הפרטת האוניברסטאות.

הפרטת האוניברסטאות : התהליך שלא לא יכול להתרחש.

הוסף בעריכה : בפוסט זה כתבתי מספר דברים שהתבררו לי כלא מדויקים, למשל – כתבתי שגרוסמן עובד בבר אילן, אך לפי האתר של בר-אלין הוא כבר לא עובד שם. בפוסט אחר, אני חוזר על אותו רעיון של פוסט זה, אך יותר דייקתי בדברים הקטנים.
לאחרונה קראתי מכתב מהיו”ר של התאחדות הסטודנטים הארצית בה הוא מזכיר את עמדת התאחדות הסטודנטים : " ..נייר העמדה שנכתב אשתקד מעגן באופן מפרש את התנגדותנו להפרטה, דיפרנציאציה וכמובן העלאת שכר לימוד שמציע האוצר. " כמו כן, לאורך כל תקופת המאבקים של אגודות הסטודנטים במשרד האוצר ישנה חזרה על הטיעון שחייבים להלחם בהפרטת מערכת ההשכלה הגבוהה.

אני הולך להראות שמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת למעשה בשליטה ובניהול פרטי ורק ממומנת על ידי הציבור, שלו אין שום שליטה או פיקוח.

מה פירוש המושג הפרטה ומדוע אי אשפר להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל :

הפרטה : תהליך בו מועבר או נמכר רכוש בבעלות ציבורית לבעלות פרטית. ההליך ההפוך מכונה הלאמה.

כלומר, ישנו איום של הפרטה ובשביל שתהיה הפרטה, המערכת צריכה בבעלות ובשליטה ציבורית מסוימת.

האם המערכת  בבעלות ובשליטה ציבורית כיום ?

מבנה המערכת :

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) היא הגוף המקשר בין הכנסת למוסדות האקדמאים, המטרה בהקמת הגוף היתה להמנע מפולטיזציה של האוניברסטאות ולשמור על החופש האקדמאי. חוק ההשכלה הגבוהה (סעיף 4 א' ) קובע שחבריה יבחרו עפ"י המלצות האוניברסטאות, ואכן בבחינה של חברי המל”ג ומקומות העבודה הנוספים שלהם – ברור לעין שהמועצה מורכבת מאנשים שאינם נבחרי ציבור, לציבור אין יכולת השפעה או שפיטה שלהם, הם מתקצבים בפועל את עצמם ובונים את מערכת ההשכלה הגבוהה ללא שליטה או ביקורת של אף גוף;  לא של  מוסדות המדינה ולא של הציבור. היכן בא לידי ביטוי האינטרס של האזרח משלם המיסים, המממן את המערכת ?

תחת המועצה עובדת הועדה לתכנון ותקצוב. ועדה זו אחראית לכל נושאי התיקצוב. ובין מטרותיה השונות כתוב בפירוש : להיות גוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד אחד והמוסדות להשכלה גבוהה. בלתי תלוי.

כאשר בוחנים את מבנה הות"ת, נראה כי נושא ה "בלתי תלוי" לא מתבצע בפועל :
הרכבה של הועדה  :

פרופ' שלמה גרוסמן (יו"ר) , פרופ' אורי קירש (סגן יו"ר), מר אהרון בית הלחמי, פרופ' משה מנדלבאום, עו"ד יאיר גרין, פרופ' שמעון ינקלביץ, פרופ' צפורה שקד."

מקומות עבודה נוספים והקשרים של חברי הועדה :

