מושרש מהשורש של דשא הפלסטיק..

פעילויות ומאבקים "חברתיים" מוצגים לרוב כמאבקים "מלמטה למעלה" מאבקי המנוהלים ע"י קבוצות שבאנגלית מכונות  Grass root movement, יש תנועות כאלה, אך יש תנועות שהן מגיעות מהשורש של דשא מפלסטיק, ולתופעה זו יש בעיות וחסרונות, במיוחד כשיש פוטציאל פגיעה באנשים וניצול סמכויות, כמו שאתאר.


פוסט זה נכתב בעקבות התכתבות עם טל ירון, הכותב בין השאר על מאבק של עובדים במכון ויצמן. סיפרתי לו שאני לא בקיא במה שמתרחש במכון ויצמן אבל יש לי הרגשה שמעורבים במאבק הזה אנשים מלמעלה, המציגים את המאבק שמושרש בדשא, אך במציאות המאבק מושרש מדשא מפלסטיק. טל הציע לי לכתוב על זה פוסט ושנתחיל דיון ציבורי וההזמנה התקבלה.
נתחיל בפירוש של המושגים, אמנם של ויקפדיה, אבל פירוש :

– תנועות מלמטה למעלה או המושרשת בדשא.

תנועת grassroots (בדר"כ בהקשר של תנועות פוליטיות) היא תנועה המונעת ע"י המרכיבים של החברה (constituents). המושג מרמז שהיצירה של הקבוצה והתמיכה בה היא טבעית וספונטית, מדגיש את ההבדל בין תנועות אלה לתנועות המנוצחות ע"י מבנה הכוח המסורתי. לרוב, תנועות אלה (אשתמש במושג "מלמטה למעלה" איתו טל ירון השתמש) פועלות ברמה המקומית, כשהרבה מתנדבים מהקהילה תורמים מזמנם לתמוך במפלגה מקומית, מה שיכול להוביל לעזרה למפלגה הארצית. לדוגמא : תנועה מלמטה למעלה יכולה להוביל לעליה משמעותית במספר מתפקדים למפלגה פרלמנטרית במישור המקומי, מה שעוזר למפלגה במישור הארצי.

Astroturfing – מושג באנגלית אמריקאית שאני לא מכיר מושג מקביל לו בעברית (בנתיים זה "מושרש מהשורש של דשא פלסטיק" © ) :

שיטת פירסום ביחסי ציבור, בפוליטיקה ופרסום המנסה ליצור את הרושם של התנהלות "למלטה למעלה", לכן המושג (באנגלית) מרמז לדשא מלאכותי. המטרה של דרך התנהלות astroturfזו היא להסוות את המאמצים של ישות פוליטית או מסחרית כתגובה ציבורית עצמאית לישות פוליטית כלשהי – פוליטיקאי, קבוצה פוליטית, מוצר, שירות או אירוע. המשרישים דשא מלאכותי מנסים לנהל פעולות של יחידים ממגוון רחב של מאפיינים, המפוזרים גאוגרפית ע"י שימוש באמצעים גלויים (“outreach" "awareness”) ונסתרים (אינפורמציה לא נכונה). בשיטה זו יכולים לנקוט יחידים המקדמים אג'נדה אישית או קבוצות מקצועיות ומאורגנות מאוד, בעלי גיבוי כלכלי מגופים גדולים, מלכר"ים, או ארגונים אקטיביסטים. לרוב המאמצים מובלים ע"י יועצים פוליטים המתמחים גם במחקר אופזציוני.

ועכשיו לעניין : המטרה של הפוסט היא לספר משהו שבסביבות מסוימות הוא גלוי ברור, מוסבר ואף נלמד, אך מצד שני בסביבות אחרות יותר פתוחות וציבוריות נראה כי נעשה ניסיון פעיל להסתיר.

אתאר שתי פעילויות בבן גוריון המשורשות מדשא מלאכותי, אך מתארים אותן כמשורשות דשא טבעי :

1. מאבק עובדי הניקיון לשינוי תנאי ההעסקה שלהם – בעד שהעובדים יועסקו ע"י האוניברסיטה ולא ע"י חברת הניקיון המעסיקה אותם ושנבחרה ע"י האוניברסיטה. המטרה היא שינוי תנאי העסקה : העלאה במשכורת, קבלת משכורת בחודשי הקיץ בהם אין עבודה וכו' – מאבק זה לא הסתיים.

