנק ישראל (בטוח שאף אחד לא יפרק אותו בקרוב). האמת, גם אין לי את הידע הכלכלי/מדיני בשביל לגבש דעה בנושא.

    כמו שאמרתי, כל אחד צריך לקרוא את הספרים שלו. הם עוזרים להבין דברים חשובים שכל אזרח צריך לדעת:
    מה ההשפעה של ההתערבות הממשלתית בשווקים? מה הנזקים של שכר מינימום/דיור ציבורי/מכסי מגן וכו'. הספר שלו נכתב בשפה פשוטה המתאימה לכל קורא. כדאי לקרוא ולשפוט את הטיעונים שלו באופן ענייני, לא עם טיעונים הקשורים לצבע העור שלו או קישור לפילוסופית שנואה כזו או אחרת.
    בעד מה אני? בעד קידום החופש הכלכלי, כפי שהמושג מוגדר ע"י הריטאג'

    • טוב, אתה לא צריך להתעצבן… שחור זה לא קללה. היית מעדיף "אפרו אמריקאי"? אף אחד לא שופט אותו על בסיס הצבע. אם כבר, שופטים אותו על בסיס הקטע של איאן ראנד…

      אז אתה חושב שאם מדינת ישראל תבטל את שכר המינימום אז המצב הכלכלי של רוב האזרחים ישתפר כתוצאה מכך?

      • בוודאי.
        שכר מינימום מוביל לתוצאות שליליות ולא רצויות. חשוב להבהיר: אני לא טוען ששכר המינימום מקודם ע"י אנשים רעים או ממניעים פסולים. הרבה אנשים טובים מקדמים חוקים המתערבים בכלכלה מאמונה שלמה שהם יובילו לתוצאות חיוביות. אם הם היו קוראים את תומאס סואל, היו מבינים למה ההתערבות עושה רק נזק. ל
        מי שאין כוח לקרוא ספר שלם, אפשר לקרוא פוסט : http://wp.me/pZujs-lS

      • אבל לא עדיף כבר לקרוא את פרידמן? סואל די מצטט אותו לאורך כל הדרך, לא? למה אתם לא הולכים למקור? גם פרידמן כותב די בהיר ותמציתי

  5. למה אתה פונה אליי בלשון רבים?
    ממה שאני מכיר את פרידמן (קראתי רק ספר אחד שלו) הוא תמך בהתערבות ממשלתית בשוק. למשל הוא תמך בשיטת הוואצ'רים בחינוך ובמשחקים עם הריבית.
    מה שחשוב מבחינתי זה להבין את ההסברים מאחרוי הטענות, לא להכיר את השמות של הטוענים. יש סיבות טובות להתנגד להתערבות ממשלתית בשוק ולא ניתו לסכם אותן ב "אני הולך אחרי פרידמן" או אחרי השחור.

    • הוואוצ'רים זה לא תמיכה במעורבות ממשלתית, להפך. זה מנגנון שנועד להפריט את מערכת החינוך. אגב, אתה תומך במערכת חינוך ציבורית או שאתה בעד הפרטה?

      חוץ מזה, נערכו כמה וכמה מחקרים בנוגע לסיפור של שכר המינימום, ורובם ככולם סותרים את הטענות שמעלים פרידמן וסואל. סתם שתדע

      http://gidioneshet.blogspot.co.il/search/label/%D7%A9%D7%9B%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D

      • החלוקה היא לא דיכוטומית של הפרטה/ציבורי, סואל מדבר על ההשלכות של התערבות הממשלה בשוק. הוואצרים הם סוג של התערבות: הם שווי כסף שההורים מקבלים מהממשלה, מתוך הקופה הציבורית. כלומר, לקחו מס לאנשים והפקידים מחליטים לתת אותו להורים. זוהי התערבות עם תוצאות שליליות ובנקודה הזו פרידמן לא קפיטליסט עד הסוף.
        לגבי שכר המינימום, אתה מקבל את הטענה שהעלאת מחיר מובילה לירידה בביקוש? אם מחיר הלחם יעלה פחות אנשים יקנו לחם?

  6. פינגבק: הליכוד, למה לא | צדק 2.0

  7. פינגבק: יומו ה(לא) חופשי של מר ישראלי | חזיר קפיטליסטי

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s