ניסיון סתימת הפיות של כוהני האוניברסטאות.

כתגובה למכתב של אם תרצו לאוניברסיטה, הרבה שמאלנים הגיבו בהתלהמות, בדברי הסתה ובעיקר בקריאה לסתום לתנועת אם תרצו את הפה. זה לא משהו חדש, הרי מי שלא חושב כמוהם זה פשוט בגלל התודעה הכוזבת שלו, או כי שילמו לו או כי הסיתו אותו או שהוא פשוט טיפש. הדבר ההגיוני לעשות במקרים כאלה, שחלילה לא יקרה מצב שעוד אנשים לא יחשבו מחשבות לא נכונות, זה פשוט לעשות הכל בשביל לפגוע בארגונים עם עמדה שונה.

אחרי שקישרתי את הפוסט שלי בגלוב, חטפתי התקפות אישיות ותלונות על זה שאני לא יודע איך לאיית שם באנגלית כשאני כותב אותו בעברית…. נו מילא, זה מראה שאין לאנשים יכולת התמודדות אמיתית עם הנושא.

מה שכיף בבלוגספריה, זה שזה לא האוניברסיטה וכאן כן מותר להשמיע דעות שונות. אך הפעם הקולות הגיעו מכל הקשת הפוליטית ולא רק מהימין הפאשיסטי שלא יודע לאיית :

בן דרור ימיני

האקדמיה הישראלית איננה כלי שרת של מדינת ישראל ולא אמצעי לקידום החזון הציוני, וכל חרם עליה, או קריאה לפיטורי מרצים, מימין כמו משמאל, ראויים לגינוי. אך כאשר חלקים באקדמיה הופכים לכלי שרת של החזון האנטי-ציוני ולשלוחות של עמותות שמאל רדיקליות – מותר לחשוף את המציאות. אלא שגם הזכות לחשוף ולבקר נתקלת במסע השתקה מסוכן, שמאיים על חופש הביטוי ועל הדיון הציבורי.

אמנון רובינשטיין :

"דוכן מרצה", אומר רובינשטיין, "הפך כלי שרת לתעמולה אנטי ישראלית זולה". רובינשטיין הוסיף ואמר בראיון: "בחוגים לסוציולוגיה או לקולנוע קיימת דומיננטיות של השמאל. המינויים האוניברסיטאיים פשוט משכפלים את עצמם. לעתים קרובות מאוד,כשאני מסתכל על רשימת מרצים בחוג מסוים, אני שואל את עצמי מה הטעם בריבוי המרצים. תמנה אחד והוא ידבר בשם כולם, שהרי כולם מדברים באותו סגנון. המינויים האלה של השכפול העצמי – אני קורא להם המשובטים, אקדמאים משובטים – הוא בעורכי האקדמיה. האקדמיה, אמנם, לא צריכה להיות ייצוגית או דמוקרטית, אבל היא צריכה לשקף דעות אקדמיות שונות"

דבר המערכת של מגזין "מראה"

מצער שהסנאט האמריקני, שאישר את ה-Speech Act, למד את הפרק על חופש הביטוי דווקא מן החוקה האמריקנית, ולא בסמינרים ובקורסים של הקרן החדשה לישראל ובאקדמיה הישראלית. כי אז היו הסנאטורים מבינים שדיבור החושף את מעלליה של הקרן – כמו הדו"ח המביא ראיות לפעילותה האנטי-ציונית והפרו-פלסטינית, שחיבר ד"ר רן ברץ עם משה איפרגן – אינו יכול להיות מוגן במסגרת חופש הביטוי. דו"ח כזה ודעות כמו של ד"ר ברץ מחייבות כנראה לפטרו מן האוניברסיטה העברית כמרצה לפילוסופיה יוונית, למרות הצטיינותו הן בעבודת הדוקטור שלו והן כמרצה. יתירה מכך, זה שאינו משמיץ את מדינת ישראל ואינו קורא להחרמתה, מהווה הוכחה חותכת לרפיסותו האקדמית והשכלית, כמו זו שבה לוקים כל הימניים. עובדה.

אהרון – רול :

מרצים באוניברסיטאות מבצעים כידוע אונס אקדמי, מנטאלי ואינטלקטואלי בתלמידיהם הגופים הנלחמים בהפרת ה"חופש האקדמי" צריכים למקד מאבקם בתכני הלימוד ולא בדעותיהם של המרצים שוטפי-מוחות החוצה!

אמנון גל, כתב על אנטישמיות וריקבון באקדמיה, ובטח יש עוד.

מה שיפה בסיפור הזה, זה שרואים איך דברים משתנים לטובה : יש מגוון דעות ולכולם יש מקום. אפילו אם אנשי הכנסיה האוניברסיטה, החכמים הגדולים שיודעים הכל ובעלי הזכות לקבוע מהו צדק ומהו מהלך חברתי נכון, מאוד רוצים שנאמין שאלה מחשבות מסוכנות שאסור לחשוב אותן או חלילה להפיץ אותן, הן כאן.


מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ניסיון סתימת הפיות של כוהני האוניברסטאות.

  1. פינגבק: כוח מרכזי – תיעוד עלייתה של "אם תרצו" « מאסף

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s