Communologue : A New Way to Listen דרך חדשה להקשבה, אבל למה?

במסגרת לימודיי, הפנו אותי לטקסט המסביר על שיטת הקומיונולוג, כסוג של שיעורי בית אמרו לנו לחשוב על "מה הרעיונות הללו עושים לנו". ובכן לי הם עושים בעיקר התנגדות ועצבים.

מה זה עושה לכם ?

Communologue – מילה שהיא הצירוף של שלושת המילים:  ”Communicate"  "Communicate" , ו “Dialogue”. זוהי שיטת תקשורת המאשפרת ליחידים, זוגות וקבוצות לדון בנושאים חשובים או במחלוקת בסביבה של ביטחון וכבוד. השיטה מזמינה את המתדיינים לאמץ אווירה של אחריות, מודעות ומחויבות לתהליך, לשם יצירת מרחב בטוח ומכבד יש לפעול לפי עקרונות של הקשבה אמיתית, אמפטית ומתחשבת. תהליך תקשורת זה מבוסס על הנחת היסוד שדיונים הנערכים בסביבה תומכת, מובילים ליותר פרודקטיביות ופתרון סכסוכים מאשר דיונים הנערכים על בסיס של מנצח-מפסיד.

זו אינה שיטה להוכחת צדקותו של האחד וטעותו של האחר- אלא תהליך שעזור להמיר קונלפיקט ל sharing והבנה. כאשר יחידים או קבוצות מעוניינים להתגבר על הכעס והעוינות – מוגברים הבטחון והמזור; כאשר נדרשות החלטות – נוצרת זרימה של רעיונות יצרתיים ופתרונות; מתי שיש רצון בשיתוף פעולה – נוצרים חיבורים. כאשר אנשים פשוט מקשיבים אחד לשני, הכל אפשרי! זה היופי שקומיונולוג.

השיטה :

I . הקשבה אמפטית :

דבר ראשון, היה פתוח להקשבה וקבל מה שהצד השני אומר עם כבוד, חמלה ושוויון.

כבוד :

1. הקשב לנקודת המבט של האחר; תקבל, תכבד ותכיר בלגיטימציה של נקודת המבט שלהם.

2. תן מקום למתח שנוצר מצרכים שונים ומנוגדים. חפש אפשרויות יצירתיות שיכולות לעזור.

חמלה :

3. הבנה וחמלה מובילים לחיבור ולמרפא.

4. הקשב לעומק, עם רגש לאחר. תן כבוד והערכה לרגשות ולגישות שלהם.

5. הנח שנקודת המבט של הדובר נראת לו הגיונית ושהניסיון להם אמיתי בשבילו, אפילו לפני שהוא מדבר.

6. כשאתה שומע משהו שאתה לא אוהב או נשמע לך זר, אל תניח שיש משהו פגום בדובר.

שיוויוניות :

7. הזכר לעצמך שמה שמובע זה לא שיקוף של כל ורק האמת, אלא רק דעתו וניסיונו של האחר.

8. בזמן ההקשבה, תדחה הסכמה או אי הסכמה עם מה שנאמר.

9. תפתח שקט פנימי, היה סבלני ורגוע, תן להליך הקבוצתי "להבשיל".

10. השהה את התגובתיות הרגשית שלך, השאר ב"כאן ועכשיו".

II. הגבה לדובר:

שיקוף והקשבה רפלקטיבית מגבירים הבנה ואמפטיה.

Thoughtful Speech   .III 

1. חפש את קולך הפנימי, בו המודעות ובהירות ברמה הגבוהה ביותר.

2. הבע את מחשבותיך ע"י הצהרות כמו "נקודת המבט שלי…" דבר על מחשבותיך שלך, הרגשותיך והאמונות שלך, המנע מלדבר בשם קבוצות או אחרים.

3. המנע מהבעה בוטה של הסכמה או חוסר הסכמה ומניסיונות לתקן או לפתור בעיות במהירות.

4. המנע מלנסות לשכנע את האחרים בצדקתך ("rightness" ) או עמדותיך.

5. תדבר בהצהרות קצרות – בכל פעם מחשבה או רעיון אחד.

6. המנע מרצח אופי, האשמות, ביקורת או שיפוטיות.

7. אל תשתמש ב"דיבור אדוני" המרמז על גישה של : "יש רק נקודת מבט נכונה אחת והיא שלי!"

יכול להיות שיש משהו שאני לא מבין במה שהם אומרים, אבל אני משוכנע שכן יש אמת ויש מציאות, יש טענות נכונות וטענות שגויות, יש אמונות שמובילות לטוב ולחיוב ויש אמונות שמובילות לרוע ולסבל – לא את הכל צריך לקבל, ולא לכל דבר יש לגיטימציה.

יש משהו בזה שמזכיר לי את כשל שביל הזהב.

