מחירה של אחריות ציבורית

בהתאם למחזוריות הקבועה, רוח הסוציאליזם נושבת במחוזותינו ואיתה הקריאות ל"הרחבת האחריות הציבורית". דרך קידום הרעיון כוללת בדר"כ תיאור מצב טראגי של פלוני אלמוני והצהרה כי במידה והייתה אחריות ציבורית, טרגדיות מסוג זה היו נמנעות. אם רק היו מצביעים בכנסת על אחריות ציבורית בנושא התזונה, לא היה רעב. אם רק יצביעו על אחריות בנושא הדיור, אף אדם לא ישן ברחוב. למעשה, כל אדם עם לב ושאינו מעוניין שאחרים יסבלו, מוטלת עליו האחריות לקידום האחריות הציבורית.

מקדמי הרעיון יציגו את עמדתם כאובייקטיבית, מלומדת וימנעו להעלות את הטיעונים כנגדו, או לציין את מחירן של הרפורמות. לעיתים כן מוזכרים הסברים, אך הם מסתכמים בטענות מסוג "נערי האוצר הם רעים" או "שיח ניאו-ליברלי הוא המקור לכל הרוע בעולם".

כמו לכל דבר, גם לאחריות הציבורית יש מחיר. ניתן לתאר את מרכיבי המחיר בשלושה מאפיינים שונים:

  • שירות ברמה נמוכה
  • הגברת סמכויות הממשלה ← פגיעה בחופש הפרט
  • הגברת התלות ← כוח פוליטי

איכות השירות:

אחת המשמעויות המעשיות ל "אחריות ציבורית", הנה קבלת שירותים ע"י עובדי המדינה. השירות יכול לכלול ניהול חברת דיור (כגון "עמידר"), חלוקת מזון בחינם, אספקת שירותי תוכן בטלוויזיה וכו'. במילים אחרות, מדובר במערכת שונות המספקות שירותים לאזרחים.

מערכות לאספקת שירותים מורכבות ממספר משתתפים: המשלם, מעניק השירות והמקבל. אנו האזרחים, נמצאים בשני צדיו של השירות: הציבור הוא המממן והוא גם המקבל. מסיבה זו ניתן להניח כי האינטרס הציבורי הינו קבלת השירות האיכותי ביותר; שירות המספק את המקסימום (מבחינת איכות וכמות) בעלות מינימלית.

כיצד זוכים בשירות מסוג זה?

השירות הטוב ביותר מתקבל כאשר לנותן השירות יש אינטרס אישי לספק שירות טוב. כל אדם יפעל במלא המרץ לספק שירות טוב, כאשר משכורתו תלויה בטיב השירות. באותו האופן, במידה ויש מחיר כלכלי אישי לשירות לא טוב, מספק השירות יעשה הכל בשביל להימנע מתשלום המחיר.

דוגמאות לעיקרון הנ"ל אנו רואים כל יום: כיצד נציגי השירות של חברה פרטית מתנהלים מול הלקוחות לעומת התנהלותם של פקידי הציבור ? כיצד הבעלים של עסק מתייחס ללקוחות בהשוואה ליחס המוענק ע"י מנהל שירות ציבורי ? לבעל העסק יש אינטרס אישי כלכלי לרצות את מקבל השירות, האינטרס לא קיים אצל העובד במגזר הציבורי. אינטרס אגואיסטי זה טבוע באדם ואינו משתנה במידה והאדם מרוויח את לחמו כעצמאי, כשכיר בחברה פרטית או כשכיר של המדינה.

ניהול זהיר ואחראי של המשאבים – דרך הניהול מושפעת רבות מסוגיית הבעלות על הכסף ויעדיה של ההשקעה. אנשים מתייחסים באופן זהיר פחות לכספם של אחרים בהשוואה לניהול כספם. אם נשתמש בדוגמא של פרידמן: כאשר אתה הולך למסעדה, לא תתנהג באותה הדרך עם הכסף שלך לעומת ארוחה על חשבון החברה. ישנה דוגמא ישראלית יותר מוכרת: מידת המאמץ לשמירה על הרכב תהיה שונה בין הרכב הפרטי שלך ובין רכב חברה.

היחסים בין הבעלות על הכסף לבין יעדיו, מתוארת בטבלה הסכמתית (מאוד) :

מקור הכסף / כיוון ההוצאה כסף שלך כסף של אחר
על עצמך חיוך עם פה פתוח
על האחר חיוך עצוב

דוגמאות נוספות מהשטח :

דיור ציבורי – הדירות הציבוריות נמצאות בשליטת חברות ציבוריות, מה הציבור או נבחריו יודעים על ניהול נכסים אלה? לדוגמא, האם האזרחים יודעים כמה דירות ציבוריות נמכרו ? אין תשובה לשאלה זו, אפילו  לא לחברי הכנסת. בדיקת נתוני החברות הציבוריות העלתה כי יש פער של 3,000 דירות בדיווחים השונים. פער של 3,000 דירות. האם קיימת חברת נדל"ן אחת בעולם שלא יודעת כמה דירות היא מכרה ? האם אדם המנהל את כספו, מגיע למצב בו אינו יודע בביטחון מלא מה עלה בגורלה של כל דירה? עלויות הפער וחוסר הידיעה נופלים על בעלי החברה, כלומר הציבור.