2. מאבק כנגד פיטורי עובד שרצה לארגן ועד עובדים והקמת ועד – עובד ניקיון בשם גיל הודיע למעסיק שלו שהוא רוצה להקים ועד עובדים ופוטר, הקמת הועד והמאבק ל"חופש ההתאגדות" החל מייד וכלל (כמובן) הפגנות (בסתירה לתקנון האוניברסיטה ) ועדות משמעת וכו'. המעסיק טוען שהפיטורים נעשו בשל עבודה לא מספקת. העובד הוחזר לעבודה ועכשיו מושקעות האנרגיות בבניית ועד, חיזוקו וקישורו ל "כח לעובד".
שני מאבקים שלכאורה המטרה שלהם היא שיפור התנאים הסוציאליים של העובדים האחראים לניקיון בקמפוס.

אחד הדברים המשותפים למאבקים אלה הוא אופן הצגתם כמאבקים ש"שורשיהם בדשא" (מלמטה למעלה) : עובדי ניקיון מרגישים מקופחים, מנוצלים, חסרי זכויות ושאר מושגים מרקסיסטים, עד שהחליטו שהגיעו מים עד נפש והם מתאגדים לפעולות – הפגנה, הקמת ועד, השבתות, פניה לתקשורת לשם סיקור האירוע –  לכאורה כל פועלי הקמפוס מתפכחים מתודעתם הכוזבת ומתחילים לפעול למען מטרות הצדק האולטימטיבי.
התמונה מאחורי הקלעים לא מוסתרת אך שונה –

מרצים באוניברסיטה, שרואים בקידום רעיונות סוציאליסטים צדק, צדק שלא מוטל לרגע בספק מעוניינים לקדם את הרעיונות שלהם, זה בא לידי ביטוי במטרות שהם מקדמים : הסכמים קיבוציים, כוח לוועדי עובדים וכדומה. המטרה בפעילות היא שינוי חברתי  וחוקתי למען חברה בה יהיו יותר חוקים סוציאליסטים, חוקים שלפי האמונה שלהם יביאו ל"שוויון"  ולחברה יותר צודקת.

במאמר מוסגר אסביר שהמעורבות של המרצים היא ממש לא סוד, היא אף גאווה. במסלול לימודים לעבודה סוציאלית ישנו קורס שנקרא "עבודה סוציאלית קהילתית", בקורס מלמדים איך לעבוד עם קהילות. לכאורה נשמע בסדר גמור וחלק לגיטימי מהמקצוע : לעבודה עם קהילה מסוימת יש כוח מעבר לעבודה עם פרטים, כוח חשוב וחיובי שיכול להוות כלי רב עצמה בטיפול ובמתן עזרה. העניין הבעייתי עם התוכן של הקורס הוא שפעילות חברתית קהילתית היא תמיד למען למען אותה מטרה : הגשמת הרעיונות הסוציאליסטים/קומוניסטים (ישנו גם קורס "אקטיביזם", אותו ואזכיר בהמשך).

"מעורבות חברתית" היא מאבק של עובדים למען זכויות של ועדי עובדים, למען הסכמים קיבוציים, הוא מאבק של עובדי ניקיון למען שינוי תנאי העסקה, מאבק של הסגל מן החוץ לקבל משכורות גם בחודשי החופש שהם לא עובדים. מעורבות היא גם דברים ממש פוליטים מדינית : המאבק האלים של האנאכיסטים נגד כוחות הביטחון הישראלים בניעלין השומרים עלינו מהתקפות טרור מוגדר כ"חברתי" (יש להם אפילו טלוויזיה שבה קבוצה זו מתוארת כ"חברתית"). ישנה בעיה שמאבקים לכיוון הפוליטי השני אף פעם לא מובאים כדוגמא למאבקים חברתיים, מאבקים של תנועת "אם תרצו" שבאים לניעלין להביע תמיכה בשוטרי מג"ב וחוטפים אבנים מהאנכיסטים, למשל, אבל זה סיפור לפוסט אחר.

בחזרה לנושא, למה זה מפריע ? מה רע בזה שהמרצים מקדמים מטרות פוליטיות שהם רואים בהם צדק ומראים אותן כמלמטה למעלה שבעצם הם לא ?

