ארגז חול של 7 מיליון ש"ח.

במסמך זה אתאר ואסביר את (חלק מ) הבעיות המבניות של האגודה אשר גורמות לכך שכסף הנגבה ע"י האוניברסיטה נמסר לעמותה שאינה ראויה להיות ספקית שירותי הרווחה של הסטודנטים במבנה הנוכחי שלה.

  1. חוסר מקצועיות אשר תבוע במבנה האגודה – מבנה האגודה והתקנון שלה יוצרים מצב שהאגודה באופן תמידי תנוהל בצורה לא מקצועית.

        מוסדות העמותה:

  •         מועצת הסטודנטים- היא נציגת "בעלי הבית" (הסטודנטים) ומהווה את הגוף הכי חזק באגודה אשר קובע מדיניות ובוחר את עובדי האגודה. גוף זה נבחר כל שנה מחדש ויושבים בו סטודנטים. אף אחד מסטודנטים אלה לא היה חבר דריקטוריון בעבר או קבע מדיניות לעמותה שהתקציב שלה הוא יותר מ 7 מיליון שקלים ובעלת שלוש חברות בת. כמות הסטודנטים המעוניית להיות חברי מועצה קטנה אפילו מהכמות הנדרשת, (המועצה הנוכחית התחילה עם 28 חברי מועצה מתוך 32 מקומות, חלקם כבר פוטרו בעקבות חיסורים) במצב הנוכחי כמעט כל אדם המעוניין להיות חבר מועצה – מתקבל לתפקיד.  בנוסף לחוסר המקצועיות המתבקש ישנם חברי מועצה אשר אינם פעילים ולא מביעים כל עניין בנושאים אשר עליהם הם מצביעים – קולם נספר בהצבעות ככל קול ואין בתקנון כלי לטפל במצב זה.

  •        ועדות המועצה – ועדות המועצה מורכבות מחברי המועצה, בועדות מתקבלות החלטות בנושאים יותר ספציפיים. במצב הנוכחי, יושבים בועדת כספים (למשל) של העמותה, במקרה הטוב, סטודנטים לכלכלה וניהול (כמובן שזה לא תמיד המצב, הח"מ הוא סטודנט לפסיכולוגיה וחבר בועדת כספים) חברי הועדה צריכים לקבל החלטות מקצועיות והרות גורל, הכלי היחידי שיש להם לעזר זה האפשרות להתייעץ עם רמ"ד הכספים, (לפי התקנון הוא מחוייב להיות איש מקצוע), כמובן שבמצב זה מתקבלות החלטות שגויות לא בזדון, אלא מחוסר מקצועיות. המצב דומה בכל שאר הועדות.

  •       ועד האגודה – ועד האגודה אחראי על ההוצאה לפועל של החלטות המועצה, הוא מורכב מסטודנטים וכל שנה ישנו מכרז חדש לבעלי התפקידים. מצב זה בונה ארגון שאין בו שום זיכרון ארגוני, ניהול שבאופן תמידי משקיע אנרגיה בלמידת התפקידים ולא בייעול ובשיפור. בדומה למצב במועצה, הועד מורכב מאנשים שהתפקיד "גדול עליהם", ליו"ר האגודה אין ניסיון בניהול עמותה של יותר ממאה עובדים ותקציב של 7 מיליון ש"ח, לרמ"ד תרבות אין ניסיון  בארגון  אירועי הפנאי לכ- 18,000 סטודנטים וכך הלאה. במצב זה, עם כל הכוונות הטובות – יש טעויות ניהול וחוסר מקצועיות – טעויות שכלל הסטודנטים משלמים עליהן.

לסיכום: ישנה קבוצה קטנה של סטודנטים שנכנסים לאגודה ומרווחים ממנה הרבה : ניסיון, למידה והשתפשפות – אך לכל הלמידה הזו יש מחיר, אותו משלמים כל שאר הסטודנטים, מדי שנה ושנה.

2. חוסר תחושת ערך לכסף ומחויבות לסטודנטים.

האגודה מנהלת כסף שאינו שלה, התקציב בנוי מחלק מדמי הרווחה (205 ש"ח מתוך 277 ש"ח) אשר מועבר לאגודה ומפעילויות אשר הדיקאן העביר לעמותה על מנת להגדיל את הכנסותיה ולהשתמש בהכנסות אלה על מנת למשוך את הסטונדטים להרשם לאגודה. לבעלי התפקידים באגודה אין כל מניע ליעילות ולחסכון בכסף. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר פיקוח על תפוקת העובדים, טעויות שחוזרות ונשנות, עובדים כושלים שלא מפוטרים וכך הלאה.

