הסיבה למשבר האוניברסטאות

דוח מבקר המדינה חושף התנהלות חמורה ביותר של האוניברסטאות, ניסיונות לפגוע בחקירה של משרד המבקר, את הסיבות למשבר הכלכלי אליו נקלעו האוניברסטאות ובעיקר את העובדה שהאוניברסטאות מנהלות את עצמן בצורה פרטית לחלוטין.


הטענות שאני טוען בשנה האחרונה מקבלות עכשיו גושפנקא רשמית ממבקר המדינה, בפרק על ההשכלה הגבוהה שמומלץ לקרוא.

הנה הסבר מקוצר על אופן ניהול התקציבים שתרם למשבר הכלכלי של האוניברסטאות :

(ההדגשות לא במקור)

על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, "גוף מתוקצב או גוף נתמך[[1]], לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר". בתחילה לא חל סעיף 29 על גופים נתמכים, ואולם תיקון לסעיף זה שהתקבל בכנסת במרס 1988 החיל את הנאמר בו גם על גופים כאלה. מאחר ששר האוצר קבע בהודעה ברשומות כבר בספטמבר 1985 כי האוניברסיטאות הן גופים נתמכים לעניין חוק יסודות התקציב, סעיף זה חל גם עליהן. את הסמכות לעניין סעיף 29 אָצַל שר האוצר לממונה על השכר.

משרד מבקר המדינה בדק בעבר כמה פעמים היבטים הנוגעים לתנאי השכר וההעסקה באוניברסיטאות. ביקורת אחרונה בעניין זה נעשתה בשנים 1996-1997, ותוצאותיה פורסמו בשנת 1999[2]. בביקורות בעניין זה הועלה כי האוניברסיטאות העניקו לעובדיהן במשך שנים רבות תנאי שכר ופרישה מועדפים, כגון תוספות שכר שונות המגדילות את השכר בשיעור ניכר והחלת תנאי שכר של חברי הסגל האקדמי על עובדים מינהליים בכירים. רוב ההטבות הללו לא אושרו על ידי משרד האוצר, ועל כן לא הובאו בחשבון בעת קביעת הסכום המעודכן שהקציבה הממשלה לאוניברסיטאות. מכיוון שכך, לאחר ששילמו האוניברסיטאות לעובדיהן את תוספות השכר הלא מאושרות, נותרו בידיהן סכומים קטנים יותר שבהם יכלו להשתמש למילוי ייעודן העיקרי – הוראה אקדמית ומחקר.

חלק מתנאי השכר והפרישה המועדפים ניתנו לאחר שנת 1988 בלי שהממונה על השכר אישר אותם, ולכן מדובר בתנאי שכר ופרישה חריגים. הועלה כי הממונים לדורותיהם לא פעלו למנוע תופעה זו, וגם ות"ת, האחראית לתקצוב האוניברסיטאות, לא נקטה צעדים מספיקים למניעת ההטבות החריגות. יוצא אפוא שהאוניברסיטאות פעלו באופן עצמאי והנהלותיהן קיבלו החלטות בעניין השכר בלא בקרה מספקת.


[1] בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב מוגדר גוף נתמך כ"תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק זה".[2] ראו מבקר המדינה, דוחות על הביקורת במוסדות להשכלה גבוהה (1999) (להלן – דוח מבקר המדינה משנת 1999), עמ' 11-21, 45-48, 55-58, 64-65.

עוד מגלה הדוח, שהדוחות שנערכו ע"י הות"ת לא נערכו עפ"י ככלי החשבונות המקובלים, גם לאחר שמשרד המבקר העיר על כך ואחרי שהחשב ירון זליכה דרש זאת מהם :

האופן הלקוי שבו מציגות האוניברסיטאות את התחייבויותיהן המוחלטות בגין זכויות שצברו עובדיהן – בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים – וכן ההערות שהעירו בעניין זה רואי החשבון שלהן, ידועים לוות"ת שנים רבות, אך היא לא פעלה כמתחייב ממעמדה ומסמכותה כדי להביא לכך שההתחייבויות יוצגו כהלכה. מאחר שדוחותיהן של האוניברסיטאות עדיין אינם ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ואינם מציגים את מצבן הכספי האמִתי, נפגמת הבקרה על פעילותן.

כל מה שנאמר בדוח מאוד חמור, אך עדיין לא מוצגת כל התמונה ולא הבעיות העיקריות של מערכת ההשכלה הגבוהה : חוסר הקשר בין טיב אנשי הסגל והתפוקה שלהם לבין השכר.

בקרוב ישוב המאבק הציבורי על התקציב, שכן בהמשך לרפורמת שוחט בסמסטר ב' של 2009 מתוכננת עליית שכר לימוד (שבה ור"ה תמוך), השאלה היא האם הציבור ימשיך בתמיכתו בניהול הפרטי והכושל של האוניברסטאות, או שיתמוך בממשלה ובפיקוח ציבורי על האוניברסטאות ?

 

מודעות פרסומת

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s