  1. פרופ' שלמה גרוסמן (יו"ר) – חוקר ביוכימיה מבר אילן.
  2. פרופ' אורי קירש (סגן יו"ר) – מהטכניון. מהפקולטה להנדסה אזרחית.
  3. מר אהרון בית הלחמי – בית הלחמי שירת בעבר כמנכ"ל במשרד הביטחון, ולפני כן בתפקידים בכירים בחיל האוויר, ביניהם ראש מחקר ופיתוח.
  4. פרופ' משה מנדלבאום – (מתוך ויקפדיה) "בעל תואר ראשון ותואר שני בכלכלה, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעל  תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת ונדרבילט בנשוויל שבטנסי. שימש בתפקיד מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה. שימש בתפקיד נגיד בנק ישראל בשנים 1982 עד 1986. בעקבות מסקנות ועדת בייסקי, שחקרה את משבר מניות הבנקים שאירע בתקופה בה היה נגיד, סיים את תפקידו, סמוך לסיום כהונתו." (נגד …בנק ישראל ואחרים, לא הוסקו מסקנות כלשהן, אף שהדו"ח קבע כי נהגו ברשלנות ובחוסר אחריות. נגיד בנק ישראל, משה מנדלבאום, נאלץ להתפטר מתפקידו, אך אחרים המשיכו לפעול במערכת הכלכלית ואף במערכת הבנקאות….) כיום מלמד במכללה האקדמית נתניה ובמכללה האקדמית אשקלון.
  5. עו"ד יאיר גריןקיבל תואר ד"ר של כבוד מטעם אוניברסיטת בר אילן שמקבלת תרומות מקרן שהוא מתפקד בה כיועץ משפטי. ממשיך לעבוד בגוף שמתקצב את בר אילן.
  6. פרופ' שמעון ינקלביץהיה רקטור אוניברסיטת תל אביב, מגיע מתחום של פיסיקה ואסטרונומיה בת"א.
  7. פרופ' צפורה שקדראש מרכז לביולוגיה במכון ויצמן.

שבעה חברים בועדה, מתוכם ארבעה עובדים כיום במוסדות אותם הם מתקצבים, ועוד שניים שקשורים בדרכים אחרות לאותם מוסדות.

איפה כן באים לידי ביטוי משרדי הממשלה ?

המרצים מועסקים ע"י האוניברסטאות, אך השכר נקבע לפי הסכמים קיבוציים ולוחות שכר הקבועים במשק, לכן המשא ומתן על השכר הוא מול משרדי האוצר ולא מול האוניברסטאות. כאשר יש החלטה להעלות את השכר, האוצר מקציב לות"ת תוספת מסוימת, לרוב אותו סכום שהוסכם עליו עם ההסתדרות (התאחדות העובדים הכי גדולה במשק), למשל 5% תוספת. הות"ת יכולים להחליט מה לבצע עם אותם 5%, אם להשקיע אותם בקרנות מחקר, ציוד או משכורות.

שכר המרצים אינו מורכב מסכום זה בלבד, אלא יש עוד 4 מרכבי שכר משמעותיים :

  1. מענקים – תוספת של כ 28% לשכר. הקריטריונים למענקים נקבעו בזמנו ע"י הות"ת אך היום הם בשליטת האוניברסטאות. הקריטריונים אינם קשים כ"כ להגשמה, כיום 85%-90% (!!) מכלל המרצים מקבלים מענקים.
  2. קשרי מדע – הקצבה שנתית דולרית, משתנה לפי המעמד. פרופ' מן המניין מקבל 9000$ בשנה, הסכום נצבר משנה לשנה, ממשיך גם אחרי הפנסיה ובמקרה פטירה עובר בירושה ליורשים. הוצאת כסף מסעיף זה תלויה באיש מתוך האוניברסיטה, היו בעבר מקרים רבים של נסיעות לחו"ל והוצאות שהקשר שלהן למדע מוטל בספק.
  3. שבתון – כל שנה שביעית, שנה שלמה של קבלת שכר ללא דרישה להגיע לעבודה. במידה והאדם בוחר לחיות בחו"ל השכר יהיה במטבע המקומי ויותאם להוצאות המחיה של אותו מקום.
  4. הוצאות בגין מחקר – כאשר מרצה מסוים זוכה במענק מחקר, האוניברסיטה רשאית להעביר לחוקר סכום מסוים מאותו מענק.

חשוב לציין – שכר מרצים לפי לוחות השכר שמפורסם, אינו מעודכן בתוספת שכר האחרונה שהמרצים השיגו – תוספת של כ 24.2% אחוז למשכורת הבסיס בתהליך מדורג עד סוף 2009, עד היום (אוגוסט 2008) היתה עליה של כ 10%.

