על חשיבה ביקורתית וכתיבה בבלוגים.

פירסמתי פוסט שהוא לגמרי לא נכון, זאת העובדה. השאלה היא מה עושים עכשיו? מוחקים אותו ? עורכים אותו? לא עושים כלום? חשיבה ביקורתית היא כלי שאני מקוה לאמץ לעצמי כאדם וכבלוגר מתחיל, לכן כאחד הצעדים הראשונים – אני צריך להודות בטעות ולתקן.

בפוסט שפירסמתי על הגדרת העוני עפ"י ביטוח לאומי טענתי  טיעונים סטטיסטים שבדיעבד לא היו נכונים כלל… תחילה קורא אדיב העיר לי על כך בתגובה ואני התעקשתי, אח"כ פניתי לאיש מקצוע והוא הסביר לי את הטעות שלי – האמת והמבוכה הכו בי בפרצוף – כתבתי שטויות.

עכשיו הטעות קיימת, והיא אונליין לכולכם לראות. אכן נגעתי בנושא מקצועי אחרי שעבר הרבה זמן מאז שלמדתי אותו ולא היתי צריך לפרסם משהו כזה לפני שעשיתי בדיקה חוזרת.

ההגדרה של חשיבה ביקורתית עפ"י  ציטוט מתוך ספר פסיכולוגיה (מתוך הידען)   :

חשיבה ביקורתית היא היכולת והנכונות לאמוד טענות ולבצע שיפוט באופן אויבייקטיבי על-בסיס נימוקים מבוססים היטב. זוהי היכולת לחפש פגמים וסדקים בטיעונים, ולהתנגד לטענות שלא נתמכות בידי ראיות כלשהן. אך חשיבה ביקורתית, היא לא חשיבה שלילית ותו-לא. חשיבה ביקורתית גם מפתחת ומטפחת את היכולת להיות יצירתי וקונסטרוקטיבי, לספק הסברים אפשריים לממצאים, לחשוב על השלכות, וליישם ידע חדש כדי להתמודד עם מגוון רחב של בעיות סוציאליות ואישיות. למעשה, אינך יכול להפריד חשיבה ביקורתית מחשיבה יצירתית, מכיוון שרק כאשר תתחיל להטיל ספק במה שיש, תוכל לדמיין את מה שיכול להיות.

וכמובן נושא הטעויות גם מוזכר :

An expert is a man who has made all the mistakes, which can be made, in a very narrow field

למחוק פוסט או לערוך לא בא בחשבון וגם אין בזה שום תועלת, המטרה של הבלוג  היא להפיץ דעות ולהתעשר אינטלקטואלית מהדיונים ולא משהו אחר.

שלב ראשון בטיפול בבעיה : פרסום  מידע המדויק כפי שנתן לי בנדיבות יורם גת :

התשובה הקצרה לשאלה שלך היא שהתפלגות ההכנסה בישראל אינה נורמלית. ראה נתונים בטבלה 5.27 בשנתון הסטטיסטי הישראלי: PDF. בפרט, ממוצע ההכנסה למשק בית בשנת 2006 בישראל היה 12,345 ש"ח בחודש ואילו ממוצע ההכנסה בעשירון החמישי (נתון הקרוב למדי להכנסה החציונית) היה 9,506 ש"ח.

משפט הגבול המרכזי אינו נוגע לעניין. משפט הגבול המרכזי תקף רק לגבי התפלגויות של ממוצעים של מדגמים. לדוגמה, על פי משפט הגבול המרכזי, אם תקח מדגם אקראי בן (נאמר) 1,000 משקי בית מתוך האוכלוסיה הישראלית, אזי *ממוצע ההכנסה במדגם* יתפלג נורמלית (בקירוב). המשפט אינו אומר דבר לגבי ההתפלגות של ההכנסות באוכלוסיה.

באשר לליבו של הטיעון שלך…..– כלומר, שחצי ההכנסה החציונית שווה להכנסה הרבעונית התחתונה – הטיעון הזה אינו תקף גם תחת ההנחה של התפלגות נורמלית, משום שגם עבור התפלגות נורמלית, חצי ההכנסה החציונית אינו שווה בהכרח להכנסה הרבעונית התחתונה. לדוגמה, אילו ההכנסה מתפלגת באופן נורמלי עם ממוצע של 10,000 ש"ח לחודש ועם סטיית תקן של 3,000 ש"ח בחודש, אזי חצי ההכנסה החציונית הוא 5,000 ש"ח, אך ההכנסה הרבעונית התחתונה היא 8,000 ש"ח בערך. למעשה בתנאים הללו, רק כ-5% ממשקי הבית יסבלו מהכנסה נמוכה מ-5,000 ש"ח.

ההתפלגות עפ"י ה נתוני הלמ"ס לפי עשירונים (כ 200,000 בכל עשירון) נראת כך :

image

ממוצע הכנסות ברוטו הוא 12,274 ש"ח, בשונה מהחציון, בדיוק כמו שיורם מציין.

שלב שני, הוספתי בעריכה לפוסט המקורי הודעה שיש טעות.

שלב הבא – למידה יותר רצינית של התחום, בימים אלה אני קורא מאמרים של הלמ"ס בעניין הגדרת העוני, מסתבר שיש מלחמה לא קטנה בין הלמ"ס לביטוח לאומי לגבי ההגדרות, אבל הפעם אני לא מפרסם כלום עד שאני יודע יותר Wink

 

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “על חשיבה ביקורתית וכתיבה בבלוגים.

  1. איתמר,

    נראה לי שחשיבה ביקורתית היא בראש ובראשונה היכולת לפקפק באמונות החביבות על המבקר עצמו. לבקר אנשים אחרים הרבה יותר קל מאשר לבקר את עצמך. לפיכך, צניעות אינטלקטואלית היא אבן התושיה של הביקורתיות.

    סוקרטס אמר:
    When I left him, I reasoned thus with myself: I am wiser than this man, for neither of us appears to know anything great and good; but he fancies he knows something, although he knows nothing; whereas I, as I do not know anything, so I do not fancy I do. In this trifling particular, then, I appear to be wiser than he, because I do not fancy I know what I do not know.

  2. אתה צודק, וזה מה שלא עשיתי כששני אורחים העירו לי על הטעות ואני התעקשתי. אני מקוה להיות יותר קשוב מעכשיו (ועדיף לפני שאני מפרסם).

  3. ארשה לי לומר לך, שאני מאוד מעריך את הדרך שבה התמודדת עם גילוי הטעות.
    לא לרבים יהיה האומץ להודות בטעותם, ואף להשאיר עדות חיה של הטעות על גבי הבלוג.

    לאחר שהגבתי לפוסט, לא רק שלא המשכת להחזיק בעקשנות בעמדתך, ולהתווכח עימי, כפי שאולי אחרים היו עושים.
    עשית יותר מכך, לא הסכמת להסתמך על דעתו של פלוני שכמותי, שאולי למד קצת קורסים הנוגעים בסטטיסטיקה, אך ללא ספק איננו מומחה. אלא החלטת לקחת ברצינות את העניין ופנית לאנשים שמבינים בתחום, והמשכת ללמוד ולחקור את הנושא.

    זוהי סקרנות אינטלקטואלית אמיתית.
    ואני מלא בהערכה על כך 🙂
    הלוואי והיו עוד סטודנטים רבים כמוך.

    נותר לי רק ללמוד ממך, על סקרנות אמיתית, וחשיבה ביקרותית.

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s