כמה סיבות :

· אחריות : מרצה השתמשת בטכניקות של "העצמה" עם עובדת ניקיון שלא שמעה בכלל שיש ועד של עובדי ניקיון, מדברת איתה ומשכנעת את העובדת שיש לה המון מה להרוויח,  שהיא מנוצלת, קורבן למעמד השליט, כל מני כאלה וכל מה שהיא צריכה לעשות זה להצטרף לוועד. עכשיו, בוא נגיד שהמעביד שמע על זה והוא מפטר אותה. במקרה "הטוב" יש רעש ובלאגן והיא חוזרת לעבודה אחרי חודש. משכורת של חודש זה הרבה כסף, זה בסביבות ה 3000 ש"ח למשפחה שלא מרוויחה הרבה ואולי עם מפרנס יחיד, הוצאות שטופות ותכניות שנעשו על המשכורת הזו. מי שיסבול וישא באחריות בפועל היא העובדת – המרצה לא תשלם מחיר ולא לוקחת סיכון, היא רק "מעצימה".

· הצגה לא נכונה – ההצגה של המאבקים כ"משורשים בדשא" פשוט לא נכונה, זו הצגה ועיוות של המציאות.

· הזמן של המרצים – אני יודע שזו עמדה לא מקובלת, אבל מרצים מקבלים כסף בשביל עבודה, הרבה מאוד כסף והכסף שלנו האזרחים. המרצים בוחרים להשקיע את הזמן שהוא לא שלהם בקידום עמדותיהם הפוליטיות. כל אדם במדינה שרוצה להיתרם למאבק של מפלגתו הפוליטית עושה זאת מזמנו החופשי, המרצים מקבלים משכורת ועושים עם הזמן כרצונם.

· שימוש בסטודנטים ובמעמד האקדמאי של המרצים : סטודנטים שלוקחים חלק בפעילויות אלה מקבלים נק"ז (נקודות זכות אותן צריך להשלמת התואר) על ההשתתפות בפעילות. הפעילות היא כמובן בהנחיית המרצה, לכיוון עמדותיו. בקורס "אקטיביזם חברתי" הגדיל רוני קאופמן לעשות שהוא שולח סטודנטים לשכנע עובדי ניקיון להצטרף לתנועת "כוח לעובד" תמורת נק"ז. (פתחתי דיון בנושא, ונראה שיש דברים שאני וטל מסכימים עליהם).

באופן יותר כללי, יש עם ההתערבות של המרצים והסטודנטים בעיה נוספת של (חוסר) ייפוי כוח :

העובדים לא בחרו במרצים ובסטודנטים התומכים בהם להיות להם לנציגים. אנשים שונים באים לאוניברסיטה ולבעל חברת הניקיון בדרישות שיכול להיות שיש להן מחיר, כמו שהתרחש בעבר שחלק גדול מהעובדים פוטרו אחרי שמספר סטודנטים הציבו דרישות לאוניברסיטה. האם הפעולה של לבוא לאוניברסיטה בדרישות העסקה שונות, היתה מוסכמת ע"י כל העובדים ? לא. הפניה נעשתה כי היא צודקת, צודקת באופן מוחלט ווודאי – כי זה הרי הצדק החברתי.

לסיכום :

אין בכוונתי לצאת נגד פעילויות שאינני מסכים עם תוכנן הפוליטי, חלילה. מעורבות פוליטית מבחינתי זה יותר לכיוון של חובה מאשר זכות, ללא קשר לעמדותי. המטרה היא להציג תופעה קיימת שאנשים לא מודעים לה תמיד, תופעה שלא כל צורותיה מוסריות ושעלולה אף לפגוע באנשים מסוימים.

הערה אישית משהו : כתיבת פוסט מחייבת כתיבה בפורמט מסוים שהאמת אני לא רגיל אליו, הכתיבה היא קצרה ולא מכסה את כל הטענות שאפשר לטעון, אך מספיקה לשם העברת רעיון וקידום הדיון – שזו המטרה המשותפת.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מושרש מהשורש של דשא הפלסטיק..