לסיכום

כאשר אנשים משתמשים במושגים כמו  "חברה פרטית" או "חברה ציבורית" הם אינם מתכוונים לכך בהגדרה של בעלות על המניות, אלא מבחינת אופן הניהול והשליטה. האם מדובר בחברה שבה אנשים פרטים, שאינם עובדי ציבור, יכולים לעשות בה כבשלהם לפי האינטרסים האישיים שלהם, או חברה המנוהלת ומתוחזקת ע"י עובדי ציבור הנבחרים ע"י הציבור, חייבים לו דין וחשבון ולציבור הכוח להזיזם מתפקידם ול"הענישם". במבנה הנוכחי של המערכת ושל לשון החוק – המערכת נשלטת ומנוהלת באופן פרטי לחלוטין שבה אין ביטוי לאינטרס הציבורי והחלק היחיד של הציבור כיום במערכת הוא במימון.

(המידע לפוסט זה נאסף מאתר האינטרנט של המל"ג ומשיחות עם עובדי המשרד שהיו מאוד נדיבים ומוכנים לעזור)

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “הפרטת האוניברסטאות.

  1. מה כ"כ רע באוניברסיטאות פרטיות? למה שלא תהיה תחרות, אלטרנטיבה? לא כל דבר צריך לבוא אחד ע"ח השני.
    למה שלא יפריטו את ת"א וב"ש לדוגמא וי-ם והטכניון ישארו ציבוריות ויקימו עוד 2ואני' אחת פרטית והשנייה ציבורית?

    המצב שכפינו חינוך זול עולה לנו באיכות!

    כל ציבור בישראל מתבונן רק באינטרסים הצרים שלו דרך החור בשקל וככה לא מייצרים דיון אמיתי ופורה.

  2.  תגובתי :

    האוניברסטאות כיום הן פרטיות וזוכות לסובסידיה ציבורית, זה מה שנסיתי להגיד.

    תחרות חופשית זה צעד לכיוון הנכון, זה יעשה רק טוב לכל המוערבים בתחום (מלבד לאותו ציבור קטן של מרצים לא מוכשרים), בשביל להגיע למצב הזה צריך שינוי חוקתי שהיום כלל לא עומד על הפרק.

  3. בשנייה שיפריטו את ת"א וב"ש, יצאו תוכניות מגרה לפועל של סגירת פקולטות וחוגים בעלי ביקוש (ע"ע פילוסופיה, רפואה וכד'). בסופו של דבר יישארו לך במדינה חבורה של טכנוקרטים שהלכו ללמוד מדעי המחשב, כלכלה וניהול.

    תחרות חופשית זה לא הצעד הנכון במקרה של חינוך והשכלה. הניאו-ליברליזם קצת שיחק לנו עם הקופסה יותר מדי עד כדי כך שאתם באמת מאמינים שזה צעד נבון.

    הצעד הנכון הוא פשוט לקבוע סטנדרטים דמוקרטיים יותר לבחירת נציגי המל"ג והוות"ת ולהרחיב את השקיפות התהליכית.
    בדיוק לשם כך קם הפורום הזה :
    http://www.publiceducation.org.il/

    לא יזיק לכם לקבל פרספקטיבה "קצת אחרת"

  4. אלון,
    מה ההבדל בין הפרטה למצב היום? במצב של הפרטה קבוצת אנשים פרטים יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם במערכת – זה בדיוק המצב היום, רק שהיום הקבוצה הזו מקבלת סיבסוד של 6 מיליארד ש"ח לשנה.
    התוכנית שאתה מציין, מדברת על סיבסוד מופחת לחוגים מסויימים שהביקוש להם גדול והסטודנים שילמדו אותם ירווחיו כסף רב, אין שום קשר להפרטה.

    אם יהיו חוגים שאף אדם לא ירצה ללמוד אותם, כמו שאתה מציין – אז כנראה שלא צריך אותם ואין סיבה לסבסדם, למה שאנשים יסבסדו חוג שאנשים אחרים הולכים ללמוד אותו רק כי זה מעניין אותם ?
    להזכיר לך, הכסף של המדינה זה כסף שאנחנו נותנים לה.

    הפורום שציינת כאן, זה פורום של מרצים, שהם הקבוצה שהכי תפסיד מתהליכים של שקיפות ותחרות. מתוך הכרות אישית עם חברי הפורום מב"ג אני יכול למסור לך שאף פעם לא שמעתי רעיונות שקשורים להחלשת המל"ג או הות"ת.

    ומי זה "אתם" ? כמה שאני יודע אני הכותב היחידי כאן..

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s