אם באופן היפותטי, שכירים בחברה פרטית היו מתנהלים באותו האופן ואף מסרבים למסור נתונים לבעלי הבית (!), בעלי התפקידים היו משלמים מחיר אישי כבד, אם לא פלילי. במקרה של הדיור הציבורי לא נשמעת אף לא מחאה בתגובה לבזבוז העצום ואין סימן כי הקריירה הניהולית של מישהו בסכנה.

דוגמא שניה, חברת אגד –

"אגד" הינה חברה בבעלות פרטית, הזוכה לתקצוב של מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית (בשנת 2011 קיבלו אגד דן יחד כשלושה מיליארד ש"ח). בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2010, מתוארים ליקויים רבים בדרך ההתקשרות שבין הקופה הציבורית לבין אגד. בין השאר נכתב :

" אין באגד נוהל להסדרת הליכי ההצטיידות באוטובוסים עם פירוט תהליך בחירת היצרן, קבלת הצעות מחיר וניהול משא ומתן עם סוכני ייבוא ובוני מרכבים. משרד התחבורה לא חייב את אגד במסגרת ההסכם עם הממשלה לפעול על פי נורמות ציבוריות, ובכלל זה ביצוע הליכי רכש תחרותיים ופומביים, ולא פיקח על הליך הצטיידותה."

בהמשך הדו"ח ניתן להתרשם מההשלכות של חוסר הפיקוח והזלזול בקופה הציבורית, הקופה שלנו (קריאה לא נעימה אך מומלצת).

לסיכום :

לשירות טוב ויעיל מספר מאפיינים קבועים :

  • לנותן השירות יש אינטרס אישי לתת את השירות הטוב ביותר.
  • התנהלות יעילה מתוגמלת בהמשך ההתקשרות/רווח ולפגיעה בשירות יש עלות אישית.
  • קיימת תחרות בין נותני שירותים.

על אף העדויות הרבות לאיכותו הנמוכה ועלותו הגבוהה של השירות הציבורי, נשמעים קולות למען השקעה  כלכלית בשירות הציבורי ולהרחבתו. מדוע אנשים מעוניינים שהציבור יקבל שירות פחות טוב? מדוע יש זלזול בקופה הציבורית, לצד קריאות המחאה על יוקר המחיה ?

התשובות נמצאות במניעים האישיים של מקדמי הרפורמות, במסלול אותן עושות העלויות הנוספות לידיים פרטיות וברצון לכוח פוליטי.

אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בדיון על "אחריות ציבורית", ממולץ ללמוד מדיון דומה הנערך כבר בארה"ב :

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מחירה של אחריות ציבורית

  1. אהלן,
    לא. מפני ששוק הסלולר איננו חופשי. תיקח לדוגמא את הרשת החדשה של רמי לוי , היא נפתחה רק לאחר קבלת הרשות מהפוליטקאים והפקידים. בשוק חופשי לא צריך את כוח הכפיה של השר לענייני יוקר המחיה בשביל לאסור "כליאה" של לקוחות. במצב בו ציבור גדול של לקוחות מתוסכל מההגבלות הקיימות, תמיד יבוא איזה רודף בצע חזירי שיזהה את הפוטנציאל העסקי ויציע עסקה יותר טובה.
    בגלל (!) ההגבלות של הפקידים החברה הזה לא יכולה להתקיים, בגלל ההגבלות אתה כבול למספר מצומצם של חברות ואתה משלם יותר ממה שמשלמים בשאר העולם. בגלל ההגבלות כל האנשים שיכלו להיות מועסקים עכשיו באותן חברות נשארו ללא עבודה.

    תראה דוגמא מאמריקה :

    לא צריך את התערבות הממשלה בשביל להציע שירות ללא התחייבות.. כל מה שצריך לא לפגוע בחופש של האזרחים לפתוח חברות נוספות.

    ועדת גרנאו :
    http://www.moc.gov.il/new/documents/gronau2008/gronau2.pdf

  2. פינגבק: דוח המכון לקידום מעורבות חברתית מגלה: צריכה להיות מעורבות חברתית | מבט ליברלי

  3. פינגבק: חוק סולימן | צדק 2.0

  4. פינגבק: קפיטליזם מנצל את העובדים? | צדק 2.0

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s