  1. אני לא מתנגד במיוחד לשום דבר שאמרת 🙂 ברור שלא צריך לזרוק על מפגינים אבנים וזה לא משנה איזה צד זורק. הבעיה היא שהרבה מהאנשים שקוראים להפסיק את האלימות ואת השנאה נכנעים לשנאה בעצמם ומפנים אותה כלפי השונאים של הצד השני – אז מה בעצם עשינו פה? שום דבר ממש…

  2. שלום וברכה –

    אתה מתאר בעיות אמיתיות. חלקן משתקף גם בטענות דובר מכון וויצמן, כפי שעלה בדיון המקיף שערך טל.
    העניין הוא: לרוב רובם של העובדים והעובדות במעמד הנמוך ביותר אין ההזדמנות להתארגן, כיון שחסרים הן התודעה הן הכלים. העובדה שמרצים וסטודנטים מעורבים בעניין נובעת לרוב מסיבות מעשׂיות – העוולה הזו קרובה לעין, ולכן גם ללב וליד.
    כדי לפרוץ קדימה צריך ארגון כגון "כח לעובדים" לשתף פעולה באופן הדוק עם ארגונים של אוכלוסיה "חזקה" יותר. דוגמא מהשבועות האחרונים – ועד עובדי "הארץ". כאן אי-אפשר לאמר שהפעילים גוררים למאבק את מי שאולי לא מעוניין. כאן כבר יש תודעה. כאן אין תירוצים.

  3. בקטע יש הרבה רעיונות מעניינים וקישורים שיש לתת עליהם את הדעת- ואם זאת…

    אני לא מכיר את הכותב, אבל הנסיון לציין כל כך הרבה פרטים ובכך להראות כמבין ומנתח את המצב הטריד אותי כבר בהתחלה- בעיית הסגנון הפכה לתמיהה עמוקה יותר לכשנתקלתי בעובדה שאפילו לא נעשה המאמץ המינימאלי לדעת מה שם הארגון המוזכר (כוח לעובדים- הבדל עקרוני) או לבדוק מה היו הטיעונים (משפטיים ומוסריים כאחד) במקרה של גיל שטח

    אני די סבור שהאמירה "אין בכוונתי לצאת נגד פעילויות שאינני מסכים עם תוכנן הפוליטי, חלילה. מעורבות פוליטית מבחינתי זה יותר לכיוון של חובה מאשר זכות, ללא קשר לעמדותי" היא לא מדוייקת במקרה הטוב

    אין בעייה בכתיבה מתוך עמדה, ההפך- הדבר הסביר הוא להציג את עמדתך ולא להתיימר לדיון נטול פניות כאשר אין כזה בנמצא

  4. תודה למגיבים.

    ד"ר אורי אמיתי –
    אתה כותב על "תודעה" – אני משער שאתה מתכוון במובן המרקסיסטי של המושג, מובן שהרבה מאוד אנשים רואים בו כלא נכון. השאלה החשובה בעניי היא מה המחיר שכל המעורבים משלמים במאבק למען "איחוד הפועלים", האם המחיר שהסטודנטים והמרצים ישלמו על המאבק זהה למחיר של עובדי הניקין ? אני חושב שלא.

    שי –
    אני כותב בבלוג פרטי שלי, כמובן שאני מציג את עמדתי. נשמע לי לא הגיוני להשקיע כ"כ הרבה זמן ומאמץ להביע עמדה של מישהו אחר. באותה מידה טל מביע את עמדתו, אתה אתה שלך והמרצים מעבודה סוציאלית את העמדה הפרטית שלהם.
    אני מכיר את הפרטים ומבין את המצב, אבל מה לעשות – יש אנשים שמבינים דברים בצורה שונה ממך, זה לא אומר שהם לא מבינים. מכיר את הטיעונים ה"מוסריים" שהם לפי עמדות מוסר שאני לא מסכים איתן, וטיעונים משפטיים שלא אני ולא המרצים יכולים לקבוע בודאות שהם נכונים – זה תפקידו של בית המשפט. אפשר לראות שהמאבק לא מתרכז בבית המשפט אלא בזירה הציבורית – זה יכול לתת לך רמז על הטיעונים המשפטיים.

    לגבי הרמיזה שלך שאני מתנגד לפעילויות פוליטיות שאיתן אני לא מסכים – אשמח לקבל הכוונה מאיפה קיבלת את הרושם הזה.

  5. לא מסכימה עם הרוב אבל כתבת כל כך יפה וענייני והלוואי שכל הצדדים לצדדיהם היו בעלי פרספקטיבה רוחבית שכזו ולא צרה כמו שאני רואה לעיתים תכופות מדי.
    🙂

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s