האוניברסיטה גובה מכל סטודנט דמי רווחה באופן אוטומטי (מצב ברירת המחדל בתשלום לאוניברסיטה, שיש אפשרות לשלוח פקס ולא לשלם – ואז להענש במניעה של זכויות שלא קשורות לדמי הרווחה), חלקה של האגודה עובר אליה כספקית שירותי הרווחה והמייצגת הבלעדית של הסטודנטים באב"ג ללא קשר למספר החברים באגודה, לטיב השירות או משוב מהסטודנטים. במצב היום באגודה אין מניע ליעילות אופטימלית או כל מערכת של משוב ופיקוח בנושא היעילות הניהולית.

מצב זה יוצר בעיה ערכית מלבד הבעיה הניהולית – מכיוון שהתקצוב של האגודה תלוי באוניברסיטה, והסטודנטים לא בוחרים מרצונם החופשי להעביר כסף לאגודה, נוצר מצב שהאגודה מחוייבת כלפי האוניברסיטה ולא כלפי הסטודנטים. בידי האוניברסיטה כל הכוח של מימון האגודה – בכך מאבדת האגודה את הלגיטמציה שלה כמחויבת לסטודנטים. 

אתן כעת מספר דוגמאות על מנת להבהיר את דברי :

·         מנזות האוניברסיטה – מנזות האוניברסיטה בעבר ניתנו לאגודה, מדובר לכל הדעות במכרה זהב, במכירת אוכל ל"קהל שבוי", אך בכל זאת, בהנהלת האגודה מנזות אלה צברו חובות רבים, אשר לבסוף כוסו בחלקם ע"י האוניברסיטה שנאלצה לקחת את ניהול המנזות חזרה לידיים שלה.

·         חברת הבת "קומפשובע" – האוניברסיטה הועילה בטובה להעניק לאגודה שני מבנים במעונות ג'. מבנה אחד הושכר למפעיל מכולת בהסכם של 5 שנים תמורת מחיר נמוך מהערך בשוק. סטודנטים רבים מתלוננים על אופן הניהול והמחירים שנגבים במכולת זו, אך מכיוון שהחוזה הוא ל 5 שנים אין לאגודה שום כלי לחץ על הזכיין. בניין שני שימש בעבר כפאב לשירות הסטודנטים, פאב זה נסגר לפני כשנתיים, מאז האגודה לא השקיעה כמעט שום מאמץ נראה לעין בפתיחה מחודשת של המקום. יש לציין שבנוסף להפסד הכלכלי שיש במבנה לא מנוצל, לפאב היה מלאי משקאות בשווי אלפי שקלים שפג תוקפו והתקלקל, למרות שיש אפשרות להחזיר משקאות לזכיין ממנו הם נקנו –  אף אחד לא ביצע זו ואלפי שקלים של הסטודנטים נזרקו לפח, באופן מילולי.

לאגודה יש רכב משלה – האגודה קנתה רכב בליסינג, רכב שחונה רוב השנה בחניה, למרות שלשם תנועה בעיר התחבורה הציבורית והמוניות הרבה יותר נוחים וזולים ויציאות מחוץ לעיר הן נדירות ביותר.

כמובן שיש עוד דוגמאות רבות, שהן נראות לעין וברורות לכל מי שיסתכל בעין בוחנת על האגודה. 

לסיכום :

            אני כותב שורות אלה בתור חבר מועצה, חבר מועצה מן הפעילים (חבר ועדת כספים ויו"ר ועדת תקנון) במועצה אשר מתעניין במבנה שלה, במעשיה ובהיסטוריה שלה. אין ספק שמצב האגודה היום טוב לעין שעור מהמצב בו היתה בשנות ה – 90, כיום יש כלים ותקנון נוקשה אשר מטרתם למנוע שחיתות שהיתה כה נפוצה וחסרת בושה בימים עברו (בזכות שינויים שנעשו ע"י המועצה של 2004). 

 אך לצערי מצב האגודה היום אינו טוב דיו, היום האגודה יכולה להיות מתוארת כ"ארגז חול" של 7 מיליון ש"ח, מגרש למשחקים ואימונים של קבוצת מיעוט מהסטודנטים אשר מרויחה הרבה ניסיון, על חשבון הפסד של כל שאר הסטודנטים.  

"ארגז החול" אשר משמש וטוב גם לאוניברסיטה – שהרי הוא נותן מקום מוגדר ותחום לכל אותם סטודנטים "חברתיים" ו"עושיי בעיות" שיש בדרך כלל בכל אוניברסיטה.

 המצב היום אינו תקין ומצריך שינוי במבנה האגודה ובאופן המימון, נעשה עוול לציבור הסטודנטים אשר כספם נגבה מהם בצורה אוטומטית ומועבר לאגודה שאמורה לספק שירותי רווחה, אך היא אינה מקצועית ואינה בנויה לכך, נעשה עוול לציבור הסטודנטים שאמור להיות עיקר הדאגה של האגודה אך פעמים רבות טובתו נשכחת. 

מודעות פרסומת

זה לא בריא לשמור בלב

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s