בכל אופן, מה זה עושה לכם? 🙂   (שאלה שהמרצים שלי אוהבים במיוחד)

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “Communologue : A New Way to Listen דרך חדשה להקשבה, אבל למה?

  1. אני מבין את כוונת המשוררים.

    1. אני מסים איתך שיש אמת, אבל כדי לגלות אותה אתה זקוק לכמה פרספקטיבות. תפיסת העולם הנוכחית שלך, אינה בהכרח האמת. כדי להצליח לגלות את הפרספקטיבה של היריב שלך, עליך לפתח שיטת דיון מהסוג המתואר כאן.
    2. אין ספק, כשקוראים את המילים הנ"ל, בא לך לנער את מי שכתב את המאמר, ולהגיד לו "תגיד לי, איפה אתה חיי?" (ואני מנסח זאת בלשון עדינה). אבל המצב הזה שבו אנו חושבים שהכל ניתן לפתור באלימות, הוא המצב החולה. כדי להגיע לשיח האמפטי, אתה ואני צרכים לעשות עבודת אגו מאד מאד רצינית.

    ולבסוף, גם כשאתה מדבר ברכות, תשא מקל גדול מאחורי (משפט של רוזוולט: http://en.wikipedia.org/wiki/Big_Stick_Diplomacy)

  2. יש אמת אחת, ואולי היא אצלך אפילו, אבל מה זה חשוב? מה מענין אותך – להיות צודק, או להגיע למקסימום שאתה יכול להגיע, להצליח במה שחשוב לך ולנסות לשנות מה שחשוב?

    אם תלך על האמת האבסולוטית, על ה100% או כלום, רוב הסיכויים שתגיע לכלום. תהיה צודק, היה אמיתי, אבל כלום. האם זה יותר טוב ממישהו שמקשיב, מאזין בסובלנות (לא בהכרח מסכים) ואז משיג 70 או 80% ממה שהוא חושב?

    כמובן שתוכל לשאול האם המטרה מקדשת את האמצעים, ואם אפשר לוותר על כל דבר, ואין אמת אבסולוטית וכו' וכו'. התשובה מסובכת בשביל לפתוח את הדיון בבלוג – לא, לא צריך לוותר על כל דבר, ולפעמים צריך להלחם על האמת (שלך..) מול הכל, וללכת על ה100%. כן. אבל הלפעמים הזה הוא מאוד מאוד נדיר. אם אתה מוצא שזה קורה לך יותר מדי (או כל הזמן), תחשוב מחדש אם אתה רוצה לבלות את חייך בלחימה או בעשיה.

  3. טל,
    להבין פרספקטיבה של מי שמולך זה אולי חשוב- אבל אולי יש בזה רמיזה שהדרך הכי טובה לפתרון סכסוכים היא סוג של פשרה (כמו שאמרתי, כשל שביל הזהב), וזה ממש לא תמיד הדרך, לא כשאתה מתמודד עם עמדות ואמונות יסוד מסוכנות והרסניות. זה טוב להבנה, זה טוב ליצירת קרבה – זה לא טוב להתפשר.

    ליאור,
    נראה לי שהם מדברים על מסגרת של דיונים,במסגרות אחרות למדתי להשלים עם עמדות של אחרים ולרוב זה לא ענייני ולא מפריע לי. מה שכן מפריע זה לשמוע בדיון עמדות מפלצתיות ואיתן הטענה שצריך לתת להן לגיטימציה כי זו נקודת המבט של האחר…

    מה שהם אומרים בהחלט יכול לעזור בהבנה, ויכול לתרום לדיון יותר ענייני – אבל גם לא צריך לתפוס את זה יותר מדי ברצינות.

  4. כל שיחה היא דיון, לא ברור לי ההבדל בין "דיון" ו"מסגרות אחרות". האם המטרה בדיון היא לא שיכנוע, מסקנה, או כל דבר אחר?

    אם אתה מתדיין כל הזמן עם אנשים בעלי דעות מפלצתיות, אז אני מציע להחליף אנשים.

  5. מסגרות אחרות אלה דיונים שיוצא לך לשמוע ולא בא לך להכנס ולהשקיע בדיון רציני. אם אתה יושב בבילוי ואנשים מתחילים לדבר פוליטיקה, סביר מאוד שתמשע הרבה שטויות נאמרות – אתה לא הולך להתייחס לזה כמו דיון רציני עם נסיון למצוא כשלים בטענות או להפריך את הדעה של החברים שלך. אנשים אומרים שטויות – שיגידו.

    דעות מפלצתיות יש הרבה יותר ממה שהית רוצה להאמין, תנסה בקמפוס של בן גוריון שיש מרצים שהם קרובים מאוד לעמדות של החמאס, ועד סטודנטים באוניברסיטת ירושלים שמצדיעים במועל יד.

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s